כסא רחמים על מסכת סופרים כ:ד

משקיעת החמה עד שיכלה רגל וכו' הכי תניא בשבת דף כ"א ע"ב: זכר לדבר לא ימיש וכו' הכי תניא התם דף כ"ג ע"ב וזכר לדבר הוא:

שכך אמרו אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו בברכות דף נ"ג לענין בורא מאורי האש ומשם אנו למדין:

תוספות משקיעת החמה וכו'. כתב הר"ן ז"ל לאו למימרא שלא יהא רשאי להדליק קודם זה דשבת יוכיח שצריך להדליק קודם שקיעת החמה לרבא דאמר דמשתשקע החמה הוי בין השמשות אלא עיקר מצותה קאמר ואם רצה להקדים מקדים אבל מדברי בעל הלכות נראה דדוקא נקיט משתשקע החמה ובערב שבת מדליק אחר שקיעה וכרב יוסף דמשתשקע החמה עד שהכסיף העליון והשוה לתחתון יום עכ"ל הר"ן ז"ל ומרן בב"י כתב על דבריו סוף סי' תרע"ב וז"ל ודברי הרמב"ם כדברי בה"ג וכו' שכתב בא"ח מי שהדליק אפי' בחול וכי' לא חמיר מהבדלה דאמרינן בה צלי וכו' ע"ש ובהא דמייתי דצלי וכו' כתבתי אני עני בברכי יוסף ומחזיק ברכה וחיים שאל ח"ב סימן א' אות ג' ובקונטר' טוב עין דף מ"ג אות כ"ד תקנתי לשוני לשון הדיוט. ומרן בש"ע כתב ס' א"ח בלשון יש מי שאומר. והגם דיש לצדד כמו שצדדתי בברכי יוסף דמאי דנקיט לה בלשון יש מי שאו' היינו על דרך מ"ש הסמ"ע דזמנין קאמר יש מי שאומר על סברא מחודשת ע"ש. מ"מ יותר נראה דהכא הוא פלוגתא. כמו שנראה מפשטן של דברים:

וכבר כתבתי אני הדל בברכי יוסף דק"ק שלא הזכירו הראשונים והאחרונים בריתא דידן דפשטה מוכח דאם הדליק מבעוד יום אין לו לברך. וכל כי הא הי"ל לאודועי שאינה הלכה או כלך לדרך זו דכיון דהוי פלוגתא יש להכריע כמ"ד דהוי לעיכובא דתניא כוותיה בבריתא שלנו. ועיין מה שכתבתי עוד בברכי יוסף ועדיין יש לצדד כאשר בלבבו יבין המעיין:

ואין חוששין לפתילות וכו'. כן פסק מרן ז"ל בש"ע סוף סי' תרע"ג וכתב הרב פרי חדש ז"ל וז"ל כן כתב הבית יוסף בשם שבלי הלקט והכי איתא במסכת סופרים עכ"ל והרואה יראה שגם הרב שבולי הלקט כתבו בשם המסכת סופרים ע"ש וקיצר מרן בבית יוסף: