כסא רחמים על מסכת סופרים כ:א

שלא ישנו את תפקידם פירש"י מצוה שציויתים להתנהג בהלוך תקופותיהם: בש"ש פ' היו בודקין גרסינן שלם ישנו את תפקידם ששים ושמחים לעשות רצון קונם והרי"ף פרק תפלת השחר והרמב"ם פרק יו"ד מהלכות ברכות גרסי לעשות רצון קוניהם והכי גריס הרב שבלי הלקט. והרב פר"ח סי' תכ"ו הביא משם הרב מהר"א די בוטון ז"ל בתשובותיו סימן א' דיישב גירסא זו. וכתב הרב פר"ח דעד"ה א"ש. ועל פי הפשט יתישב היטב על פי מה שפירש הרב שבלי הלקט בכ"י שבלת קס"ז וז"ל ששים ושמחים שיעשו הבריות רצון קוניהם שהרי בעון בריות המאורות לוקים כדכתיב שמש וירח קדרו עכ"ל. וגם גורי האר"י ז"ל רמזו סוד במספר שמות הקדש: פועלי אמר ה"ג רש"י ז"ל שם והתוספות כתבו דיש גורסים פועל אמת וכו' ע"ש ורבינו יונה פרק תפלת השחר קיים גירסת פועל אמת וכ"כ בס' המנהיג וכן היא גירסת גורי האר"י ז"ל וכן המנהג:

וללבנה אמר הקדוש ברוך הוא שתתחדש בכל חדש: עטרת תפארת היא זו לעמוסי בטן סימן הוא להם שמונין לה שאף הם עתידין להתחדש בגלותם כמותה ולפאר ליוצרם. רש"י ז"ל:

בא"י מחדש חדשים כן נוסחת הש"ס והרי"ף והרמב"ם והרא"ש והטור וכן המנהג. ופירש הרב שבלי הלקט שהלבנה נקראת חדש כדכתיב החדש הזה ובלשון משנת אב ובנו שראו את החדש ושם כתב דאית דגרסי מקדש חדשים:

תוספות אין מברכים על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם. רבינו ירוחם ריש נתיב י"א הביא בריתא זו בנוסח אחר אין מברכין על הירח עד שיתבסם והרמב"ם וסמ"ג ומהר"ם ריקאנטי סימן פ"ו ס"ל דמברכין גם בלילה הראשון ונראה לכאורה דאפשר דגרסי בבריתא שלנו בנוסחת רבינו ירוחם וכן נראה דהכי גרסי תלמידי רבינו יונה סוף פ' תפלת השחר וכמ"ש מר"ן ז"ל בבית יוסף סי' תכ"ו אמנם גירסת רבינו בעל המנהיג סי' מ"ד והטור והרב שבלי הלקט ורבינו בחיי פ' בא והרב המאירי בפסקיו כ"י כנוסחתנו בבריתא שלנו אין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם. איברא דגם אם נאמר דהרמב"ם ז"ל וסמ"ג ודעמייהו גרסי אין מברכין על הירח עד שתתבסם בבריתא שלנו וכ"כ ז"ל שהוא בירושלמי. (ובירושלמי פ' הרואה דעסי' בברכת הלבנה בנוסחתנו ליתיה) עדיין צריכין אנו למודעי' דלכל פירוש שיפרשו במאי דקאמר עד שיתבסם נראה דעל ירח בן יומו אין מברכין וצ"ל דהם סברי דתלמודא דידן פליג כמו שכתבתי אני בעניי בברכי יוסף סי' תכ"ו אי נמי כמו שכתבתי במחזיק ברכה שם:

אשר במאמרו. כתב ה' שבלי הלקט בב"י משם אחיו מהר"ר בנימין כדכתיב בדבר ה' שמים נעשו ותנן בעשרה מאמרות נברא העולם והאומר אשר בדברו לא הפסיד עכ"ד:

והנה בש"ס שם פ' היו בודקין אמרו א"ל רב אחא לרב אשי במערבא מברכי מחדש חדשים א"ל האי נשי דידן נמי מברכי אלא כדרב יהודה אשר במאמרו וכו' וכתב הרב מגן אברהם דמהא דקאמר נשי דידן נמי מברכי משמע קצת דנשים מצו לברך ברכת הלבנה ואפשר דלאו דוקא נשים אלא לישנא בעלמא נקט והרב מר וקציעה דחה דבריו דעל תפלת מוסף קאמר וכו' ואני הדל כתבתי על דבריו במחזיק ברכה ושם כתבתי דמחדש חדשים ליתיה במוסף. ועתה ראיתי דבירושלמי פ' הרואה איכא למ"ד דבמוסף ראש חודש חותם מקדש ישראל ומחדש חדשים ע"ש. ושם בירושלמי קאמר הרואה את הלבנה בחידושה אומר ברוך מחדש חדשים והיינו מ"ש בגמרין פרק היו בודקין דבמערבא מברכי מחדש חדשים. ובמחב"ר שם הבאתי מהרב המאירי ז"ל שכתב ברכת נשים ועמי הארץ שאינם יודעים בא"י אמ"ה מחדש חדשים ע"ש ובמה שכתבתי שם בסוף אות ד':

וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת וכו'. כן הוא הנוסח בש"ס שם פ' היו בודקין וכן כתבו הרי"ף והרמב"ם והרא"ש והטור. וכן המנהג: