כסא רחמים על מסכת סופרים ב:ז

נוטל שלשה ומחזיר שלשה. פירש הטור ז"ל סי' ר"פ נוטל שלשה יריעות ומחזיר שלשה יריעות לפי שאי אפשר שאותן שמחליף יהיו דומות לגמרי לאחרות לכן צריך שיהיו לפחות ג' יריעות דומות: ומה שהוא מחזיר כמדת כתב ראשון. אפשר דאתא לאשמועינן דכל הקפידא הוא שיהיה כמדת כתב ראשון הגם דיש שינוי במהות הכתב כל שהיא כמדת ראשון סגי אמנם ודאי דטוב שיכתוב סופר הראשון אם אפשר כמ"ש הרב ש"ך ז"ל אמנם אין קפידא כי אם על שיהיה מדה כנגד מדה:

תוספות היריעה שבלתה וכו'. כתב הרב מעדני מלך אות ך' וז"ל והבית יוסף סי' ר"פ כתב שהוא ירושלמי גם כן ולא היא אלא במסכת סופרים שנויה פ"ב עכ"ל. ואני בעניי תמהני דמרן בבית יוסף סי' ר"פ כתב וז"ל ס"ת שבלו ממנו יריעות וכו' במס' סופרים פ"ב והביאה רבינו ירוחם וכו' עכ"ל הרי דגם מרן ז"ל הביא ממ"ס ולא הזכיר ירוש' ועיין מ"ש לקמן הלכה יו"ד בס"ד. אך יש להרגיש על מרן שלא כתב דהרא"ש הביאה וכתב דרבינו ירוחם הביאה ואי משום דרבינו ירוחם כתב דמה שמחזיר כמדת כתב הראשון גם זה כתבו הרא"ש שם בסוף ה' ס"ת. גם יש קצת להרגיש על רבינו בעל הטורים דלא הביא האי סיפא דבריתא שלנו שהביאה גם הרא"ש דמה שמחזיר כמדת כתב הראשון והיא היא מ"ש רבינו ירוחם:

שוב ראיתי להרב פרישה שכתב וז"ל והוסיף האשורי סוף הלכות ס"ת ומה שמחזיר יהא כמדת כתב ראשון מ"ו כ"ב בגוף האשירי ובאשירי שסביב הרי"ף השמיטו ומשו"ה כתבו ב"י בשם רבינו ירוחם משום שלא עיין בגוף האשרי עכ"ל ובס' הרי"ף שלפני בהרא"ש ה' ס"ת נכתב כן כמ"ש בהרא"ש הנדפס בגמרא בפסקיו. וקצת יש להרגיש על מרן והרב פרישה שלא כתבו שהוא סיום הבריתא שלנו:

ורואה אני להגאון מהר"ר צבי אשכנזי ז"ל בתשובותיו סי' י"ט שכתב וז"ל ואני אומר שגם בלה א"צ לסלק כי אם יריעה אחת שלא כדברי רבינו הטור משום דקשיא לי על דברי רבינו ז"ל אם כדבריו לא אשתמיט תלמודין בהקומץ לאשמועינן הך דינא כי היכי דאשמועינן סך הדפין של יריעה אחת ועוד דבהדיא אמרינן דף ל' כיצד הוא עושה מסלק היריעה וכו' ועוד הטעם שכתב מפני השינוי אינו נכון דמאי מהני וכו' וגם הרא"ש בכלל ג' ס"ז כתב וכו' ומוטב לסלק היריעה וכו' ובמס' סופרים וכו' ופירושו ברור שעל הדפין קאי ואשמועינן דאף שלא בלו מן היריעה כי אם דף אחד או שנים אין די בהסרת שני דפין ויזיר שני דפין ויחזיר ג' דפין כי אם צריך להסיר שלשה דפין שהוא שיעור יריעה קטנה וכו' ודייק נמי לישנא דיטול שנים וכו' והטור אפשר שנזדמנה לו נסחא מוטעת שהיה כתוב בה ס"ת שבלו ממנו יריעות וכו' וכן נראה לי הלכה למעשה שלא לסלק כי אם שלשה דפין וכו' עכ"ל הלא בספרתו באורך:

ועם האדון הסליחה להורות הלכה למעשה נגד הטור ומרן ומור"ם וגאוני קשישאי דאשכח הזכירם בשו"ת שבות יעקב ח"ב סי' פ"ט. ודא עקא שלא רצה להזכיר מרן ומור"ם אפילו לומר דלא כיונו לאמת דנמשכו אחר הטור ולא חש לזוכרם כלל והם עמודי ההוראה בכל גלילות ישראל. וכבר הרב שבות יעקב בח"ב סי' פ"ט הנזכר השיג עליו כאשר הרואה יראה. ואני בעניי אוסיף קצת נפך על דברי הרב שבות יעקב ז"ל:

והנה מ"ש הרב מהר"ר צבי ז"ל אם כדבריו לא אשתמיט תלמוד דידן וכו' על זה השיב הרב שבות יעקב ז"ל דלדבריו הרבה דינין דלא נתבארו בש"ס לא נלמד ממסכת סופרים ובאמת כמה הלכות אנו למדין ממסכת סופרים שלא הוזכרו בגמרין והאריך בזה. והגם דכונת הרב מהר"ר צבי ז"ל דדוקא בזה דהש"ס נחית ללמדנו סך הדפין של יריעה אחת הו"ל לאשמועינן חידוש זה ולא ללמד על הכלל כלו דמסכת סופרים יצא. מ"מ אין זה ההרגש הקל כדאי לחלוק על רבותינו הטור ומרן ומרו"ם וגדולי האחרונים. ועוד אני אומר דאיברא דכתב הרא"ש דמסכת סופרים אחר התלמוד נתחברה ע"ש בה' ס"ת אות י"ג. אמנם כמו שהוזכרו מימרות אמוראים במס' סופרים כן יש בו כמה בריתות מר' חייא ור' אושעיא שנכללו במס' סופרים ואותם הבריתות היו ידועות לבעלי התלמוד וסמכו עליהם וגם זו נימא דהיא אחת מהבריתות קדמוניות. ועל זו ובריתות אחרות סמכו בעלי התלמוד כמו שהרמ' והפוסקים מייתו כמה דינים מהתוספתא שלא הוזכרו בתלמוד:

ועל ראיה שניה ושלישית ואת רב"ע שהביא הרב מהר"ר צבי ז"ל דאשכחן בש"ס ופוסקים דאמרו מסלק היריעה. כבר כתב הרב שבות יעקב ז"ל דאינן ראיות דדוקא יריעה שבלתה שהיא ישנה מאד דאז השינוי גדול מאד אם יכתוב רק יריעה אחת חדשה על כן צריך להחליף ג' יריעות משא"כ בשאר תקוני ס"ת שאז די בסלוק אחת מהם וכה"ג מחלק בשו"ת שארית יוסף סי' מ"ט וחוט השנהי סי' פ"ו והגאון מהר"ם מענדל הובא בשו"ת חינוך בית יהודה סי' ע"ו עכ"ד הרב שבות יעקב ז"ל (וספרים הנז' האידנא לא שכיחי גבאי). ואני בעניותי מוסיף דהרב מהר"ץ הביא ראיה מתשובת הרא"ש ז"ל וכפי דעת הרב מהר"ץ הטור אפילו במילי דאבוה לא ידע. ועוד דהטור עצמו הביא תשובת אביו הרא"ש ז"ל דמסלק היריעה וכן פסק שם מרן בש"ע סוף סי' רע"ט וגם הטור בריש סי' ער"ה כתב בדברי הרמב"ם דיסיר היריעה ולפי דברי הרב מהר"ץ הטור ומרן סתרא"י נינהו ופליגי דידהו אדידיהו. ומה שרצה הרב מהר"ץ לפרש בריתא שלנו שבלה דף אחד ודייק מ"ש לא יטול שנים וכו' כבר השיב עליו הרב שבות יעקב ז"ל ואני בעניי מוסיף דהו"ל לבריתא למימר כפי פירושו דף או דפין שבלו. והרא"ש בה' ס"ת הביא הנסחא לא יטול שתים כפי נסחת הדפוס שלפני. ומ"ש דנסחא מוטעת נזדמנה להטור תימא דאיך הטור לא ראה דאביו הוא הרא"ש ז"ל הביא הנסחאת באופן אחר. ואם כה יאמר דהטור גם בדברי הרא"ש נסחא מוטעת נזדמנה לפניו. איפוך אנא דודאי נסחת הטור במסכת סופרים ובדברי הרא"ש היא עיקר:

ולענין הלכה העלה הרב שבות יעקב ביריעה שבלתה דנוטל ג' יריעות ומחזיר ג' יריעות כדעת הטור ומרן ז"ל וכדעת גאוני אשכנז ז"ל וגם אני בעניי כד"ל מסכי"ם הולך לדברי הרב שבות יעקב ז"ל:

ומה שהוא מחזיר כמדת כתב ראשון. הרב נחלת יעקב פירש על פי מ"ש הרב ש"ך דטוב שיכתוב סופר ראשון אם אפשר והא אתא לאשמועינן כמ"ש הש"ך עכ"ד ולדעתי הקצרה אינו מחוור דהרב ש"ך קאמר דטוב אם אפשר. ולשון הבריתא מורה דצריך כמדת כתב ראשון. ותו דאינו במשמע הלשון. ואני בעניי בקונטריס פירשתי להפך דבא ללמד דאין קפידא במהות הכתב אלא בכמות: