כסא רחמים על מסכת סופרים ב:ג

מניחין וכו'. הלכה זו כמות שהיא בדפוס כלה מקשה אחת נגד בריתא מוסכמת פ' הקומץ דף ל'. וכל הפוסקים פסקות. ולכן הרב נחלת יעקב הגיה הלכה זו עפ"י הש"ס אפס קצה הלכה זו עדיין צריך להגהה. ולפק"ד הכי גרסינן מניחין בין דף לדף שם בן חמש אותיות לא יכתוב שנים בתוך הדף ושלש חוץ לדף אבל לא שם קטן בפני עצמו של שתי אותיות כצ"ל והפירוש. לא יכתוב שנים בתוך הדף ושלש חוץ לדף דצריך לכתוב רוב התיבה בתוך הדף ולכן צריך שיכתוב ג' אותיות תוך הדף שהם הרוב וב' שהם המיעוט חוץ לדף: אבל לא שם קטן וכו'. דהגם דמותר לכתוב שתי אותיות חוץ לדף אם היא תיבה של שתי אותיות לא יכתבנה חוץ לדף:

תוספות שנים בתוך הדף וכו'. בקונטריס פירשתי דצריך לכתוב רוב התיבה בתוך הדף וכו' אמנם הרמב"ם ז"ל כתב פ"ז נזדמנה לו בתוך השיטה תיבה בת עשר אותיות או פחות או יותר וכו' אם יכול לכתוב חציה תוך הדף וחציה חוץ לדף כותב ע"ש והרא"ש בה' ס"ת חלק עליו דיותר משתי אותיות אין לכתוב חוץ לדף אבל בתיבה בת ג' אותיות הסכים הרא"ש ז"ל שם דיכול לכתוב א' בתוך הדף ושנים חוץ לדף ע"ש והרמ"ע ז"ל באלפסי זוטא כ"י ה' ס"ת כתב וז"ל נזדמנה לו תיבה בת ה' וכו' אלא ג' בתוך הדף וב' חוץ לדף אלמא בעינן תרתי למעליותא מיעוט חוץ לדף ולא יותר מב' אותיות עכ"ל והרב ז"ל דעתו כהרא"ש ז"ל דלא כהרמב"ם דדוקא ב' חוץ לדף. ופליג על הרא"ש בתיבה בת ג' אותיות דהתיר אות א' בתוך הדף וב' חוץ לדף והוא ז"ל קפסיק ותני תרתי מיעוט חוץ לדף ולא יותר מב' אותיות:

אכן מרן בש"ע פסק כהרמב"ם ז"ל בתיבה בת עשר אותיות וכו' וגם פסק כהרא"ש בתיבה בת שלש אותיות שיכול לכתוב אות אחת בתוך הדף ושתים חוץ לדף ע"ש:

והנה הרב הלבוש ז"ל כתב דתיבה בת שתי אותיות לא יכתוב אות א' בפנים ואות א' בחוץ וחלקו עליו הרב מעדני מלך והרב ש"ך ז"ל דלא משמע הכי מדברי הרא"ש והפוסקים ודינא קמשתעו. אך מדברי הרמ"ע ז"ל הנז' לכאורה משמע כהרב הלבוש וז"ל דבעינן דוקא מיעוט חוץ לדף. וכפ"ז נראה דלהרמ"ע ז"ל תיבה בת ד' אותיות אין לכתוב שתים תוך הדף ושתיך חוץ לדף. אמנם אפשר דגם להרמ"ע ז"ל הא דקפיד דהמיעוט חוץ לדף היינו כשהתיבה בת ה' אותיות אזי בעי דהרוב יהיה תוך הדף והמיעוט חוץ אבל היכא דהחצי בתוך הדף וחצי חוץ לדף שפיר דמי כיון דליכא רוב ומיעוט ופטמה לחצאין כשרה:

וראיתי להרב כנה"ג ז"ל שם בי"ד סי' רע"ג ריש הגהת הטור שהביא משם מהריק"ו שרש ק"ל דבדיעבד אם כתב שלש חוץ לדף כשר והוא בנה עליו דייק ודקדק מהטור והש"ס דפסול וסיים ומיהו אע"פ שאנו מדמין לא נעשה מעשה נגד הגאון מהריק"ו ומצאתי בס' משאת בנימין סי' י"ז שהבין במ"ש הטור וכל הדברים האלו אינם אלא למצוה מן המובחר קאי לכל דיני סימן זה עכ"ל. והרואה יראה שדיוקיו שדקדק הם דיוקים קלים. ועוד תמהני דאשתמיטיתיה מ"ש מרן בב"י בא"ח סי' ל"ב דעל מ"ש הטור ולא יכתוב ג' אותיות חוץ לשיטה כתב מרן בב"י דכ"כ סמ"ק והגמי"י וטעמם מדאמרינן דאם נזדמנה לו תיבה בת ה' אותיות וכו' ומשמע להו דה"ה לתפילין וכו' יזהר שלא יצאו ג' אותיות חוץ לשיטה ומיהו ה"מ לכתחיל' אבל בדיעבד נראה דלא מפסלי בהכי דהא ס"ת לא מפסיל בהכי כמבואר בדברי רבינו בי"ד סי' רע"ג ובדברי הרמב"ם פ"ז עכ"ל וכן פסק בש"ע שם דין ל"ג וז"ל יזהר שלא יכתוב ג' אותיות חוץ לשיטה ואם כתבם לא פסל עכ"ל והרי מרן בב"י וש"ע פסק דלא פסל וכתב דמבואר כן בטור והרמב"ם הפך דברי הרב כנה"ג והוא ז"ל טרח ומייתי מהרב משאת בנימין שהבין דהטור קאי לכל הסי' ולא ראה דברי מרן בב"י וש"ע. ואעיקרא דקדוקיו קלים ואין בהם הכרע במ"ש ואין להאריך:

והרב ש"ך שם מקשי ורמי על מרן דהכא בי"ד פסק כהרמב"ם דאפי' תיבה בת עשר אותיות כותב חציה בפנים וכו' ובא"ח סי' ל"ב פסק כהרא"ש דלא יכתוב ג' אותיות חוץ לדף ונמצאו פסקי מרן סתרא"י נינהו. וכן הקשה הרב מגן אברהם ז"ל שם סי' ל"ב ס"ק מ"ו וכתב דאפשר דבא ללמד כאן דב' אותיות מותר לכתוב אפי' בתיבה בת ג' אותיות דבזה הרמב"ם מודה עכ"ל. ודבריו קשים דמה בא ללמד ואיך נלמד וכבר מפורש בש"ע י"ד סי' רע"ג ויותר נלמד ממ"ש שם בא"ח דין ל"ד ב' אותיות שהם תיבה אחת לא יכתוב חוץ לשיטה הא ב' אותיות שאינם תיבה שרי והרב אליהו רבא שם ס"ק נ"ב תירץ דס"ל לש"ע דשאני תפילין שהם שורות קטנות ומעוטות ונליון שלו מעט מגונה יותר עכ"ל. וגם זה אינו מחוור דהא מפורש בב"י דזה נלמד מס"ת וס"ל דה"ה לתפילין והול"ל בבית יוסף חידוש גדול כזה אשר לא כתוב בספר והוא חידוש שחידשה תורה דיליה. ותו דכפ"ז מה למד דאינו פסול אם כתב ג' חוץ לדף מס"ת ופסקו בש"ע שאני תפילין דהשורות קטנות וגיליון מעט ומגונה:

ואפשר לומר בדוחק דבבית יוסף כתב דלמדו מס"ת והביא סוגית הקומץ דתיבה בת ה' אותיות לא יכתוב ג' אותיות חוץ לדף. א"כ מ"ש בש"ע דיזהר שלא יכתוב ג' אותיות חוץ לשיטה מיירי בתיבה בת ה' אותיות וסמך על מה שביאר בי"ד סי' רע"ג. וקיצר בזה בבית יוסף ובש"ע א"ח. ודוחק:

אבל לא שם קטן בפני עצמו וכו'. ראיתי להרב נחלת יעקב בפירושו שקיים גירסת הספר וגם היה שם קטן בפני עצמו אלא דגריס של שתי אותיות ופירש על פי דברי המרדכי דשתי אותיות מתיבה אחת דשתי אותיות אלו הם תיבה לעצמה אין לכתבם ע"ש. ואינו נראה לי חדא דאינו פירוש מרווח. ותו דאם כדבריו הו"ל למרדכי לומר דכ"כ במס' סופרים. ותו דהרב ש"ך כתב דמשמע מהפוסקים הפך המרדכי:

גם מה שכתובבנסחת הדפוס אסור יש למחקו דמפורש בטור והרמב"ם דכל זה אינו לעיכובא וכמ"ש מרן בב"י בא"ח סי' ל"ב והבאתיו בסמוך: