כסא רחמים על מסכת סופרים ב:י

לא יעשה חציו גויל וחציו קלף אבל עוש' חציו גויל וחציו קלפי צבאים ואעפ"י שאינו מן המובחר כצ"ל: חציו גויל וחציו קלף ואם עשאו כן פסול וכ"כ הרמב"ם פ"ז וטור סי' רע"א: קלפי צבאים דומה לגויל של בהמה: ואעפ"י שאינו מן המובחר. דהטוב הוא כלו על גויל או על קלף מבהמה או צבאים או שאר חיה ומיהו גויל עם קלף צבי כשר דהני עינים דמי"הם בם:

תוספות עושה חציו גויל וחציו קלפי צבאים וכו' כן כתב הטור סי' רע"א ומרן בב"י כתב וז"ל ומ"ש אבל עשה חציה גויל וחציה צבאים אעפ"י שאינה מצוה מן המובחר כשר ירושלמי שם וכתבו הרא"ש בסוף ה' ס"ת עכ"ל ויש להרגיש דאין זה בירושלמי פ"ק דמגילה. דשם בירושלמי לא אתמר אלא אבל כותב הוא חציו על עור בהמה טהורה וחציו על עור חיה טהורה ע"כ ולפי מ"ש מרן בב"י שם בסמוך דעור היינו גויל א"כ בירושל' לא קאמר אלא אם כתב על גויל בהמה וגויל חיה. אבל אם כתב על גויל בהמה וקלף צבי לא הוזכר בירושלמי אך הרא"ש והטור כתבו כן מבריתא שלנו. ולא תקשי דמוכח מהירושלמי דפליג על בריתא שלנו דאם הירושלמי סבר בבריתא דידן דמותר לכתוב על גויל בהמה וקלף צבי מאי איריא דקאמר בירושלמי כותב על גויל בהמה וקלף צבי מאי איריא דקאמר בירושלמי כותב על גויל בהמה ועל גויל חיה הרי אפי' גויל בהמה וקלף חיה כשר. די"ל דהא דמכשיר בריתא שלנו היינו דוקא בקלף צבי דדומה לגויל בהמה. אבל קלף שאר חיות אינו כמו גויל בהמה ולהכי נקט צבי דוקא ולא קאמר חיה סתם וא"כ בירושלמי לא איירי אלא בדין השוה לכל החיה בסתם. א"נ דחציו בגויל וחציו בקלף צבי אינה מצוה שלימה ואינה מצוה מן המובחר ובהא לא איירי הירושלמי:

אדהכי והכי נסב"ר לבי דמ"ש הרב מעדני מלך ז"ל והבאתיו לעיל הלכה ז' בחלוקת יריעה שבלתה שכתב דהכי כתב שהוא ירושלמי ולא היא אלא במסכת סופרים והוינן בה לעיל דהב"י מייתי לה ממסכ' סופרים ולא הזכיר הירושלמי. כונת הרב מעדני מלך על חלוקה זו דחציה בגויל וחציה בקלף צבי דמרן כתב שהוא ירושלמי ועל זה כתב הרב מעדני מלך דליתיה בירוש' אלא במסכת סופרים ואגב שיטפיה כתב דבריו שלא במקומן ומייתי מב"י סי' ר"פ וצ"ל סי' רע"א:

ומכללן של דברים אמורים אתה תשמע דמ"ש הרב נחלת יעקב וז"ל לא יעשה וכו' הרא"ש הביא בשם הירושלמי הכי אבל עושה חציו גויל וחציו קלפי צבאים אעפ"י שאינן מן המובחר עכ"ל. לא ראה הדברים במקומן בירושלמי כי לעיל הזכיר הרא"ש ז"ל ירושלמי פ"ק דמגילה הלמ"מ שיהיו כותבין בעורות וכו' וסבר שכל הלשון הנמשך הוא מהירושלמי. אמנם מ"ש רא"ש שם היריעה שבלתה וכו' משם ואילך הוא ממסכת סופרים. ואפשר דנמשך אחר דברי מרן בב"י שכתב על הא דחציו גויל וכו' שהוא ירושלמי וכתבו הרא"ש בה' ס"ת וכבר הרגשנו על מרן בסמוך. ומרן לא אפשר דסבר דכל לשון הרא"ש הוא מהירושלמי שהזכיר הרא"ש לעיל וסבר דהכל מהירושלמי. שהרי קודם לכן כתב הרא"ש היריעה שבלתה וכו' אחר זה כתב לא יעשה חציו גויל וחציו קלפים אבל עושה חציו גויל וחציו צבאים. ובסי' ר"פ על דין יריעה שבלתה וכו' הורה גבר מס' סופרים וכמו שכתבנו לעיל. שוב ראיתי דהטור כתב שם סי' רע"א ירושלמי כתב חציה ע"ג גויל וחציה ע"ג קלף פסול אבל עשה חציה גויל וחציה צבאים וכו' וכאשר ירדוף הקור"א י"סבור ולא ידע דריהטא דלישנא מוכח דהכל הוא ירושלמי. אבל האמת הוא דחלוקת עשה חציה גויל וחציה צבאים הוא מהבריתא שלנו:

ואחר שידענו זה הדבר ברור דהכי גרסינן בבריתא שלנו אבל עושה חציו גויל וחציו קלפי צבאים ואעפ"י שאינו מן המובחר כמ"ש אני עני בקונטריס שהרי דין זה שהביאו הרא"ש והטור הוא מהבריתא שלנו ומוכח דהכי הוו גרסי רבוואתא בבריתא שלנו. ומכאן תשובה על מ"ש הרב נחלת יעקב אחר שהביא דברי הרא"ש וז"ל וגירסא זו נכונה וכו' ולגירסא דהכא דגריס מפני שאינו מן המובחר צ"ל דקאי ארישא עכ"ל. וכן ראיתי להרב רגל ישרה דכתב דארישא קאי ע"ש ועמהם הסליחה דכיון דמקור דברי הרא"ש והטור הוא מבריתא דידן והם הביאו הנסחא כן ודאי כך צריך להגיה הבריתא דהכי הוו גרסי רבוואתא בנסחי דווקני דילהו והוי יודע שמדברי רבינו ירוחם נתיב ב' מוכח שהכל הוא בירושלמי ואם לא יש ט"ז הוא תימה:

ועוד אני תמיה על הרבנים הנז' דאיך הונח להם דמפני שאינו מן המובחר קאי ארישא דקתני לא יעשה חציו גויל וחציו קלף. דמפני שאינו מן המובחר מוכח דמצוה הוא אלא שאינו מן המובחר וא"כ מאי דקתני אבל עושה הוא חציו גויל וחציו קלפי צבאים הוא מצוה מן המובחר. ובשתים לא עלתה להם דחציו גויל וחציו קלף הוא פסול כמ"ש הרמב"ם והטור והוא נגד הבריתא שלנו לפי פירושם של הרבנים הנז' דעלה קתני שאינו מן המובחר. ותו דחציו גויל וחציו צבאים איך אפשר לומר דהוא מן המובחר מין בשאינו מינו. לכן נראה דצריך להגיה ואעפ"י שאינו מן המובחר וקאי אחציו גויל וחציו קלפי צבאים דסליק מינה כנסחת הרא"ש והטור וכמ"ש בקונטריס בס"ד: