עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryכסא רחמים על מסכת סופרים

כסא רחמים על מסכת סופרים יח:ד

Kisse Rahamim on Tractate Soferim 18:4 · כסא רחמים על מסכת סופרים · free full Hebrew text

Open in the reader →

וכ"ש זכרים וכן הן חייבות בתפלה ובברכת המזון ובמזוזה כצ"ל ותיבת ובקריאת שמע נמחק דהא נשים פטורות מק"ש וכן כתב הרב נחלת יעקב ע"ש ועמ"ש בתוספות בס"ד: וממהרין לצאת. כדי לשמוח בשמחת יום טוב שהוא. מצות עשה: דרב לא מוקי אמורא. פ"ק דביצה והט' דרגילין לשתות יין בי"ט והשותה רביעית יין אל יורה:

תוספות שהנשים חייבות לשמוע קריאת ספר כאנשים. מדברי התוספות סוף ר"ה והרב המאירי בפסקיו סוף מגילה משמע דנשים פטורות מקריאת התורה פירוש לשמוע קריאת התורה ע"ש ודוקא בפ' הקהל כתיב האנשים ונשים ואמרו פ"ק דחגיגה נשים באות לשמוע. אבל לשמוע קריאת התורה שקורין בצבור מהיכא תיתי שחייבות והלא הם פטורות מתלמוד תורה וממ"ע שהז"ג ואעיקר' קריאת התורה הוא תקנתא. ולכן נראה דגם מאי דקתני בבריתא דידן חייבות לאו דוקא אלא הוא מנהג טוב. ולכן פשטה ההוראה בגלילותנו שאין הנשים הולכות לבה"כ של נשים שהוא על גבי בית תפלת האנשים אלא איזה זקנות וגם אינו בקבע. והרב מגן אברהם סי' רפ"ב הביא בריתא שלנו וכתב וכאן נהגו לצאת החוצה. ועמ"ש הרב אליהו רבה שם ונוסחא מוטעת במגן אברהם נזדמנה לו וכמ"ש אני עני בברכי יוסף שם בס"ד:

ולפי האמור נראה דיש לקיים נוסחת הספרים בבריתא דידן וכן הן חייבות בק"ש ותפלה ובקונטרוס מחקתי בק"ש דהם פטורות וכ"כ הרב נחלת יעקב. אמנם אפשר לקיים נוסחת הספרים וכן הן חייבות בק"ש וחייבות לאו דוקא אלא הכונה לומר שהוא מנהג טוב. וכן ראיתי בס' האגודה וכן אתה מוצא שחייבות בק"ש ובתפלה ובמזוזות ע"ש והא כדאיתא והא כדאיתא חייבות בק"ש ממנהג טוב. ובתפלה מדרבנן. ובמזוזה דאורייתא. ואדרבא אפשר דנקט חייבות בק"ש להורות דמאי דקתני חייבות לשמוע קריאת התורה כאנשים לאו דוקא אלא הוא ממנהג טוב דכ"ע ידעי משנת ברכות דנשים פטורות מק"ש וקתני חייבות ובודאי לאו דוקא וה"נ חייבות לשמוע קריאת התורה לאו דוקא וכבר כתבו התוס' והריטב"א והר"ן בשם הרמב"ם דדזמנין ל' חייב ר"ל מדת חסידות כמ"ש אני עני בעין זוכר מערכת אלף אות ק"ג וע' תוספת דרבנן אות קכ"ט ובמענה לשון חכמים אות רמ"ב. וה"נ האי חייבות ר"ל נכון הדבר ע"ד שכת במרן בש"ע א"ח סי' ע' דנכון ללמדם שיקבלו עול מלכות שמים ומור"ם כתב לפחות בפסוק ראשון. ואינו מדינא וכמ"ש האחרונים ודלא כהרב ב"ח ז"ל:

בשבת מקדימין לבא וכו'. המרדכי פ' כל כתבי כתב בשם רב האי גאון ז"ל דבחול מתעוררים בבקר ובשבת ישנים יותר וכו' ועמ"ש הרדב"ז בתשו' דפוס ויניציא סי' תרי"ד ע"ש: