כסא רחמים על מסכת סופרים יז:ה

דתניא אנשי מעמד היו מתענין ד' ימים בשבוע בשני וכו' כצ"ל בשני על מפרשי ימים דכתיב יהי רקיע פירש"י יהי רקיע בתוך המים וצריך להזכיר ולרצות על הדבר: בג' על הולכי דרכים דכתיב ויאמר אלהים יקוו המים פירש"י ז"ל דכתיב ותראה היבשה תהי יבשה ראויה להולכיה שלא יוזקו מחיות רעות: בד' על התנוקות וכו' פירש"י ז"ל שבו נתלו המאורות וכתיב ביה יהי מאורות מארת כתיב. ובפירוש אשר בעין יעקב פירש דאסכר' על לה"ר ולה"ר נעשה ביום ד' דאמרה הלבנה אי אפשר לב' מלכים וכו' והרי"ף ז"ל פירש דכתיב יהי מארת שנעשה א' קטן ולפיכך אסכרה בקטנים: בחמישי על עוברות שלא יפילו ומניקות שיניקו את בניהן כצ"ל וכן הוא בתעניות דף ז"ך ע"ב ופירש"י דכתיב ישרצו המים נפש חיה עכ"ל ובחידושי תעניות לגאונים כ"י כתיב נפש חיה דהיינו מעוברות: מפני כבוד שבת הוא טעם לע"ש: ולאחר שבת נוטלין אותה הימנו כצ"ל ונשאר תש כח וזה טעם שאין מתענין באחד בשבת:

תוספות מעמדות וכו'. כתב הרב נחלת יעקב וז"ל מהו מעמדות מבואר פ' בתרא דתענית במתני' אלו הן מעמדות וכו' התקינו נביאים ראשונים כ"ד משמרות על כל משמר היה מעמד בירושלם של כהנים של לויים של ישראלים הגיע זמן המשמר לעלות כהנים לויים עולים לירושלם וישראל שבאותו משמר מתכנסין לעריהם וקורין במעשה בראשית ע"כ וא"כ מבואר אותן ישראלים שהיו בירושלם נקראים אנשי מעמד וישראל שבאותו משמר שהיו מתכנסין בעריהן נקראים אנשי משמר עכ"ל הרב נחלת יעקב. ולי ההדיוט לא צדק בזה והביאו לזה נסחת בריתא שלנו שבדפוס דקתני אנשי מעמדות ואנשי משמר היו מתענין ואני בעניי נ"נ שהוא ט"ס כמ"ש בעניותי בקונט' דצ"ל אנשי מעמד היו מתענין ד' ימים בשבוע וכו' כי מבואר הוא דאנשי משמר הם כ"ד משמרות כהונה שתקן דוד הע"ה וכנגדן כ"ד מעמדות מישראל כל משמר כנגדו מעמד מישראל ומהם של מעמד ישראל היו בעריהם ומתענין וקורין בעריהם ומהם היו בירושלם. ופ"ב דתענית תנן אנשי משמר מתענין תעניות שגוזרין על הגשמים ולא היו משלימין ואנשי בית אב לא היו מתענין כלל ופירש רבינו עובדיה ז"ל שם פרק שני משנה ו' אנשי משמר כ"ד משמרות כהונה היו כל משמר עובד בשבת שלו אנשי בית אב המשמר מתחלק לז' בתי אבות וכו'. ובמשנה ז' פירש אנשי מעמד הם ישראלים הקבועים בירושלם ועומדין על קרבן אחיהם ומתפללין שיהא מקובל ברצון ועומדים שם בשעה העבודה שלוחים מכל ישראל דהיאך קרבנו של אדם קרב ואינו עועד על גביו והכתוב אומר תשמרו להקריב לישראל מצוה שיעמדו על הכהנים בשעת העבודה עכ"ל רבינו עובדיא ז"ל. ואתה תחזה בקונטרוס פתח עינים בפ"ד על דף כ"ו שהבאתי מלקוטי רבינו בצלאל שהקשה הרא"ש ז"ל בתוספותיו דאמאי לא היו לויים שלוחי ישראל וכו' ואני בעניי כתבתי דלפי מ"ש בגיליון דמעמדות ילפינן מדכתיב תשמרו א"כ לישראל מצוה ע"ש ועתה רואה אני דמ"ש בגילון (שהוא רבינו אליעזר מטוך ז"ל) ומ"ש אני עני הכל דברי רבינו עובדיא ז"ל בפ"ב שהבאתי. ויתישב היטב וע' בספרי ע"פ תשמרו ורש"י ביומא דף ל"ז ע"ב וסוטה דף ח' ע"א:

ולמאי דאתאן עלה למדנו דאנשי משמר הם הכהנים ואנשי מעמד הם ישראל ומאי דתנן פ"ד וישראל שבאותו משמר מתכנסין לעריהן וכו' הכונה שישראל שהם אנשי מעמד המכוון כנגד אותו משמר של אותו שבוע שהמעמדות היו נחלקין לכ"ד חלקים חלק זה למשמר פ' וחלק זה למשמר פ' והיינו דתנן ישראל שבאותו משמר כלומר אנשי מעמד שכנגד אותו משמר. וכן שנינו בבריתא דף כ"ז ע"ב ת"ר אנשי משמר היו מתפללין על קרבן אחיהם שיתקבל ברצון ואנשי מעמד מתכנסין לבית הכנסת ויושבין ד' תעניות וכו' וע"ש בפירש"י ז"ל בנוסחא דקמן וז"ל אנשי משמר מתפללין על קרבן אחיהם תמידין שבכל יום. אנשי משמר אותן כ"ד שהיו בעריהן עכ"ל נראה פשוט דתיבות אנשי משמר השני הוא ט"ס וצ"ל אנשי מעמד חדא דכבר פירש אנשי משמר והשתא מפרש אנשי מעמד ותו דלעיל בסמוך כתב רש"י עצמו לכן קורין אנשי מעמד בעריהן וכו' ע"ש:

וכן כתב הריטב"א ז"ל בחידושיו לתעניות על דף כ"ו וז"ל ולמדנו שכל אנשי מעמד לא היו בירושלם אלא מקצתם בירושלם לעמוד על הקרבן דלא סגי בלאו הכי והשאר בעריהם כמו שאמרו מתכנסים בעריהם כי כיון שלא היו צריכין לקרבן כמו הכהנים הלוים די להם שיעמדו על הקרבן אותם שהיו בירושלם אלא אותן שהם בעריהם מתענין וקורין בפרשת בראשית כדרך שעושים אנשי ירושלם כי ממ"ש בירושלמי שסנהדרי גדולה היו מתענין עמהם למדנו שאף מעמדות שהיו בירושלים היו מתענין גם כן עכ"ל. ובחידושי גאונים כ"י כתב וז"ל ת"ר אנשי משמר מתפללים על קרבן אחיהם שיתקבל ברצון שכל כהנים של משמר נחלקים לשבעה בתי אבות וכל בית אב עובד יום אחד וביום שבית אבי עובד שאר כל הכהנים אנשי משמר ששה בתי אבות מתפללים על קרבן שמקריבין אחיהם בית אב שביעי שיתקבל ברצון. ועוד כתוב לקמן וז"ל מעמדות כבר ברירו רבנן דכי היכי דאיכא כ"ד משמרות כהונה הכי איכא כ"ד משמרות לויה ואיכא נמי ישראל דמתנדבים והוו משמרות דמיקרו מעמדות כנגד כל משמרה ממשמרות כהונה אנשים ידועים מישראל שנקראים מעמד עכ"ל:

והרמב"ם ז"ל פ"ו מה' כלי המקדש כתב וז"ל תקנו נביאים הראשונים שיבררו מישראל כשרים ויראי חטא ויהיו שלוחי כל ישראל לעמוד על הקרבנות והם הנקראים אנשי מעמד וחלקו אותם כ"ד מעמדות כמנין משמרות כהונה ולויה וכו' בכל שבת מתקבצין אנשי מעמד של אותו שבת מי שהיה בירושלם או קרוב לה נכנסין למקדש עם משמרות כהונה ולויה של אותה שבת והרחוקים שבאותו מעמד כיון שהגיע מעמד שלהם הן מתכנסין לבית הכנסת שבמקומן ומה הן עושין אלו המתקבצים בין בירושלם בין בבתי כנסיות מתענין וכו' ע"ש:

הראת לדעת מדברי הגאונים והרמב"ם והריטב"א ז"ל ככל אשר כתבנו לעיל והוא הפך הרב נחלת יעקב כמש"ל. ועוד זאת אדרש במימר קדישין שני גדולי הדור זה יצא ראשונה הרב יפה מראה פ"ד אות י"ב דאמרו בירושלמי הוי אנשי משמר הוי מתענין על הקרבן במשמרתם רק היו קוראין בעריהם במעשה בראשית ואנשי משמר שהיו בירושלם היו מתענין כדתנן וכו' ואנשי מעמד היו מתענין וכו' והכי תניא בפרקין בבבלי ת"ר אנשי משמר היו מתפללים וכו' אנשי מעמד נכנסים לבית הכנסת ויושבים ד' תעניות וכו' עכ"ל. ונתחלף לו להרב אנשי משמר באנשי מעמד. ועוד שכתב דמי שהיו בעריהם וקורין במעשה בראשית אינם מתענין והוא הפך הגמרא דמייתי דקתני אנשי מעמד מתכנסין לבית הכנסת ויושבים ד' תעניות והוא הפך הרמב"ם שכתב דאנשי מעמד בין אשר בירושלים בין אשר בעירם מתענין וכן כתב הריטב"א כמש"ל:

והרב קרבן העדה כתב וז"ל אנשי משמר וכו' כתב הרב יפה מראה אנשי משמר לאו דוקא דאנשי מעמד היו מתענין אבל אנשי משמר לא היו מתענין כלל וא"נ דבמ"ש פי"ז תניא אנשי מעמדות ואנשי משמר היו מתענין וכו' עכ"ל. והנה כתב בשם הרב יפה מראה אשר לא כתוב בספר ולשון אחר מדעתו ואעיקרא אינו נראה לומר לאו דוקא בני האי גונא. ומה שנשען על בריתא שלנו הדבר ברור שיש ט"ס וסמי מכאן אנשי משמר וכמו שהבאתי הלשון בקונטרוס. גם במיני פשוט דגם בירושלמי ט"ס וצ"ל אנשי מעמד. וכיוצא בזה הגיה בפשיטות הרב שדה יהושע לשון הירושלמי פרק ב' הלכה י"ב. ותימה על הרב יפה מראה והרב קרבן העדה ז"ל איך לא ראו דברי הרמב"ם ז"ל:

היו מתענין בכל יום וכו'. כתוב בחידושי תעניות מהגאונים כ"י וז"ל קבלנו מרבותינו שהיו בכל יום קורין סדר קרבנות ואח"כ היו קורין סדר בראשית עכ"ל:

דבר אחר מפני הנכרים וכו'. ע' מה שפירש רש"י בתעניות דף כ"ז ומ"ש בחידושין הובא בעין יעקב ומ"ש בס' יד דוד הנדפס מחדש ולא זכר מבריתא שלנו ואין להאריך: