כסא רחמים על מסכת סופרים יז:ד

לפורים ג' ימי הצום וכו' בהלכה ב' תני מפסיקין לראש חודש לחנוכה ולפורים לתעניות ולמעמדות ובהלכה ג' פי' ר"ח חנוכה ועתה מפ' פורים ואח"כ בהלכה ה' מפרש מעמדות: ימי הצום וכו' דבתעניות פורים מפסיקין: ורבותינו שבא"י נהגו להתענו' אחר ימי הפורים הכי אמר נמי לקמן בריש פ' כ"א מנהג רבותינו שבמערב להתענות וכו' והם רבותינו שבא"י דקאמר הכא: מפני נקנור שהרגוהו בי"ג באדר והוא י"ט: ועוד טעם לאחר התענית דאקדומי פורענותא לא מקדמינן:

תוספות אין מתענין אותן רצופין אלא פרודין וכו'. מהכא משמע דבימי מרדכי ואסתר התענו ג' ימים רצופים וא"ת והא אמרו במדרש וצומו עלי וכו' שלשת ימים לילה ויום וכי אפשר לעשות כן אלא שהיו מפסיקין מבעוד יום ומשמע שלא היו רצופין וי"ל דבריתא דידן סבר כש"ס דילן פרק בתרא דיבמות דהתענו בימי מרדכי ואסתר רצופין וכמ"ש הריב"ש זכרונו לברכה בתשו' סי' תי"ו דש"ס דילן פליג על המדרש ע"ש:

מפני נקנור. וא"ת והא קי"ל דבטלה מגילת תענית כמ"ש בר"ה דף י"ט וי"ל דכשהתחילו רבותנו שבא"י להתענות ג' תעניות זכר לג' תעניות דמרדכי ואסת רהיה בזמן שלא בטלה מגילת תענית ומשו"ה לא התענו קודם פורים משום יום נקנור והתענו לאחר פורים ועמ"ש הר"ן ספ"ב דתענית. ומכאן תשובה למ"ש הרב כנה"ג ז"ל סי' תרפ"ו דלא יעלה על הדעת לאחר התענית אחר פורים ע"ש ויש לישב. וכתב מר"ן ז"ל בבית יוסף דלא נהגו להתענות ג' תעניות שלא להכבי דעל הצבור. ואני הצעיר ראיתי להרב המופלא עיר וקדיש כמהר"ח ן' עטר ז"ל שהתענה הפסקה ג' ימים י"א וי"ב וי"ג באדר זכר לתעניות שעשו בימי מרדכי ואסתר והיא הפסקת ג' ימים לילה ויום שכתב רבינו האר"י זצ"ל שעולה במקום מ' יום כידוע. וראיתי להרב שיורי כנה"ג סימן תרפ"ו דעמ"ש הטור ויש מתענים ג' ימים באדר והכי איתא במסכ' סופרים וכו' כתב וז"ל ומנהג להתענות ג' תעניות מפוזרים זכר לתענית אסתר הר"ן ספ"ב דתעניות עכ"ל. וקצת יש להרגיש דהר"ן שקיל וטרי ומייתי מסכ' סופרים והני מילי ומנהג להתענות שלשה וכו' שכתב הר"ן הם דברי מסכ' סופרים שהביא הטור אלא שהטור לא כתב בריתא דידן כלה בשלימות. אך מר"ן ב"י סימן תכ"ט הביא כל הבריתא ע"ש. ואגב שיטפיה כתב הרב שיירי כנסת הגדולה משם הר"ן זה ואין כאן מקום להאריך ועמ"ש אני בעניי בקונטרוס ברכי יוסף מחזיק ברכה בסי' פור"ת בס"ד: