כסא רחמים על מסכת סופרים טז:ה

א"ר תנחום בר חנילאי אלו נתנה התורה חתוכה וכו' פירוש אלו היתה התורה פסוקה ומפורשת ולא היה מחלקת בדינים אז אם היה הדיין טועה לא היה מקום לימלט וז"ש לא היתה עמידת רגלים למורה שאם טעה מעדו קרסוליו ולא הי"ל פת להשיב אבל עתה שלא נתנה התורה חתוכה ימצא המורה מענה שיש מי שסובר כמותו:

תוספות אלו נתנה התורה חתוכה וכו'. וא"ת מפני מורה טועה יאבדו כל ישראל לדעת תורת אמת. ותו דזה גורם לפסוק הדין אשר לא כדת דבכל מחלקו' וספקו' יתעלם האמת אמיתה של תורה ותן לי ערב שלא יטעו ויורו המורים שופטי צדק מרוב המבוכות ומחלוקות וי"ל דכתב הריטב"א בחידושי עירובין פ"ק בשם רבני צרפת דמ"ש אלו ואלו דברי אלהים חיים הוא כפשוטו דכל הסברות הטמא והטהור יחדיו והפסול והכשר וזכאי וחייב צדקו יחדיו כי הקב"ה הראה למשה רבינו ע"ה על כל דבר מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים שאינו טהור וכן בכשר וזכאי וכיוצא ואמר לו הלכה כדברי מי וא"ל הלכה מסורה לחכמי הדור עכ"ד. א"כ נמצא דהכל אמת ולכבוד ישראל הקב"ה מסר ביד חכמי הדור ההלכה. וזה המורה שטעה לפי האמת גם מה שהורה הוא אמת דאלו ואלו דברי אלהים חיים כפשטן. ומה שתולה המורה בסברת החולק אינו שקר כי גם סברת החולק למשה היה למנה. והיינו דקאמר ר' תנחום אלו נתנה התורה חתוכה כלומר דכשהראה הקב"ה למשה על כל דבר מ"ט פנים וכנגדן מ"ט פנים להפך אם היה פוסק ההלכה אח"כ אם המורה היה טועה לא היה לו עמידת רגלים ומשו"ה נתן ההכרעה ביד חכמי הדור שיש למורה מקום כמבואר: