כסא רחמים על מסכת סופרים טז:יב
Kisse Rahamim on Tractate Soferim 16:12 · כסא רחמים על מסכת סופרים · free full Hebrew text
Open in the reader →מאה וכ"ג פעמים שעונין הללויה כנגד שנותיו של אהרן כך היו רגילים לענות הללויה בהלל קכ"ג פעמים עולו"ת מספר שני אהרן:
דרש סוד הללויה אמרו רז"ל דהוא שם ושבח כאחד. ואני בעניי רמזתי הלל גי' אדני ו' רמז לז"א י"ה מוחין דאו"א וידוע דאהרן שושבינא דמטרוניתא ליחדא עם דודה כמ"ש בזהר הקדוש. והנה אמת נכון דכשישראל עונין הללויה סוד יחוד שלם לרמוז שנותיו של אהרן שתמיד היה מיחדם ותקן ימיו והשנים כתקנן בציביונן ובקומתן ויתיצבו כמו לבוש ע"ד ויקרבו ימי ישראל כמו שרמזנו הלכה יו"ד: בקדשו לקדושו כנגד אהרן שהוא קדושו במספר שניו: אפי' כן הוינא מבעית וכו' הם סיום דברי ריב"ל אשר חזה בספר אגדה אלו המספרים והוה מבעית שקרא האגדה בספר ובו בפר' אסור לכתבה רק בע"פ: ותלמיד ותיק עד טהור נרא' שהוא טעות ונמחק כי כבר אמור לעיל הלכה ז': קדוש ביוצר כצ"ל: לפי שהוא כסודר כצ"ל כמ"ש טא"ח סי' נ"ט: ואין נבדקין באלו כצ"ל לראות אם הביא שתי שערות:
תוספות מאה וכ"ג פעמים וכו' הרב יפה מראה פ' כל כתבי פירש דעל כל דבר היו עונין הללויה וכו' ע"ש. והרב קרבן העדה תמה עליו דבהלל יש יותר מאלף תיבות וכו' וכתב וז"ל לכן עמדתי למנין ומצאתי דכל לשונות של הלל האמורים בתהלים הם קכ"ג ועליהם קאמר קכ"ג פעמים שישראל עונים הללויה ואם יאמר לך אדם קכ"ד הם אמור לו המתהללים באלילים אינו מן המנין עכ"ל. ותמהני עליו דלשון הירושלמי ושוחר טוב וברייתא דידן הוא קכ"ג פעמים שישראל עונין הללויה ואיך הונח לו לפרש שלשונות ההלל האמורים בס' תהלים הם קכ"ג והרב נחלת יעקב כתב דביפ"מ כתב דעל כל דיבור של הלל היו עונין הללויה ובקרבן העדה כתב לכוין המספר של קכ"ג פעמים הללוי' עכ"ל. ואשתמי' מכל הרבנים הנזכרים דברי הרמב"ם ז"ל פ"ג דמגילה וחנוכ' שכת' וז"ל מנהג גריא' הלל בימי חכמים הראשונים כך היה אחר שמברך הגדול שמקר' את ההלל מתחיל ואו' הללויה וכל העם עונין הללוי' וחוזר ואומר הללו עבדי ה' וכל העם עונים הללויה וחוזר ואומר יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם וכל העם עונין הללויה וכן על כל דבר עד שנמצאו עונין בכל ההלל הללויה מאה ושלש ועשרים פעמים סימן להם שנותיו של אהרן עכ"ל וכתב הר' המגיד וז"ל ומ"ש רבינו דהם קכ"ג פעמים ומסימן שנתן הכל מבואר במדרש תלים עכ"ל. ולא זכר שהוא גם כן בירושל' פ' כל כתבי. הא למדת מדברי הרמב"ם ז"ל הפך מה שפירש הרב קרבן העדה שהדברים כפשטן על קריאת העדה והוקשה לו שיש יותר מאלף תיבות אלא אומרים גם על כמה תיבות כגון יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם שהם ז' תיבות ועונים הללויה כמ"ש הרמב"ם ז"ל וכן היה המנהג בימי חכמים הראשונים עד שהיו עונים קכ"ג פעמים הללויה ובו בפרק היה נודע להם אימתי עונים:
לפי שהוא כסודר וכו'. כן כתב הטור סי' נ"ט בשם בריתא דידן דמס' סופרים קדושה דביוצר אור וסדר קדושה יחיד אומר אותה שאינו אלא כסיפור דברים:
ואין נבדקין באלו. כ"כ מור"ם בהגהה סי' נ"ה סי' שאין צריך לבודקו אם הביא שתי שערות אלא כל שהגיע לכלל שנותיו מחזיקין אותו לגדול ואומרים לענין זה מסתמא הביא שתי שערות עכ"ל: