כסא רחמים על מסכת סופרים יד:ח

המפטיר בנביא הוא פורס על שמע וכו' הכי תנן פ' הקורא עומד ובבריתא שלנו מפרש באיזו שמע בשמע של ס"ת שאומר פ' שמע ישראל לבד כמ"ש לקמן הלכה ט'. ובגמ' מפרש דהט' דמפטיר פורס משום כבוד פירש רש"י הואיל וממציא עצמו לדבר שאינו כבודו וחד אמר משום אנצויי שלא יבא לידי מחלקת לומר אני מפטיר ואתה תעבור לתיבה: היכא פתח השתא מפרש ואזיל איזהו שמע של ס"ת ומפרש מה שנהגו אז לומר קודם קריאת ס"ת:

תוספות באיזו שמע אמרו בשמע של ס"ת. כתב הרב נחלת יעקב וז"ל גמרא דהכא לא ס"ל כפירש"י ז"ל דמגילה וכמ"ש הטור סימן ס"ט דפורס על שמע היינו שאומר ברכו וברכה ראשונה של שמע אלא דגמ' דהכא ס"ל דפורס את שמע היינו שמע של ס"ת שהיו רגילין לומר קודם קריאת התורה פ' שמע ישראל ולקמן בהלכה י"ד איתא בשם יש אומרים דפורס את שמע כמו שפירש"י ז"ל עכ"ל. וק"ק דבריתא שלנו לו לבד הפך פירש"י ז"ל אלא הוא הפך המשנה שלימה שלנו דקתני המפטיר בנביא הוא פורס על שמע והוא עובר לפני התיבה והרי המשנה עצמה מכרזת ואומרת כפירוש רש"י ז"ל דהא קתני הוא פורס על שמע והוא עובר לפני התיבה ובכל מקום דקתני מתניתין ומתניתא עובר לפני התיבה היינו ש"ץ וא"כ מזה מוכרח דפורס על שמע היינו כמו שפירש"י וזה פשוט. ובריתא שלנו חולקת על המשנה לפום ריהטא:

והנה רש"י פירש המפטיר בנביא מי שרגיל להפטיר בנביא תקנו חכמים שיהא פורס את שמע הוא עובר לפני התיבה להוציא את הצבור בקדושה שבתפלה עכ"ל וכן כתב רבינו עובדיה ז"ל ומשמע דבזמנם היה אחד רגיל להפטיר תמיד. ובזמנם המפטיר לא היה דבר של כבוד. ועתה נתחלפו הדברים לכך לא הביאו הפוסקים דין זה זולת הטור שהביאו בסימן רפ"ד. והרב נחלת יעקב לעיל פרק יו"ד הלכה ז' כתב דכל הפוסקים השמיטו משנה זו מפני שסברי דפירוש המשנה כבריתא שלנו דפורס על שמע הוא שמע דס"ת ועתה אין נוהגים לומר שמע בס"ת. וכבר אני עני כתבתי על דבריו שם בס"ד. ועתה אני בעניי מוסיף דודאי אין הפוסקים מפרשים המשנה כבריתא שלנו דהוא שמע דס"ת דמשנתנו היא הפך בריתא שלנו דקתני ואינו עובר לפני התיבה דזה הוא כפי' רש"י ורבינו עובדיה ז"ל וכמש"ל ובודאי הפוסקים מפרשים סתם משנה כרש"י ורבינו עובדיה ז"ל ולא כבריתא דידן דפליגא על המשנה כדבר האמור: