כסא רחמים על מסכת סופרים יד:ז

כי הוי מטי ר' יוחנן להדין פסוקא וכו' נבוכדנצר רשיעא שחיק טמיא כצ"ל: למזג לטבא טבתיה ולבוש בישתיה. הקדיש ב"ה משלם לצדיק טוב כצדקתו ולרשע רע כרשעתו. שנאמר זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב:

דרש אפשר רשם שאמרו שפתותיו דובבות קאמר גם כשמזכירים הצדיק אחר פטירתו לטובה מוסיפים הארה בנשמתי והיינו דאמרינן דכשמזכיר צדיק אומר זכרונו לברכה לחיי העוה"ב דבזה מוסיפים כח ותוספת הארה בנשמתו כל קבל דנא כשמזכירים רשע ואומרים שחיקומחי' מכניעין הסט"א והקליפה שמשם שורשו על דרך שכתבנו בעניותנו במאמר רז"ל שהביא רבינו בעל הרקח סימן רל"ד אמר הקדוש ב"ה בני בזמן שאתם קוראים פרשת עמלק מעלה אני עליכם כאלו מחיתם שמו. גם אמרו בתנחומא פרשת תצא אמר הקדוש ברוך הוא תהיו אתם מזכירים שמו למטה ואני מוחה אותו מלמעלה וכו' ע"ש וכתבנו דכשמזכירין גנותו ושעתיד לימחה זכרו מכניעין הקליפה שלו על דרך שכתב רבינו האר"י זצ"ל בכונת עלינו לשבח כי במה שאנו אומרים שהם משתחוים להבל וריק בזה נכנעים הקליפות. ולכן היה אומר ר' יוחנן נבוכדנצר רשיעא שחיק טמיא להכניע הקליפה שלו:

ויש סוג אחר והוא מ"ש רז"ל ושם רשעים ירקב יעלה רקבובית בשמותם דלא מסקינן בשמיהו. והוא שכתב הרב עיר וקדיש מהר"ר אליעזר נחמן פואה ז"ל בס' מדרש בחידוש בפסקת מתחלה עע"ז דכשם שאמרו דאם אומרים שמועה מפיו שפתותיו דובבות בקבר כן כשמספרים בגנותו מצטער ויש לו כפרה ולזה שנינן ג' מלכים אין להם חלק לעוה"ב כי בספור זה וכיוצא הו"ל כפרה זהו תורף דבריו ז"ל וזהו סוג אחר במש"ה ושם רשעים ירקב דאינם מזכירין שמם ולא גנותם כדי שלא יהיה להם כפרה: