כסא רחמים על מסכת סופרים יד:יט

חייב במגילה לקרותה ביום והיא מצות עשה מדרבנן ודברי קבלה כדברי תורה: שנאמר ביום אשר שברו אלמא הישועה ביום:

ותנן כל היום כשר לקריאת המגילה. כן צריך להיות:

תוספות כך חייב במגילה. הקשה הרב נחלת יעקב דיהא תני לה בהלכה י"ח דחייב לקרות המגילה בלינה וביום ותרתי למה לי. ותירץ דבהלכה י"ח קתני ולשנותם ביום ואפשר לטעות כדטעו תלמידי ריב"ל דסברי לשנותה ללמוד משנה דירה ביממא וכו' והשיב ריב"ל כמ"ד אעבור פרשה זו ואשנה וה"נ איכא למטעי דהא דקאמר ולשנותה היינו ללמוד משנה דידה להכי קתני להדיא חייב אדם לקרות המגילה והביא ראיה מדקתני כל היום כשר לקריאת המגילה מוכח דחייב לקרות המגילה ביום עכ"ל. ואגב שטפיה כתב טעו תלמידי ריב"ל והשיב ריב"ל ולשון הש"ס דף ד' כך הוא סבור מינה למקרייה בליליא ולמיתני מתניתין דידה ביממא א"ל ר' ירמיה לדידי מפרשא לי מיניה דר' חייא כגון דאמרי אינשי אעבו רפרשה דא ואתנייה ופירש"י סבור מינה בני הישיבה ששמעו שמועה זו בלשון הקדש ולשנותה ביום היו סבורין דכאי ולשנותה לשון שונה משנה וכו' עכ"ל. הראת לדעת דלא היו תלמידי ריב"ל שטעו וריב"ל לא השיב כמ"ד אעבור פרשה וכו' כמ"ש הרב נחלת יעקב:

ועוד אמרנו נבא העיר על דברי הרב נחלת יעקב שכתב דהביא ראיה בבריתא דידן מדתנן כל היום כשר לקריא' המגילה דמוכח דחייב לקרות המגילה ביום דהנה גם למ"ש דטעו תלמידי ריב"ל והשיב ריב"ל יש להעיר דהנה ריב"ל סוף התנאים ותחילת האמוראים והגם דבסיום המשנה תנן אריב"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וכו' ראה רבי דברי תלמידו ריב"ל כועס שיח מאמרו המופלא במתן שכרן של צדיקים וקבעו בסוף המשנה ואין ספק כי בימ"ו נסדרה המשנה והיתה שיגר"ת ומשוגר"ת לפום רבנן אם כן תלמידי ריב"ל איך סברו דמ"ש ריב"ל היינו לשנות המשניות והתנן כל היום כשר לקריאת המגילה אלמא צריך לקרותה ביום. ויגס דריב"ל יש לו כח לחלוק עם התנאים. מ"מ הא דכל היום כשר לקריאת המגילה סתמא היא ותני לה גבי הלכתא דדיני וכללי ההלכות ולא יחלוק ריב"ל עלה. וזהו לפי מ"ש הוא דטעו תלמידי ריב"ל והשיב להם ריב"ל. אך לפום קושטא דמילתא דבני הישיבה שמעו שמועה זו והבינו לשנותה למתני מתניתין דידה יקשה יותר איך סברו כן הפך סתם משנה. והיה להם לומר דנראה זה הפך סתם משנה. ור' ירמיה דפירש להם מאי דאמר ולשנותה הול"ל דהכי תנן כל היום כשר לקריאת המגילה. אלא מוכרח דאין ראי' מהמשנה דאיכא למימר דאם אינו קורא בלילה חייב לקרותה ביום ובהכי מיירי התנא דקתני כל היום כשר. אמנם אם קורא המגילה בלילה טפי עדיף לשנות המשניות ביום ולא איירי התנא בזה. ואם כן אזדא ליה מ"ש הרב נחלת יעקב דמייתי בבריתא שלנו ראיה דחייב לקרותה ביום ולא למתני מתניתין דידה דאי מהא לא איריא. ותו לא צריך ראיות לפרש מ"ש ולשנותה. ותיסגי לומר דקבלו דכך פירוש הדברים:

אמנם נראה דבריתא זו שלנו אתא לאשמועינן דעיקר מצות קריאה הוא ביום. והיינו דקתני וכשם שקורין בתורה ומפטיר בנביא ביום. כלומר דבחגים ומועדים ביום קורין בתורה בענינו של יום ומפטיר בנביא מהענין. כן בפורים מסתברא דעיקר קריאת המגילה ביום שנאמר ביום אשר שברו ונותן השבח יומא דהלולא. ומייתי מדהנן כל היום וכו' אלמא עיקר קריאתה ביום. ולדברי ר"י ודעמיה דמברך זמן גם ביום שעיקר קריאתה ביום טובא אשמועינן. וגם לדידן דלא אמרינן זמן ביום אשמועינן דעיקר קריאתה ביום להזדרז ולכוין ביום יותר: