כסא רחמים על מסכת סופרים יד:טו
Kisse Rahamim on Tractate Soferim 14:15 · כסא רחמים על מסכת סופרים · free full Hebrew text
Open in the reader →אבל אינו פורס על שמע. דכיון שאינו מחויב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן: פוחח הנראים כרעיו או בגדיו פרומים כצ"ל פירש"י ז"ל פוחח תרגום של יחף. אבל אינו קורא בתורה פירש"י מפני כבוד צבור:
תוספות קטן וכו' ואינו נושא את כפיו. מרן בש"ע סי' קכ"ח דין ל"ד פסק קטן שלא הביא שתי שערות אינו נושא כפיו בפ"ע כלל וכתב הרב מגן אברהם ז"ל ס"ק מ"ח וז"ל שלא הביא שתי שערות משמע אפי' הוא בן י"ג אסור ולכן צריך לדקדק בדבר שלא יבא לידי ברכה לבטלה עכ"ל. ולפום ריהטא דבריו קשים דמאי ברכה לבטלה איכא הרי קטן עם גדולים יכול לישא את כפיו כמ"ש שם מרן בדין זה ומשמ' ודאי דמברך וכ"כ הרב מג"א עצמו סמוך לזה ס"ק מ"ט על מ"ש מרן אבל עם כהנים שהם גדולים נושא ללמוד ולהתחנך כתב וז"ל ללמוד ולהתחנך ורשאי לברך כמ"ש סי' רט"ו עכ"ל הרב מגן אברהם ומאחר שכן מאי קאמר בסמוך שלא יבא לידי ברכה לבטלה ועיין ע"ש הרדב"ז בתשובה דפוס ויניציא סי' תקס"ה:
שוב ראיתי להרב אליה רבא ז"ל שם ס"ק נ"ח שהביא דברי הרב מגן אברהם הנז' וכתב עליו וז"ל ולא ידעתי מאי ברכה לבטלה בזה דקטן מברך על כל מצות אף שאינו מצווה אלא נ"ל דכל שהוא בן י"ג סמכינן על הרוב ואמרינן דמסתמא הביא שתי שערות וכו' עכ"ל והו"ל להקשות ממ"ש הוא עצמו תכף אחר זה. אמנם נראה שכונת הרב מגן אברהם ז"ל דכיון דתקון רבנן שלא ישא את כפיו בפ"ע עד שיביא שתי שערות. זה שלא הביא שתי שערות ל"ו נש"א לשוא ועבר אתקנת רז"ל וגרע טפי מקטן שמקיים מצוה ומברך שאותו מקיים דברי רז"ל שאמרו חנוך לנער וזה שלא הביא שתי שערות עבר אדרבנן ולא למצוה תחשב וא"כ ברכתו ברכה לבטלה:
ברם לדינא נראה לדעתי הקצרה דכל שיש לו י"ג שנה אזלינן בתר רובא דמביאין שתי שערות בי"ג ויכול לישא כפיו בפ"ע. וכן המנהג דכל שהוא בר תליסר מוציא אחרים ידי חובתן דמסתמא הביא שתי שערות כאדם שעמדו שערותי"ו והיו תוצאותי"ו לאיש ידי חובותיו וככל אשר דיבר הרב אליה רבא ז"ל ומכ"ש דקטן שאינו נושא כפיו בפ"ע היינו מפני כבוד הצבור. ועיין מ"ש הרב מגן אברהם ז"ל ריש סי' ער"א ובס' אליה רבא שם:
פוחח הנראין כרעיו או בגדיו פרומים. רש"י ז"ל במגילה דף כ"ד כתב וז"ל במסכת סופרים מפרש כל שכרעיו נראין ערום ויחף מתרגם ערטילאי ופחח עכ"ל והתוס' כתבו עליו וליתא דתרגום דפחח הוא תרגום של ערום וכן פירש רב אלפס דפחח זהו לבוש בגדים קרועים עכ"ל. וכוונתם דאין נסחת התרגום כמ"ש רש"י ז"ל אלא נסחת התרגום פחח ויחף וא"כ פחח הוא תרגום של ערום וכ"כ רבינו נתן בערוך ורבינו עובדיא ז"ל. ולפ"ז מאי דקתני בבריתא דידן פוחח הנראין כרעיו או בגדיו פרומים יש לפרש דנראין כרעיו או בגדיו פרומים שניהם פי' פוחח ועיין בסמוך:
אבל לא בראשו מגילה וכו'. מרן בב"י סי' צ"א הביא בריתא שלנו וכתב נראה שהוא מחלקת אם מותר לברך בגלוי הראש או אסור וכיון דרבינו ירוחם פסק כמ"ד דאסור הכי נקיטינן עכ"ל ושם הביא מרן בריתא שלנו כמו שהגהתי ויש להרגיש על הרב נחלת יעקב שכתב וז"ל פותח ובמגילה גרסינן פוחח וכו' ע"ש דאמאי לא הגיה ברייתא דידן דצ"ל פוחח כיון דבמשנה ובמפרשים ופוסקים הוא פוחח ומה גם דמרן בבית יוסף הבי אנסח בריתא שלנו כן:
ולענין להוציא אזכרה בראש מגולה מרן בבית יוסף פסק דנקיט כן לאיסורא ואעפ"י שבש"ע לא כתבו בסתם אלא בשם יש מי שאומר נכון הדבר ליזהר ואני בעניי עמדתי על דברי האחרונים בזה באורך בברכי יוסף ומחב"ר סי' ב' בס"ד: