כסא רחמים על מסכת סופרים יד:יד

מיד גולל ס"ת שמנהגם להגביה הס"ת קודם קריאה ועיין סי' קל"ד: לכסות ראשי הקרואים הרב נחלת יעקב כתב משם נ"א שהוא מלשון תכסו על השה ר"ל למנות העולים לתורה שאין כבוד להיות התורה יחידה ומשו"ה נותן המפטיר לחזן הכנסה והמפטיר עומד אצלו שלא תהי' התורה יחידה: וי"א פורס על שמע חוזר על מ"ש בהלכה ח' באיזה שמע וכו' די"א דפורס שמע הוא שאומר יוצר אור וכו': וטעם לדבר דהמפטיר פורס על שמע דהוא אומר על התורה ועל העבודה ועבודה זו תפלה:

תוספות שמצוה לכל האנשים והנשים לראות הכתב. מהכא משמע קצת דהנשים מצוה להן לשמוע קריאת התורה. וכן מפורש לקמן פ' י"ח דקתני בהלכה ד' שהנשים חייבות לשמוע קריאת ס"ת כאנשים ובברכי יוסף סי' רפ"ב הבאתי משם הרב המאירי ז"ל שהם פטורות וכן פשטה הוראה שאין הנשים חייבות ורובא דרובא אין הולכות לבית הכנסת וע"ש בברכי יוסף:

לראות הכתב רבינו האר"י זצ"ל היה מסתכל הטב באותיות עד שהיה מכיר' לקרותם שנמשך אור גדול אל האדם בהסתכלות באותיות ס"ת ע"ש בספר הכונות להאר"י זצ"ל ובספר פרי עץ חיים הנדפס מחדש:

ולכרוע. כן כתב הרמב"ן ז"ל בביאורו עה"ת פ' תבא וכן פסק מרן בש"ע סי' קל"ד ואני עני שם בברכי יוסף הנה הבאתי דברי ריא"ז ז"ל שכתב בשלטי הגבורים פ"ק דקדושין דלא נמצא בכל התורה שמשתחוין לס"ת ותשובת מהר"י קשטרו ז"ל בזה. ומן האר"ש ההיא יצא אשו"ר הכורע נגד הס"ת סמוך לכתב:

ולומר וזאת התורה. הרב כנה"ג בתשו' א"ח ח"ב סי' נ"א כתב כי הן בעודנו בתוך אמת ויציב קודם שירה חדשה אמור יאמר וזאת התורה לפני ס"ת. ואני בעניי כתבתי בקונטריס חיים שאל ח"א סי' ס"א דבתוך אמת ויציב קודם שירה חדשה לא יאמר בפיו וזאת התורה אלא יסתכל בס"ת ויהרהר בלבו פ' וזאת התורה ע"ש:

והוא חוזר התורה לכסות ראשי הקרואים. בקונט' כתבתי פירוש משם הרב נחלת יעקב אמנם לא נחה דעתי הקצרה ומאחר כי עינינו הרואות כי הבריתות האלו יש בהם כמה וכמה טעיות יותר נראה דצ"ל והוא חוזר התורה למנות הקרואים: