כסא רחמים על מסכת סופרים יג:ח

חד אמר פותח ורואה וגולל ומברך זה דעת ר"מ בסוף מגילה שלא יאמרו ברכות כתובות בתורה: וחד אמר כצ"ל והוא סברת ר' יהודה שם ונקט הכא חד אמר וחד אמר משום דאפכי להו כמ"ש שם בש"ס: מה טעם דכתיב ובפתחו ויברך משמע שבירך בעודו פתוח: במה גדלו דכתיב האלהים הגדול גדלו בשם המפורש שהזכיר שם המפורש: רבא אמר בברכה גדלו שבירך על קריאת התורה ואע"ג דאיכא רבוואת' דסברי דברכת התורה מדאורייתא כמ"ש הר' פני משה בראשון בראשו הכא קאי בברכה על קריאת התורה בצבור שתקן עזרא ואנשי כנה"ג כמו שהם תקנו כל הברכות והתפלות: ביחוד וכו' נסחא אחרת היה להם בברכת התורה ביחיד: וגולל ואומר קאי אדלעיל למברך על התורה בצבור לאחריו אליבא דכ"ע גולל תחילה דבלא"ה צריך לגלול בין גברא לגברא כמ"ש ז"ל: אשר נתן לנו את תורתו תורת אמת וחיי עולם וכו' זוהי נסחת הרמב"ם ורב עמרם גאון ז"ל וכ' הרב פר"ח שהיא נסחא מדוקדקת ועמ"ש אני עני בקונט' טוב עין סי' ו':

תוספות וגולל ואומר וכו' בקונטרי' כתבתי אליבא דכ"ע גולל תחילה. כ"כ הרמב"ם וכ"כ התוספת דבסוף גולל לר"י כלומר אף לר"י. ומ"ש הרב מהרש"א בחי' הלכות למאי דאפיך אינו מחוור. וקשה על הרב המאירי ז"ל בפסקיו למגילה שכת' זה משם גדולי המחבר' שהוא הרמב"ם ודחאו דהרי מברייתא שלנו מוכח כדברי הרמב"ם וכמו שכתבתי אני עני בברכי יוסף סוף סימן קל"ט על דברי הרב המאירי ע"ש. ומה שכתבתי בקונט' דבלא"ה צריך לגלול וכו' כ"ב הרב נחלת יעקב משם מרן בכ"מ ועתה ראיתי שלא כתב כן מרן בכ"מ ועתה ראיתי שלא כתב כן מרן בכ"מ אלא יהיב טעמא דליכא טרחא ע"ש פי"ב דין ה' ושם מרן מייתי ברייתא דידן ועיין בברכי יוסף ועיין בש"ע סי' קל"ט דין ה' ובהגהה ודוק: