כסא רחמים על מסכת סופרים יב:ד

ר' יונתן ספרא דגופתרא. מקרי דרדקי מעיר ששמה גופתרא: נחית להכא ירד לא"י וראה לר' אבונא מקרי דרדקי שקרא שירת הבאר פ' חקת ובירך לפניה ולאחריה: ועבדין כן שבזמנם לא היו מברכין אלא הפותח והחותם ולמה ברכת: עד כדון את לזו צריך עד עתה לא ידעת שמברכין על כל שירה:

תוספות נחת להכא. זהו לשון הירוש' פ' בני העיר ור"ל שבא לא"י והרב נחלת יעקב פירש נחת להכא שירד לא"י כמ"ש בקונטרי'. ולשון נחת להכא שפי' ירד לא"י הוא קשה דמא"י לבבל קאמר ירידה וכשבא לא"י נקט עליה בין בבבלי בין בירושלמי כידוע ויש לישב:

קרא שירת הבאר ובירך לפניה ולאחריה. מהלכה זו והבאות אחריה לכאורה לא נפקא לן מידי דהאידנא כל עולה מברך לפניה ולאחריה ויש להרגיש לכאורה על ה' ארחות חיים ה' קריאת ס"ת דף כ"ד אות יוד שהביא לשונות הירושלמי הללו וי"ל דיש ללמוד מיהא שלא להפסיק בכל אלו שהיו משנין מכל קריאה שהעולה מברך. למדנו שיקרא הכל אדם אחד ולא יפסיק בנתים. וכ"כ הרב ארחות חיים אחר שהביא כל אלה כתב וז"ל שמעינן מהכא האידנא דסמכינן דנהגינן אנן שיקרא יחוד שירת הים ועשרת הדברות וח' פסוקים שבסוף התורה על הא שמעתא סמכינן עכ"ל כלומר שכל אחת מאלה לא יפסיק אלא אחד יקרא הכל: