כסא רחמים על מסכת סופרים א:ח

שוב מעשה בתלמי המלך וכו'. הוא עלה בקב"ץ ופנה לסובב להביא כל ספרי דתות והיו כמה מאות ספרים ויאמרו לו חכמיו כי לא עשה כלום. בכל ספרי הדתות רוחו"ת מספרות והב"ל הביא גם הוא. ואולם ספרי תורת ישראל תבואינה בהיכל מלך אז בעזם ישמח מלך והמעשה הביאו יוסף בן גוריון פ' טו"ב שלשלת הקבלה דפוס אמשטרדם והעתיקו בסדר הדורות דף ל"ט ע"ש: שכנס ע"ב זקנים. הכי אמרינן פ"ק דמגילה ושאר דוכתי אמנם בס' בן גוריון פ' י"ז כתב ע' זקנים עד אלעזר הכהן בראשם ע"ש. ואחר זה ראיתי באקראי ועראי בהדרת זקנים בס' ר' עזריה וכתוב שם שהזקנים ע"ב ששה לכל שבט ע"ש: ולא גילה להם וכו'. כן הוא פ"ק דמגילה ובספורים הנז' כתוב ששלח להביאם לזה וע"מ כן באו: כתבו לי תורת משה רבכם. פי' חמשת חומשי תורה: אלהים ברא בראשית (פירש"י ועפ' בקצור) שלא יאמרו בראשית שם הוא והם שני רשויות: אעשה אדם ולא כתבו נעשה כדכתי בשלא יאמרו שני רשויות: ויכל ביום הששי ולא ביום הז' שלא יאמרו עשה מלאכה בשבת: זכר ונקבה בראו כצ"ל ולא כתבו בראם שיא' שנים כל אחד דו פרצופין: הבה ארדה ולא כתבו נרדה שלא יא' שתי רשויות: ותשחק שרה בקרוביה כצ"ל: הרגו שור. ולא כתבו איש שלא יאמר רצחנים היו: נושא בני אדם כצ"ל שלא יא' משה רבכם לא הי"ל סוס: ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים ושאר ארצות. כי במצרים לא היו אלא רד"ו: זאטוטי לשון חשיבות. לא חמד שלא יאמר חמור לא לקח אבל דבר אחר לקח: צעירת הרגלים ולא כתבו ארנבת שהוא שם אשה ביון: להאיר שלא יאמר ב"נ מותר לעע"ז: אשר לא צויתי לעבדם שלא יאמר לא צויתי שיהיו ויאמרו ח"ו שאלוהות הן ועל כרחו נבראו:

תוספות מעשה בתלמי המלך פירש"י מלך מצרים היה. והרב מהר"א מלובלין ז"ל בשו"ת יד אליהו סי' מ"ח האריך לפרש דרך דרש:

ואלו הן אלהים ברא בראשית. כתוב בלקוטי רבינו בצלאל אשכנזי ז"ל בשם גיליון (שחיברו רבינו אליעזר מטו"ך זלה"ה) וז"ל בב"ר איתא דלהכי לא כתב רחמנא אלהים ברא בראשית ללמדך שלא יזכיר שם שמים על לא כלום שכך אמרו רז"ל אל יאמר אדם לה' עולה לה' שלמים אלא עולה לה' שלא יוציא ש"ש לבטלה על לא דבר מכאן אתה מוצא לגדפנים הללו שנשבעים לשקר ומוציאין ש"ש לבטלה עאכ"ו שמתחייבים בנפשותם וכן מצאתי בפירושים אחרים עכ"ל רבינו בצלאל ז"ל. ועמ"ש אני הדל בקונטריס פתח עינים על יומא דף ט"ל ובנחל קדומים ריש פ' בראשית ע"ש בס"ד ועיין בס' לקח טוב למהר"ם נאג'רה ז"ל ובחי' אגדות פ"ק דמגילה:

וראיתי בשלשלת הקבלה דף ט"ז דנסתפק אי העתיקו דוקא חמשה חומשי תורה או כל המקרא והביא ספיקו הרב סדר הדורות ובשלשלת הקבלה כתב דמדברי ארסטי"אה וגם מדברי היוסיפון וכו' נראה שאינו אלא החומש עכ"ל ותימה עליו כי ביוסיפון פ' טו"ב אומר שם בפירוש שהעתיקו המקרא כל הכ"ד ספרים ע"ש:

אמנם נראה כי העיקר שלא העתיקו אלא חמשה חומשי תורה וכן אמרו בבריתא שלנו שאמר תלמי כתבו לי תורת משה רבכם ולשון זה מורה על ה' חומשי תורה. וכן מוכח מדברי כותבי הסיפורים. והכי מסתבר שהרי שינו כמה דברים בתורה ואילו העתיקו הנביאים היו משנים כמה דברים. ויש להרגיש על הרב סדר הדורות שהביא דברי שלשלת הקבלה דעמד בספיקו ושתק לו:

הבה ארדה. כתב הרא"ש בתוספותיו פ"ק דמגילה כי רשב"ם ל"ג אבלה דלא שינו אלא ארדה אבל נבלה קאי לעם ע"ש:

וירכיבם על נושא אדם. פירש"י שלא היה סוס למשה רבינו ע"ה והקשה הרב גופי הלכות ז"ל דף קי"ז דלמה לא שינו בפ' אברהם ויחבוש את חמורו שלא יאמרו אדם כאברהם שכתוב בו ואברהם כבד וכו' בכסף ובזהב לא היה לו סוס ושמא שאני התם דלא כתיב וירכב ואפשר לקח חמור לטעון עצים אבל הוא רכב על סוס ולא הוזכר תו קשה למה לא השיבוהו כמו שהשיבו לאותו המין ששאל על המשיח וא"ל בר חיוור גוני ונתפייס ולא הוצרכו לשנות התורה. תו קשה למה לא שינו גבי בלעם שכתוב על האתון ואיך לא אמר שקר אתם דוברים וכי מלך גדול כמואב ששלחו לו שרים לא הי"ל סוס. ותו קשה שהי"ל להשמיט מילת על החמור ולכתוב וירכיבם ופשיטא דעל נושא בני אדם ולא היו מאריכים עכ"ל. ונראה דהיו חוששים הזקנים שיוציאו לעז על משה רבינו ע"ה שקבל התורה מה' ונתנה לנו שהיה עני ולא היה חשוב ודוקא על משה רבינו ע"ה היו הזקנים מקפידים שלא יזלזלו א"ה בינם לבין עצמם ולא ישאלונו ולא רצו להשמיט תיבת על החמור שמא א' מהם אפשר דיראה בס"ת על החמור ויאמר שגרענו אבל עתה יראו שהעתקנו הכל רק שתרגמנו בפירוש מבואר ובזה נתורצו כל קושיות הרב ז"ל כמו שיראה הרואה. ובלא"ה על אברהם אע"ה לא יזלזלו דכיון שהיה עשיר גדול לא יזלזלו ויתרצו לעצמן ולהבדיל כה יעשו למען דעת אתונו של בלעם. וכל עצמם של הזקנים הוא על הרוב שלא יאמרו שתי רשויות. או יזלזלו במשה רבינו ע"ה. והם עיקרים גדולים לכבוד ה' ותורתו שלא יהיה להם פתח לחשוב נגד ה' ותורתו בינם לבין עצמם:

ואל זאטוטי. פירש רב צמח גאון בערוך שלו זאטוטי לא נערים ולא זקנים אלא בחורים. רבינו בצלאל אשכנזי כ"י:

צעירת הרגלים בגמרא דידן פ"ג דמגילה ותנחומא פ' שמות אמרו שאשת תלמי ארנבת שמה. ובירושלמי שם פ"ק דמגילה אמרו אמו של המלך היתה שמה ארנבת ע"ש ובמכילתא פ' בא: