כסא רחמים על מסכת סופרים א:ו

אין כותבין לא עברית. פירוש לשון עבר הנהר ולא כתב עבר הנהר:

ולא ארמית ולא מדית ולא יונית. פי' בין בלשונם בין בכתיבתם:

כתב בכל לשון בכל כתב לא יקרא בו. פי' בספר תורה שכתוב באיזה לשון או באיזה כתב הוא פסול לקרות בו בצבור:

עד שתהא כתובה אשורית פי' ובלשון הקדש:

תוספות אין כותבין לא עברית. אע"ג דזמנין דקרי לשון עברי לשון הקדש כמ"ש בירושלמי בררו להם כתב אשורי ולשון עברי. ובב"ר אמרינן ויגד לאברהם העברי שמספר בלשון עברי והוא לשון הקדש שמספרין האבות. כתב הריטב"א ז"ל בחידושיו למגילה פ"ק על משנת אין בין ספרים וכו' דעיקר לשון עברי אינו לשון הקדש אלא שזה מן הלשונות המושאלים כדתניא לקמן עברית לעברים ואלו אשורית כל אדם יוצא בו ולא עברים בלבד וזה ברור:

ולא יונית. בש"ס פ"ק דמגילה דף ט' איפסיקא הלכתא כרשב"ג דס"ת נכתב יונית. אמנם הרמב"ם פ"א מה' תפילין דין י"ט כתב דכבר נשתקע לשון יוני מן העולם ונשתבש ואבד לפיכך אין כותבין סת"ם אלא אשורית עכ"ד וכן כתב רבינו עובדי' בפירוש המשנה פ"ק דמגילה וכבר נודע דכתב הרא"ש ז"ל בה' ס"ת דמס' סופרים נתחברה בדורות אחרונים ולכן לא הובא ממנה בתלמוד. והשתא א"ש דבזמן שנתחבר מס' סופרים אחר התלמוד בו בפרק כבר היה לשון יווני נשתקע ואבד ולכן אמרו בבריתא שלנו שלא יכתב יוונית ולא יקרא בס"ת עד שיכתב אשורית. ויש להרגיש קצת על הרב המאירי ז"ל שכתב בפ"ק דמגילה שם בשם גדולי המחברים שאבד לשון יוני וכך קורא הרב ז"ל להרמב"ם ז"ל כידוע והול"ל דהכי אמרינן במס' סופרים שלא יכתבו יונית. גם מרן בכ"מ הי"ל להביא על דברי הרמב"ם ז"ל בריתא שלנו והרב המגיד פכ"ג מה' שבת שכתב דמט' זה שכתב הרמב"ם פ"א דתפילין דלשון יוני אבד זכרו השמיט שם גבי דליקה דין ספרים בלשון יוני ע"ש יש להרגיש קצת דהיה לו להזכיר בריתא דידן: