כתם פז על ספר הזהר תפד

וירא מנוחה כי טוב וכו' יבאר הכתוב ע"ד הסבלנות הנז' וירא מנוחה כי טוב זו תורה שבכתב שהיא אורו של עולם שנאמר כי טוב ואת הארץ כי נעמה זו תורה שבע"פ שהיא המנעמת תורה שבכתב.

ויט שכמו לסבול למסבל עולא דאוריתא ולדבקה בה יממא ולילי כי מי ומי הוא אשר יסבול העול הזה ויהי למס עובד. יבאר מלת למס מענין המסה מענין למס מרעהו חסד לפי שהיא מתשת כחו של אדם:

רבי שמעון ור' יוסי ור' חייא הוו קא אזלי מגלילא עילאה לטבריא וכו' ידבר במעלת יששכר על שהיה מתעסק בתורה כי י"ש היה שכרו והם ג' מאות עולמות של עה"ב ושעל כן נכפלה השי"ן בשם יששכר ויאמר כי כל הפורק מעליו עול תורה הוא מתחייב בנפשו ולא עוד אלא שנותנין עליו עול מלכות ודבריו מבוארים.

ויבאר כתוב חזי הוית עד דכרסוון רמיו ויאמר שהם שני כסאות למעלה ושנים למטה השנים של מעלה הם עטר"ת תפאר"ת כי גם התפארת נקרא כסא אל כבוד הבינ"ה וכביכול גם בו יתיחס הירידה והנפילה כביכול כי שלימות המשפיע וכבודו אינו ניכר רק ע"י המקבל המודיע חסדו. והשנים שלמטה כנגדם הם כתר מלכות של דוד אשר בירושלם הוכן כסאו וכתר תורה כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם נמצא כי כסא דוד וכסא העוסקים בתורה שניהם היו מלאים וכשנחרב בית המקדש בעלבונה של תורה נפלו ועד השמי"ם והאר"ץ הגיע כביכול רמייתם ונפילתם כד"א השליך משמים אר"ץ תפאר"ת ישראל וזה היה בעבור עזבם את תורתו. ויאמר כמה גדול כח המתעסקי' בתורה שהם כופים ומחלישי' כח אלהי נכר הארץ שלא ישלטו המה בשונאיהם הם ישראל ואם ירפו ידיהם מהתורה כח החמור הנרמז גורם להם הגלות ולהשתעבד אל האומות ושיעור הכתוב יששכר י"ש שכר לפעולתם בהשתדלם בתורה ואם לא חמו"ר גרם להלוך בגלות וביאר הכתוב הסמוך לו כנתינת טעם למה ואמר וכל דא אמאי בגין וירא מנוחה כי טוב כי עונש הרואה הטוב בעיניו ואינו קרב אליו ליהנות ממנו יותר ממי שלא יראהו שלא הרגיש בו אמנם זה שראה מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה תורה שבכתב ותורה שבע"פ והטה שכמו מסבול עול תורה עונשו הוא כי יהיה למס עובד ומלת לסבול בלמ"ד קשה כפי הפי' הזה אמנם ענינו כי הטה שכמו לסבול עול אחר זולת עול התורה ולא סבל עול התורה ויהי למס עובד. עוד ידבר במעלת יששכר על שהיה מתעסק בתורה והביא כתוב הדודאים נתנו ריח וכו' ויאמר כי הדודאים האלה הם הדודאים שמצא ראובן כי הם היו סבה לבא יששכר לעולם כי אליו ולזרעו נתיחסה החכמה שנאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ויתחדש בישראל מסודות התורה.

ועל פתחינו כל מגדים הם גרמו שעל פתחי בתי כנסיות ובתי מדרשות כל מגדים חידושי התורה חדשים גם ישנים. דודי צפנתי לך מהכא אוליפנא דכל מאן דאשתדל באוריתא כדקא יאות וכו' אמר זה לפי ששלמים וכן רבים היו נשמרים מלומר דבר שלא שמעו מרבם והיה זה מיראתם פן ישגו ויחדשו מלבם דבר שלא כהוגן ושאינו ע"פ יסודות הקבלה ובכאן הודיע רשב"י ע"ה ונתן מקום להתגדר כי כל המחדש שום חידוש ע"פ סודות התורה והקבלה אשריו ואשרי חלקו שזוכה שיעלו דבריו מעלה מעלה עד כס"א הכבו"ד וכנסת ישראל פתחא לון תרעין וכו' וכנסת ישראל היא האומרת אל דוד"ה עליהם חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך והם נכתבים בספר הזכרון לפניו וכו' ומה שאמר רשב"י ע"ה עד הכא שולטנותא דיהודה דרועא דאתכליל בכלא וכו' הכוונה כי שניהם יששכר וזבולון הנז' היו החונים עליו בדגלו כמבואר בסדר הדגלים ונפלו בחלקו להורות על הצלחתו בגבורה בחכמה ובעושר הגבורה ליהודה החכמה ליששכר העושר לזבולון והוא אמרו אתכליל בכלא בחילא דכל סטרין תלת קשרין דדרועא כי לשלש שלש היו נחלקים השבטים בסדר הדגלים שלש לימין ושלש לשמאל ושלש בסוד הירכים. לאתגברא על כלא בגבורה בחכמה ובעושר כי יהודה גבר באחיו: