כתם פז על ספר הזהר שלח

ויאבק איש עמו עד עלות וכו' ר"ש אמר מאן אבק תפל לעפר וכו' רשב"י ע"ה בא להודיע כי לא נפלו אותיות התורה במקרה ולא נתחלפו אות באות ואעפ"י שהם ממוצא אחד ללא סבה אבל לרמוז וזה כי המפרשים פירשו כי ענין ויאבק איש עמו כמו ויחבק כי האל"ף והחי"ת הם ממוצא א' וא"כ למה לא יכתוב הכתוב ויאבק איש עמו ולמה יחליף הכתוב חי"ת באל"ף וא"ת כי לכך החליף הכתוב חי"ת באל"ף לפי שענין חיבוק הוא לשון אהבה כענין את חובק בן וזולתו הנה מצינו חביקה נדרשת לאיבה בענין מ"ש בעשו עם יעקב עצמו וירץ עשו לקראתו ויחבקהו אמר בפרק ר' אליעזר אמר עשו הרשע איני הורג ליעקב בקשת ובחיצים אלא בפי ובשיני אני הורגו ומוצץ את דמו שנאמר וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפול על צוארו וישקהו וא"ר ינאי אל תקרי וישקהו אלא וישכהו כי כשם שיש נשיקה לרעה וכמ"ש ונעתרות נשיקות שונא כך יש חבוק לרעה וא"כ למה הוציאו הכתוב בלשון איבוק ועל כן הודיע רשב"י ע"ה כי יש בדבר סוד והוא כי יש הבדל בין הדבר הנקרא אבק ובין הדבר הנקרא עפר כי האבק הוא העפר הדק הנשרף שאין בו תועלת כלל אשר לא יזרע בו ולא יצמיח אמנם עפר הוא המצמיח החציר והתבואה והמצליח והרמז למעלה כי העטרת נקראת עפר לפי שהיא מוציאה לחם מן הארץ ומחלקת מזון לכל העולמות אמנם החיצוני שרו של עשו ומרכבתו נקראים אבק אשר לא יצלח לכל ולא יעשה פרי לעולם ושרו של עשו בא לנגד יעקב רוכב על אבק שברגליו לקטרג עליו ועל זה הרמז הוציאו הכתוב בלשון איבוק ובאמת כי ימים רבים הייתי מחשב בדעתי ואומר מהו זה שאומרים ז"ל בפ' יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם כסבור שהיו ערביים שמשתחוים לאבק רגליהם וכן אמרו בבא מציעא פ' הפועלים א"ר ינאי בר ישמעאל אמרו וכי כערביים חשדתנו שהם משתחוים לאבק רגליהם וכו' ולא ראיתי מי שפי' בו דבר עד שמצאתי את שאהבה נפשי זאת אומרת כי החיצוני נקרא אב"ק ואל הכוונה הזו משתחוי' המשתחוים לאבק רגליהם כי כן האבק הזה הנרמז הוא לרגלי סמאל כמ"ש דאתי בההוא אבק ורכיב עליה. ואמר כי לסוד העפר הנרמז הזה אז"ל הכל היה מן העפר ואפילו גלגל חמה יודיע כי יש עפר עליון ועפר תחתון העליון היא הבינ"ה והתחתון היא העטרת ומכל אחד מהם היה גלגל חמ"ה מהבינה היא התפארת שמש ומגן. ומהעטרת היה גלגל חמה התחתון. והוקשה לרבי יהודה כפי המונח כי אם מהעפר יצא כל טוב העולם מהו זה שכתוב מקים מעפר דל ומה טובו של דל. והשיבו רשב"י כמשמעו כלומר דל ממש. אבל כהאי גוונא כלומר אמנם יובן על זה הדרך וזה כי להיות שהמדה הזאת הנקראת עפר אין לה מעצמה כלום הנה יחוייב כי הדלות הדל משם יוצא אמנם אעפ"י שאין לה מעצמה כלום כל טוב העולם ממנה יבוא ועל ידה יצא הדל בדלותו וזהו מקים מעפר דל. עד עלות השחר דאתעבר שולטנותיה ממשלת שרו של עשו יתמיד כל ימי הגלות הדומות ללילה וכאור בקר יזרח שמש אורו של משיח כי אז תהיה ממשלת' של ישראל כמ"ש ומלכותא ושולטנותא ורבותא די מלכוותא תחות כל שמיא יהיבת לעם קדישי עליונין ומלכותיה מלכות עלם וכו':