כתם פז על ספר הזהר של

רבי יהודה פתח כי מלאכיו יצוה לך וכו' האי קרא אוקמוה בשעתא דבר נש אתי לעלמא מבואר ענינו כי הוא ידרוש מלאכיו על הטוב ועל הרע כי שני שליחויות הם עושים זה הפך זה אמנם בהגביר האדם הטוב על הרע שניה' כאחד טובים כי יסכים הרע עם הטוב והוא טוב ממנו כי לא יקרא הטוב טוב כי אם בבחינ' הרע כי הרע מבחין את הטוב וזהו סוד הבחירה המסורה ביד האדם והוא אומרו אתי בר נש לאתדכאה ההוא יצר הרע כפיא קמיה וכו' ותרווייהו מזדווגי לנטרא לבר נש דכתיב כי מלאכיו יצוה לך בהסכמה אחת כי הרע בעל כרחו עונה אמן רבי אלעזר מוקי להאי קראי ביעקב מבואר הוא והכא כיון דאשתזיב מלבן ואתפרש מניה וכו' כי בהתחברו לרשע לא זכה לזאת השלימות וכענין מה שנאמר באברהם וה' אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו כי לא נתיחד אליו הדיבור עד שנפרד מחברתו של לוט. ומאינון מלאכים שדר לעשו לאפוקי מדעת האומר כי שלוחי בשר ודם היו. רבי יצחק אמר כתיב חונה מלאך ה' והא אוקמוה כך דרשו עושה אדם מצוה א' הקב"ה נותן לו מלאך א' לשומרו שנאמר חונה מלאך ה' סביב ליריאיו. עשה שתי מצות הקב"ה נותן לו שני מלאכים לשומרו שנאמר כי מלאכיו יצוה לך לשמרך וכו' עשה מצות הרבה נותן לו חצי מחנהו שנאמר יפול מצדך אלף ורבבה שנאמר רכב אלהים רבותים אלפי שנאן וכו' ורבי יצחק יבאר סוד אמרו פעם א' מלאך יחיד ופעם מלאכיו רבים ויאמר כי מלאכיו אלין שאר מלאכין כלומר מהנפרדים ומלאך בלשון יחיד דא שכינתא שכן נקראת מלאך ה' לפי שהיא עושה שליחות השם והביא ראיה מוירא אליו מלאך ה' ולא ומיסע מלא"ך האלהים שהכל סוד אחד לפי שהכתוב הזה קורא אותה מלאך ה' חונה מלאך ה' לאקפא ליה בכל סטרין כי בחנותה סביבו יסבו בלכתה גם פרקי מרכבתה אשר לד' רוחותיה. ודוד אמר הכתו' כשניצל מאכיש מלך גת כי הוא היה יודע סוד המלאך הזה שהיא נפשו של דוד שהיא היתה המצלת אותו והסובבת עליו להצילו מיד אויביו תמיד שהיו סובבים אותו אשר נתפש בידם ואגב אורחיה יבאר הטעם למה כתב ויתהולל בידם בלשון הוללות ולא בלשון שגעון שכן כתיב כי הבאתם את זה להשתגע עלי. ואי תימא שכינתא לא שריא אלא באחסנתא וכו' ודוד היה חוצה לארץ והיאך תמצא לו לסובבהו במחנותיה חוצה לארץ וישיב ודאי לא שריא וכו' כי מקום תחנותה הודאית היא ארץ ישראל להשפיע ולהניק מזיו כבודה לאוכלוסיה אבל לאגנא שאני כי בכל מקום תמצא להציל ואפילו בחוצה לארץ. וכד אתא יעקב מבי לבן כלהו משריין קדישין אתו וכו' מסייע ליה להרמב"ן ז"ל שתמה על פי' רש"י ז"ל שכתב שמלאכי חוצה לארץ ליווהו עד בואו לארץ ומלאכי הארץ באו ללוותו בארץ שיראה מדבריו שאינם יוצאים חוצה לארץ וזאת אומרת כי מיד כשהיה בא מבית לבן באו מלאכין קדישין עמו כי זאת היתה כוונת הפתיחה לרבי יצחק ככתוב חונה מלאך ה' סביב ליריאיו וכבר ביאר כי מלאך ה' היא השכינה ולאגנא שאני ואפילו לחוצה לארץ ור' חזקיה שאל אם כל המחנה ההוא אשר ראה היו עמו איך יכתוב הכתוב ויותר יעקב לבדו ומלאכי עליון סביביו והשיבו רבי יהודה בגין דאעיל גרמיה לסכנה והוה חמי לההוא סכנה בעינוי ושכל אתר דהיזקא שכיחא צריך האדם להשמר ממנו שלא להטריח את בוראו ושמא אין עושין לו נס וההוא עובדא דארטבון יוכיח שהיה בודק מזוזות בשוק העליון של צפורי ומצאו קסדור א' ונטל ממנו אלף זוז ואמרו שם והא אמר רבי אלעזר שלוחי מצוה אינן ניזוקין והעלו היכא דשכיחא היזקא שאני דכתיב ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני וכן ביעקב ע"ה הוה חמי לההוא סכנה בעינוי ואינון אתפרשו מניה וכו' רבי יצחק אמר בגין לשבקא ליה עם ההוא ממנא דעשו דברשותא הוה אתי כי אין פתגם נעשה בארץ שלא ברשות מעלה ולא במקרה נזדמן לו שרו של עשו וא"ת להיכן הלכו שהניחוהו ויותר לבדו לזה אמר ואלין אזלו למימר שירתא דמטא זמנייהו וכו' הה"ד קטנתי מכל החסדים ומכל האמת שהרמז למחנות הקדושים הבאים מכח חסדי דו"ד הנאמנים שנעדרו ממנו. ועתה הייתי לשני מחנות מחנה שכינה וכל ביתיה אזדא לטעמיה שלא היו ב' מחנות א' של חוצה לארץ ואחד של הארץ וא"ת היאך דריש שני מחנות כי בשלמא מחנים דריש ליה ב' חניות כמו שקדם אמנם מחנות נראה שהם ב' מחנות ממש לזה חזר ואמר דהוה שלים מכל סטרין מתרין חולקין חיור וסומק בסוד ויעקב איש תם יושב אהלים שהוא כלול משני הזרועות ימין ושמאל הקדושה. רבי אלעזר אמר הא אתמרד דההוא ליליא שולטנותא דההוא סטרא דעשו הוה בההוא שעתא הנה רבי אלעזר לא בא לחלוק על רבי יצחק אבל בא להוסיף ביאור כפי מה שקבל כי בלילה ההוא היתה שעת ממשלת סטרא אחרא שהיה שעת חסרו"ן הלבנ"ה והעלמת אורה מהשמ"ש בשעת הלקות שיעמוד התלי ביניהם שלא יהל אורו דהא כתיב יהי מארת ששם נרמז חסרון הלבנה ובגין כך ויותר יעקב לבדו דאתכסיא סיהרא מן שמשא ובכן הוא שולטנותו של עשו ומצא בעל החוב לגבות את חובו לנגוע בכף יריכו כאשר יבאר בסמוך כי פנה לימי"ן פנה לשמא"ל פנה באמצע בגוף האיל"ן ולא מצא מקום רק למטה לבר מגופא וכמו שנתבאר כבר הסוד כי בירך יעקב מצא מקום ולא במקום אחר אם מפני שנשא שתי אחיות או זולת זה שנתעסק בקניני העולם הזה והכל סוד אחד. וכדין וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו בחד עמודא דסמיך לגופא כבר ביארתי בפ' בראשית הסוד הזה בארוכה בפ' ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים כי בנוגעו בירך הא' נגע גם בשני ולכן נאסרו שני הגידים יחד משם תקחהו כי טוב הוא. ובגין כך חונה מלאך ה' אקיף ליה בכל סטרוי וכו':