כתם פז על ספר הזהר שיב

ואמר ת"ח כתיב תני נא לי מדודאי בנך לאו דודאים אולידו לה לרחל וכו' אתה המעיין בתחלת העיון אולי תסתפק בענין הזה ותאמר שזה הפך המונח בהקדמה שהרי אמר שאין לך כל דבר למטה שאין כחו למעלה ומעתה יראה כי הביא ראיה להפך והוא שאמר לאו דודאים אולידו לה לרחל אלא קב"ה גלגל מלה ע"י אינון דודאים שנראה שאין לדודאים מבוא בענין ההריון וכבר מצאנו ראינו בעינינו עקרות נפקדו ע"י דודאים פעמים הרבה. ועוד כי לענין הדודאים הביא ההקדמה מה רבו מעשיך ה' ואמר לית לך מלה זעירא בהאי עלמא דלא תליא באחדא עילאה. אמנם דע כי הכוונה בזה הוא להודיע כי אעפ"י שיש סגולה נודעת בדודאים לענין ההריון הנה עניני האמהות ע"ה הוא ענין נסיי לא טבעי וכבר ידעת כי סוד הדודאי' הם סוד הכרובי"ם למוד"י ה' שהם סומכי התורה כמו שידע' ולפי שהיה צריך לבא יששכר שהיה עוסק בתורה מכל השבטי' לכן גלגל הקב"ה שע"י למודי התורה למודי ה' יתגלגל ביאתו של יששכר והוא שאמר בסוף הענין אי תימא דאלין דודאים פתחו מעהא דרחל ויהיה ענינה ענין טבעי לאו הכי דהא כתיב וישמע אליה אלהים קב"ה ולא אחרא כי לא יהיה ענין טבעי רק אלהי. וביאר הענין ואמר אינון דודאים אע"ג דחילא דלהון לעילא כלומר כי כחם יבוא מהדודאים העליונים הנקראים בנים עכ"ז סוד הפקידה לבנים הנה הנו למעלה במז"ל המזלו"ת וכמ"ש ז"ל בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא תליא מלתא וע"כ כתיב בענינה של לאה וישמע אליה אלהים כי צריך סיוע ממה שלמעלה מהם והתבונן כי לא שלל מהדודאים הסגולה הנודעת להם שהרי חזר ואמר ואי תימא דהא אינון למגנא אתבריאו לאו הכי דהא אפי' למלה דא סיוע אינון לאינון דמתעכבי ולאו לאינון עקרן דלא אתגזרת עלייהו אלא במזלא ובהיות כי האמהות היו בטבעם עקרות היה ענינם נסיי מגולגל ע"י הדודאים המסייעים.

וענין וישכב עמה בלילה הו"א בסוד ועבד הלוי הוא ידוע הוא ומבואר וכבר קדם ענינו כי הרמז על עלמא דאתכסיא כי כן תורה מלת הוא. המשנה שהביא ס' הזוהר סתרי תורה שתחלתה בני עילאין קדישין אין כאן מקומה כי אם למעלה בענין ויהי בבקר והנה היא לאה וענינה מבואר: