כתם פז על ספר הזהר רפח

ויחרד יצחק חרדה וכו' מי איפה איזה הוא אי מי הוא זה מיבעי ליה כלומר כי מלה איפה חזרה על שאלת מקום שצד ציד כמו איפה היית ביסדי ארץ וכן איפה הם רועים. ואם היתה השאלה על מי שהיה שם היל"ל מי הוא זה או איזה הוא הצד ציד.

אלא מי איפה מאן הזה דקיימא הכא וכו'. שהרגיש שהשכינה היתה על ראשו אחרי שהוסכם הדבר שיטול הברכות ועל השכינה אמר איפ"ה בסוד ואתה פה עמוד עמדי וכך עולה אלהים פ"ה עם המלה ובכאן לא דייק הכתיב רק הקרי. כי הכתיב אפו"א ולא ידעתי מה נשתנה אפוא זו מכל איפה הכתוב בתורה עד יערה עלינו רוח ממרום:

רבי יהודה אמר בגין דההוא חרדה דחרד יעקב ליצחק אתענש וכו' יבאר כי גם שיקשה בעינינו כי לפי המונח לא חטא ואשם יעקב ע"ה על נוטלו הברכות על הדרך שנטלם וחוייב מזה שיחרד אביו והכל בהסכמה עליונה כמו שאמרנו למה יענש והכל בכתב ה' עליו וברשותו. ויאמר כי יש דברים שראויים להיות בהסכמה עליונה ולפעמים יתגלגל בפועל הדבר ההוא הראוי ענין זר נתגלגל על יד המגלגל ההוא ולפי שקדם בידיע' המגלגל הענין הזר ההוא שכן יחוייב להיות בענין ההוא שהרי קדם בידיעת יעקב שאם ירגיש אביו במרמה ההיא שיחרד שהרי אמר לאמו אולי ימושני אבי וכו' ולא נשמר מזה ואעפ"י שהיה בהסכמה עליונה ולא ימלט להיות אלא על הדרך ההוא עכ"ז יענישהו האל וזה הענין הזה ממשפטי ה' המכוסים ובכמה מקומות נרמז זה בתורה והאלהים אנה לידו וכי יפול הנופל ממנו נפול היה מששת ימי בראשית ומי האיש הירא ורך הלבב וזולתם רבים ומשפטי ה' אמת צדקו יחדיו הוא שאמר רבי יהודה אע"ג דקב"ה אסתכם על ידוי באינון ברכאן איהו אתענש וכו'. ויביא מהיכן דרז"ל שנכנס עם עשו גיהנם מג"ש דגדולה גדולה ומלת מאד בסוד והנה טוב מאד מתורתו של רבי מאיר: