כתם פז על ספר הזהר רלח

ויאמר קח נא את בנך את יחידך וכו'. כי היאך יכול אברהם דאיהו סבא. יאמר כי ענין קיחה בכל מקום יאמר על דבר הנלקח ביד ואשר ג"כ הוא ברשות האדם כענין ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו ויקח העבד עשרה גמלים וכאלה רבים והנה אברהם ע"ה לא היה יצחק ברשותו כמו שנזכר כי כן ז"ל שנים היה ואם תאמר כי יקחנו בחזקה כי יתגבר עליו בכחו הנה כבר היה אברהם זקן בא בימים ותשש כחו ויצחק בחור גבור בגבור"תו ואיך יאמר לו קח נא את בנך איתימא בגין דיצחק לא נפיק מרשותיה כלל שהיה נכנע וסר למאמרו ואפילו נוטל נשמתו יאות ועל כן יאמר לו קח נא אמנם אם לפניו יתברך נגלה לפני אברהם לא נגלה והיה יכול לומר וכי ברשותי הוא אבל כד"א קח את אהרן ואת אלעזר בנו וכו' כי יש קיחה שאינה ברשות וביד האדם רק קיחת הלב והרצון כי לא יקח משה ע"ה את אהרן ואת אלעזר בידיו רק בדברים וכן צוהו האל לאברהם שיקח את יצחק בנו בדברי פיוס ויאמר לו כי כך גזר האל יתברך ושיקבל עליו גזרת יוצרו בסבר פנים יפות ולכן אמר לו זה בלשון נא שיקחהו בלשון פיוס ובקשה שאם לא כן הי"לל קח את בנך וגם כי לאברהם היה צריך לומר לו בלשון בקשה כי נפשו קשורה בנפשו של יצחק הנה עיקר הפיוס והבקשה ביצחק שייכא.

את בנך את יחידך אשר אהבת. הא אוקמוה כלומר כבר דרז"ל למה כפל כ"כ לאמר לו את בנך את יחידך את יצחק ואמרו שא"ל אברהם תרין בנין אית לי איזה מהן א"ל את יחידך א"ל זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו א"ל אשר אהבת א"ל אית תחומין במעיא א"ל את יצחק ואמרו למה לא גלה לו מיד כדי לחבבו בעיניו וליתן לו שכר על כל דבור ודבור.

ולך לך אל ארץ המוריה כד"א אלך לי אל הר המור דרשות רבות נדרשות על ארץ המוריה במדרש רבה וכלם פונים אל כוונה אחת אמרו רבי חייא רבה ורבי ינאי חד אמר מקום שהוראה יוצאה לעולם וחד אמר מקום שהיראה יוצאה לעולם דכוותה ארון. רבי חייא ורבי ינאי חד אמר מקום שהאורה יוצאה לעולם וחד אמר מקום שהיראה יוצאה לעולם. רשב"י אומר אל ארץ המוריה למקום שהוא ראוי כנגד בית המקדש למעלן רכנין אמרי למקום שהקטורת קריבה כד"א אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה הנך רואה כי כלם מכוונים אל מקום א' כי העטרת היא אשר משם הורא"ה יוצאה לעולם וי"ראה יוצאה לעולם כי היא נק' יראת יי' כי היא היא המיסרת והמענשת והיא נקרא' ארו"ן הברי"ת. והיא נקראת ארץ המוריה מענין מקו"ם ראו"י לרשב"י כי בה יתוקנו המדות של האבות העליונות והאבות הן הם המרכבה ושם הם מתקנים מדותיהם וממזגים אותם חי"ור וסומ"ק וי"רוק ואל הסוד הזה אמר בכאן רשב"י כד"א אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה כרבנין וביאר הסוד ואמר לאתקנא באתר דאתחזי כמ"ש במדרש למקום שהוא ראוי כנגד ב"ה למעלה וכבר ידעת סוד מקוטרת מו"ר ולבו"נה שהם סוד אדו"ם ולב"ן כי בה נקשרים ונמזגים ברחמי"ם והבן ביום השלישי וישא אברהם ביום השלישי הא אוקמוה פי' כי יום שלישי מסוגל להם לכל דברכמו שדרז"ל יחיינו מיומים ביום השלישי יקימינו ביום השלישי של שבטים ויאמר אליהם יוסף ביום השלישי ביום השלישי של מרגלים ונחבאתם שמה שלשת ימים ביום השלישי של מתן תורה ויהי ביום השלישי בהיות הבקר. ביום הג' של יונה ויהי יונה במעי הדג שלשה ימים ביום הג' של תחיית המתים ביום השלישי יקימנו ביום הג' של אסתר ביום הג' ותלבש אסתר מלכו' ביארו כי יום השלישי מסוגל לכל דבר בכל מקום שנז'. אבל כיון דאתמר ויקם וילך אל המקום מאי טעמא ביום השלישי פי' כי היה ראוי להקדים זה הכתוב של ביום השלישי וישא אברהם את עיניו קודם ויקם וילך אל המקו' כדרך העול' כי הראיה קודמ' להגעת המקום והיה ראוי לכתוב ויקם ללכת אל המקום וא"כ ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום וילך או ויבא שם. אלא בגין דכתיב כי ביצחק יקרא לך זרע הכתוב ירמוז באמרו ביום השלישי וירא את המקום כי ראה בדרך נבואה שעתיד יעקב המיוחס ליום שלישי בימים העליונים לצאת מיצחק כי הוא עיקר זרעו של יצחק וראה זה בנבואה הנרמזת במלת מרחוק כמ"ש מרחוק יי' נראה לי ונקראת הנבואה מרחוק לפי שכל ההודעות הבאות לבעלי הקסם והוברי שמים החוזים בכוכבים הם מקרוב כמ"ש חדשים מקרוב באו ואינם צודקות אמנם ההודעה האמיתית היא ממרחק ונקראת מרחוק כי ממרחק תביא לחמה דכן נביאי קשוט לנבא אותם ושיעור הכתוב כי ראה בנבואה ביום השלישי הנרמז לרגל השלישי במדת העטרת הנקראת מקו"ם שע"כ נרמז יעקב ג"כ בשם מקום כמ"ש ויקח מאבני המקום על שמה כי הוא תיקן תפילת ערבית והבן. והנה תפש עליו ר' אלעזר ואמר לו וכי מאי שבחא איהו לאברהם כלומר אם היה האמת שכבר היה יודע אברהם שבא יעקב מיצחק הנה ישכיל בהכרח כי האל לא יסכים בשחיטתו ודברו לא ישוב ריקם שאמר לו כי ביצחק יקרא לך זרע והנה א"כ לבו בטוח ביי' ומה הוא השבח הגדול המיוחס לאברהם בענין העקידה יותר מכל נברא. אמר ליה השתא קיימא ליה מלה מרחוק כלומר עתה בשעת המעשה ראה ועמד תוהא ובוהא שאם ישחט את יצחק מהיכן יצא יעקב ועכ"ז לא הרהר אחר מדותיו כי אמר הוא היודע ועד באי' צד יבוא יעקב לעולם. וביאר למה לא נתברר זה לאברהם ואמר מרחוק חמא ליה גו אספקלרי' דלא נהרא בלחודוי פי' לפי שנבואתו היתה באספקלריא שאינה מאירה לבד ולא ראה הכל בשלימו' שאילו היתה נבואתו באספקלרי' המאירה החונה על אספקלריא שאינה מאירה אתקיים עליה אברהם כדקא יאות ולא הוה ליה שבחא לאברהם והשאר מבואר.