כתם פז על ספר הזהר רכג

כתיב את יי' אלהיך תירא ואותו תעבוד. האי קרא אוקמוה. רז"ל דרשו לרבות ת"ח אמנם בכאן רמזו במלת א"ת אל המדה הזאת וכבר כתבתי כי היא נרמזת במלת א"ת לפי שהיא כוללת כל האלפא ביתא מאל"ף עד תי"ו וכל הציורים העליונים מתציירים בה ויבאר כי מלת א"ת ואותו רומזים על יחוד שני המדות עטרת וי"סוד אחים ולא יתפרדו ואגב ארחיה יודיע כי היראה מיוחסת לעטרת. ומ"ש ולאו איהו למפלח אלא למדחל הכוונה שלא לעבוד אותה לבדה ולהפרידה מאלוף אמנם בענין היראה ראוי לירא ממנה כי היא נוקמת נקם ברית והיא המיסרת בסוד ויסרתי אתכם אף אנ"י אמנם בענין העבודה צריך ליחדה עם המשפיע בה וזהו ואותו תעבוד. ובו תדבק באתר דאיהו דבקותא לאתדבקא דאיהו גופא דשרי באמצעיתא כי הדבק באמצע האילן הקדוש דבק בכ"ל. ובשמו תשבע אתר שביעאה דדרגין. כבר נתבאר כי העטרת נקראת שם יי' לפי שהשם נכתב בו באותיות הנקראות באדנ"י כי הוי"ה בי"וד ה"א וא"ו ה"א אינו נקרא באותיותיו ולכן נקראת שם יי' ונקראת ג"כ שביעית בעולם הבנין אשר ע"פ נקראת ב"ת שב"ע ובא"ר שב"ע שמקבלת מהשבע אשר למעלה הימנה. וסימניך את דוד מלכם אשר אקים להם פי' כי מדתו של דוד נרמזת במלת א"ת והיא מלכו של עולם. בגין כך אתדבק אברהם במהימנותא כד נחת למצרים וכו' כאשר יבאר במשל היורד לבור כמו שנזכר. ועד ארגיעה לשון שקר דא אבימלך וכו' ומבואר הוא כי באחת צדק כי בתום לבבו לקח את שרה בחשבו שהיא אחותו של אברהם ובאחת לא צדק באמרו ובנקיון כפי כי לא היה ממנו כי המלאך מנעו שנאמר ואחשוך גם אנכי אותך מתטו לי ומשמוש ידים מיתת היה שם.