כתם פז על ספר הזהר ריב

רבי חזקיה פתח כי הוא לקצות הארץ יביט וכו'. קודם שיבאר הכתוב לבוא אל המכוון ידבר באושר העוסק בתורה כי ממנה תוצאות חיים בעול' הזה והבא לפי שהיא מישרת האדם אל האושר ההוא וזה במתק דבריה שהרי בכתוב הזה המדבר בהשגחת האל על ברואיו כפי הנראה לכאורה הוא כפל הענין במלות שונות כי הוא לקצות הארץ יביט ותחת כל השמי' יראה שהכוונה שאין כל דבר נעלם ונסתר ממנו וכו' ואם לא היתה כוונת הכתוב כי אם זאת למה יכפול הענין כי קצות הארץ ותחת כל השמים דבר א' הוא. אמנם כוונת הכתוב באר"ץ העלי"ונה וקצותיה שהם חיות הקדש כי בהשפיע המשפיע בה יגיע השפע לקצותיה. ובהגיע השפע לקצותיה יגיע ג"כ לתחת כל השמי' הללו שהם למטה מהארץ העליונה והראיה וההבטה הנז' בהם היא נתינת החק הראוי לכל חלק וחלק מחלקיה ואמר כי הארץ הנז' בכאן היא הנרמזת בכתוב תמיד עיני יי' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה בגין הארץ דא ממר"חק לחמה שזה יובן במלת מראשית השנ"ה ואח"כ תתן טרף לביתה וחק לנערתיה שהם אחרית השנ"ה ויהיה פי' הכתוב לקצות הארץ על כלל העליוני' ותחת כל השמים על פרטי התחתונים כל אחד ואחד כפי הצריך לו שנאמר פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון. ד"א כי הוא לקצות הארץ יביט וכו' כלומר כי גם יתישב הכתוב כפי הפשט ויהיה ענין הכפל בכתוב על הכלל ועל הפרט כי השגחתו יתברך כללית ופרטית כי הוא לקצות הארץ יביט כלומר הקצוות כלם בבת אחת והיא הכללית. ותחת כל השמים כלומר מה שתחת כל חלק מהשמים והיא הפרטית והביא רבי חזקיה הקדמה לדבר בענין השגחת האל בבני סדום ועמורה כי השגיח במעשיהם הרעים וחטאתם כי כבדה מאד ושלח שני המלאכים להשחית הערים ההם ולפנים יבאר למה היו שנים כי כשם שאין מלאך עושה ב' שליחיו' כך שנים אין עושים שליחו' א' ולא הספיק לבאר זה כדי לבאר מהו וירא לוט וכו' הי"ל וירא לוט ויאמר להם סורו נא אל ביתי ולינו ומה ענין ההרעש' והקימה הזאת אם לא שראה זוהר עליון על ראש' ועכ"א הנה נא אדני וכבר נתבא' מלת והנ"ה בהנני משחית' כי היא המזומנ' לעשות דין ושם אדנ"י ג"כ. ובגין שכינתא דהוה ההוא נהירו ודנהיר קאמר סורו נא אל בית עבדכם כלומר השפיל עצמו שאם לא כן למה ישפיל עצמו לאורחי' כ"כ ליקרא להם עבד. ואמר להם ולינו ואח"כ ורחצו רגליכם. ובאברהם נזכר בהפך ורחצו רגליכם ואח"כ ואקחה פת לחם הוא משרז"ל אברהם הקדים רחיצה ללינה שהיה מקפיד על טנופ' ע"ז ולוט לא היה מקפיד וכן איתא בהשוכר את הפועלים כשאמר להם יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם א"ר ינאי בר ישמעאל אמרו לו וכי בערביי' חשדתנו שהם משתחוים לאבק רגליהם כבר יצא ממך ישמעאל. והשכמתם והלכתם וכו' אין דרך המכניס אורחים לומר כן ולשלחם קודם שיכנסו לביתו אלא בגין דלא ישתמודעון בהון בני נשא כי יודעים היו במנהג בני העיר ולא יחר להם באמרו והשכמתם והלכתם ולכן השיבו הם לא כי ברחוב נלין כבר ידענו מנהגם שאינם מכניסים אורחים וכשהשלים ביאור הכתובים חזר לבאר למה הוצרכו שני המלאכים ואמר ת"ח כד קב"ה עביד דינא וכו' חד לאפקא ללוט לשיזבא ליה לבתר אשתאר חד כלומר להפוך את סדום לא נשאר רק א' כי השני עשה שליחותו ונסתלק.