כתם פז על ספר הזהר כ

פתח ר"ש ואמר כל מאן דחדי באינון מועדיא וכו' הנה בראותנו שלא פתח בשום פסוק כדרך כל פותח פתיחה נדע כי זה הענין אין ספק שתחלתו נעדר ולא מצאנוהו אמנם הענין זה מבאר כי כליו של הב"ה שהוא משתמש בהם הם שבורים ע"ד מ"ש ז"ל בפסוק לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה ואין לך לב נשבר ונדכה זולת העני ואליו הוא יתברך נושא את עיניו שנאמר ואת דכא ושפל רוח לראות היש משכיל אל דל בפרט בימי המועדים שהכל שמחים וצריך לשמחם גם הם כי הם חלקו של הקב"ה וז"א חולקיה דקב"ה למחדי למסכני כפום מה דיכיל כברכת יי' אלהיו אשר חננו. ויאמר כי בימי המועדים שהוא זמן התוספת והשמחה כידוע לבעלי הקבלה שעל כן נתוסף קרבן מוסף האל יתברך בא לבקר אל העניים והאביונים לראות היש משכיל אל דל מאותו התוספת המוסף לעשירים וכשרואה שלא נתנו חלק לעניים כביכול הוא בוכה לצערם וכאלו רוצה להחריב העולם אשר נתיסד על חס"ד בסוד אמרתי עולם חסד וכו' שאלמלא קלטו המדרגות העליונות השפע לעצמם ולא ישפיעו לזולתם היה העולם מתמוטט ואלה העשירים שקלטו הטובה לעצמם ולא השפיעו לזולתם ממנו מחריבים סדר העולם הנבנה על חסד. אתאן בני מתיבתא הם היושבים לפני האל יתברך ראשונה במלכות בישיבה של מעלה המלמדים זכות על ישראל ואומרים רבון עלמא רחום וחנון אתקריאת ורצונם בזה שיתן הוא לעניים מידו המליאה והרחבה ואל יצטרכו לבריות וזהו יתגלגלון רחמך על בנך. והוא משיב אותם וכי עלמא לא עבדית ליה אלא על חסד וצריך לשמור הסדר הזה שיתן העשיר לעני כדרך שמשפיעין המדרגות העליונות למדת ענ"י. ומתוך התשובה הזאת ימצאו מלאכי עליון מענה לומר רבון עלמא הא פלניא דאכיל ורוי ויכיל למעבד טיבו לפי שהדבר הזה נוגע להם שהם עניים המתפרנסים מן הצדק"ה העליונה ובשמור המדה הזו למטה ירד השפע גם עליהם ואם לאו ימנע גם מהם כי הדבר תלו בתחתונים ולפיהם תהיה גדולת העליונים באין ספק. ובכן ימצא מקום השטן להביא דברו בתוכם בסוד ויבואו בני האלהים להתיצב על יי' ויבא גם השטן בתוכם כי מתוך דבריהם ילמד לקטרג כי הם המלמדים זכות וחובה וכשמוע השטן דברי חובה מתחזק ושואל רשות להשטין וכו' וקראו ר"ע עי"ן להודיע כי העשיר אשר מנע לחמו מלתתו לדל הוא רע עין כמוהו ובכן יפול ברשתו וינתן בחלקו וצרעתו ידבק בו כי כן עולה במספרו מצר"ע והנהו רודף אחריו ובא כמהלך רישו ויביא ראיה מענין אברהם ביום שעשה משתה ביום הגמל את יצחק והענין מבואר בעצמו. ומ"ש ותו אמרת שרה דחייכת בה כדי לגלגל הצער והנסיון על שניהם בדבר יצחק אברהם בענין הסעודה שעשה ביום הגמל אותו ושרה בענין הצחוק כדי שיצטערו שניהם בנסיון