כתם פז על ספר הזהר קלא

ואני הנני מביא את המבול ר' יהודה פתח המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל יודיע כי יש מים ויש מים כאשר יבאר בהדיא ויקשה למה יחס הכתוב המריבה אשר רבו בני ישראל במים הללו יותר מכל מקומות שרבו בני ישראל על וי' כי רבים הם.

אלא הני הוו מ"י מריבה ודאי דיהבו חילא ותוקפא למאריהון דדינא לאתתקפא. אמר כי על המים ביחוד ראוי ליחס המריבה ולא על דבר אחר וזה לפי שהנמצאות העליונות מיוחסות אל המים וכמ"ש מים עליונים ומים תחתונים שהרמז על הנמצאות העליונות והתחתונות ולפי שיש במים ההמה מים מתוקים מיוחסים אל הרחמים ומים מרירין שהם מיוחסים אל בעלי הדין וכן צלילן ועכירן ושלום וקטרוג שהם תוארים מיוחסים אל פעולותיהם ולפי שישראל נדבקו במים הרעים בהצותם על יי' ועזבו מקור מים חיים לחצוב להם בורות נשברים ולהמשיך עליהם למאן דלא אצטריך הוא בעל המים הזדונים אסתאבו ביה הה"ד ויקדש בם ביאר מלת ויקדש מענין טומאה כמו אל תגע בי כי קדשתיך.

א"ל רבי חזקיה אי הבי מאי ויקדש ויקרשו מבעי ליה ויחזור לישראל דאסתאבו ביה א"ל מלה אסתלקת כלומר מלת ויקדש עולה למעלה והיא רומזת לעטרת שגרמו ישראל דאתפגים מאן דלא אצטריך כב יכול אתפגימת סיהרא.

ויקדש לא לשבחא איהו הכא אמר שענין ההקדש בכתוב מתהפך לפעמים להפכו לענין טומאה ודבר הכתוב בלשון נקיה לגבי מעלה ורבים כמו אלה במקרא ודשנו את המזבח ושרשך מארץ חיים וזולתם רבים.

ואני הנני מביא את המבול כמא דאוקימנא לאסגאה מחבלא עליהו כי מימיו מי המרים.

אמר ווי לון לרשיעיא דלא בעאן לאתבא קמי קב"ה כמו שעשו דור המבול. ויאמר כי במדה שאדם מודד בה מודדין הם חטאו כגלוי ונדונו במדה שבגלוי ואמר לו רבי יצחק שאין המדה בכך כי גם שיחטא האדם בסתר נפרעין ממנו בגלוי וראיה מסוטה שהיא עשתה בסתר ויגלו שמים עונה במי המרים הבאים בקרבה לצבות בטן ולנפיל ירך. היך אתמחון כי כל לשון מחוי ענינו שלא נשאר לו זכר כמ"ש ומחה אל מי המרים שענינו שלא נשאר רושם אל האלה הכתובה שם ואלה הפגרים היאך נמחו כי טבע המים לקיים גוף המת בקרירותם.

אלא דנפקו מיא והוו רתיחן מן תהומא במ"ש ברותחין קלקלו וברותחין נדונו ואעבר בשרא מניהו כי הוא המבלה את הבשר ולא אשתארן אלא בגרמיהו לחוד לקיימא מה שכתוב וימחו מן הארץ. וא"ת ואם נשארו העצמות עדין לא נימוחו ואת אמרת וימחו לזה אמר וכל אינון גרמי מתפרדן דא מן דא ובהפרד מתכונתם זה מזה מכלא אתעברו מעלמא כאלו לא נשאר להם זכרון וכאלו נמחה זכרונם מן העולם.