קרן אורה נדרים טז

בביטולן ועיין ברא"ש ובר"ן ז"ל לעיל גבי האומר אשנה פרק אחד. אך את זה לבד נראה לענ"ד דטעמיה דהירושלמי בשבועה שלא אוכל מצה ושלא אשב בצל לאו משום כולל הוא דהיכן מצינו דבכולל חל על ביטול מצוה אלא גם זה מסברא פשיטא להו כמו בנדרים דחלין על דבר מצוה משום דהקדש חל על החפץ. והמצוה ממילא נדחית משא"כ בשבועה דאין לה מקום לחול כיון דמצווה ועומד והיינו דוקא אם נשבע לבטל מצוה אבל זה שנשבע שלא יאכל מצה או שלא ישב בצל הרי יש מקום לשבועתו לחול עליו בדבר הרשות וכיון דחלה השבועה עליו המצוה ממילא נדחית ואין זה בכלל נשבע לבטל מצוה. וכבר נתבארו דברים אלו בארוכה בדברי הראשונים ז"ל יעזרני ה' עוד לבאר בזה במכילתין ובמס' נזיר כאשר עם לבבי:

ר"ן בד"ה כיון דאמר הריני נזיר ע"ש שפי' דהש"ס פריך דבחד אם אוכל איכא לאשכוחי שתי נזירות ע"י התראות חלוקות כמו לענין שבועה דלוקה שתים בהתראות חלוקות ומשני דתנא איידי דגבי שבועה איצטריך למתני שלא אוכל בכפילא תני נמי גבי נדרים הכי ואין לדקדק למאי דס"ד דליתני חד אם אוכל ויש נדר בתוך נדר היינו ע"י התראות חלוקות דא"כ כה"ג בשבועה ג"כ לוקה שתים דז"א דבשבועות הא דלוקה ב' הכל משום שבועה אחת אלא דהתראות מחלקות כמו בכל איסורין אבל בנזירות הרי הוא נזיר שתים ומה לי אם אמר ב' פעמים אם אוכל או פעם אחת ואכל בשני התראות ובין בזה בין בזה שמעינן דיש נדר בתוך נדר דהנזירות השניה חלה עליו ג"כ למנותה אח"כ וכמ"ש הר"ן ז"ל. אלא דלדידי מספקא לי האי דינא דהתראות מחלקות לענין זה ומאי ענין התראה לכאן בשלמא לענין מלקות בלא התראה חלוקה אין לחייבו שתים כיון דלא התרו בו על כזית הב' ומשום התראה ראשונה אין לחייבו אלא מלקות אחת וכן לענין קרבן כבהעלם אחת אבל הכא מנ"ל לחייבו תרתי ע"י התראות כיון דלא אמר אלא פעם אחת הריני נזיר חדא נזירות קבל עליו ולא שתים ואחר שאכל פ"א והרי הוא נזיר יכול לאכול אח"כ אפי' מאה פעמים:

אמר רב הונא לא שנו אלא דאמר הריני נזיר היום הריני נזיר למחר דמגו דמתוסף חד יומא חל נזירות על נזירות אבל הריני נזיר היום הריני נזיר היום לא ושמואל אמר דאפילו כה"ג חייל ויש לדקדק אמאי לא ניחא להו לאוקמי מתניתין כדקתני שלא הזכיר זמן כלל אלא הריני נזיר אם אוכל הריני נזיר אם אוכל ויש לומר דע"כ יש נדר בתוך נדר פי' דהנדר השני חל עליו בשעה שהנדר הראשון כבר הוא עליו ובהאי גוונא דתני במתניתין הא שניהם חלין כאחד בשעה שהוא אוכל דקודם שאכל עדיין לא חלו שניהם ומש"ה ע"כ צריך לאוקמי דהזכיר זמן בשניהם ונדר הראשון חל תחלה ואח"כ השני על הראשון והרא"ש ז"ל כתב בשמעתין דאפי' אמר הריני נזיר הריני נזיר אם אוכל הוי כמו קיבל עליו ב' נזירות בבת אחת אע"ג דבכה"ג צ"ע דמנ"ל דהריני נזיר הראשון נתלה ג"כ בתנאי אכילה דלמא נזירות בלא תנאי קאמר ונזירות השניה הוא דתלה באכילה ואפשר דכוונת הרא"ש ז"ל ג"כ לגוונא דמתניתין דאמר ב' פעמים אם אוכל וברייתא דלקמן הוא דמוקמינן לה בהאי גוונא דהתם תני לישנא דנזירות חל על נזירות אבל במתני' דתנן לישנא דנדר בתוך נדר משמע דהראשון חל תחלה ואכתי קשה אמאי לא מוקים מתניתין באומר הריני נזיר הריני נזיר סתם דהראשון חל מיד והשני חל אח"כ וצריך למנות ב' נזירות דבכה"ג נראה דמודה רב הונא וי"ל דבכה"ג לאו חומר הוא בנדר לרבא דאמר בשבועה נמי אי משכח רווחא חיילא והכא דלא הזכיר זמן באמת אין הנדר השני חל כלל אלא דאחר מנינו של ראשון משכח השני רווחא וחייל אבל באומר הריני נזיר היום הריני נזיר היום בזה לא אמרינן לאשכוחי רווחא אחר כלות נזירות הראשונה כיון דהיום קיבל עליו וס"ל לרב הונא כיון דהיום לא חיילא גם לאחר נזירות הראשונה לא חיילא אם לא בנשאל על הראשונה דהשניה עלתה לו ומשמע קצת דדוקא קאמר הריני נזיר היום והריני נזיר היום בהא הוא דס"ל לרב הונא דהשניה לא חיילא אבל אמר הריני נזיר הריני נזיר היום י"ל דרב הונא ג"כ מודה דשניהם חלין דמאי דקאמר בראשונה הריני נזיר דעתו לאחר זמן כיון דבתר הכי אמר הריני נזיר היום וזה צ"ע:

ורב הונא מוקי למתניתין בהריני נזיר היום והריני נזיר למחר ובזה ס"ל דחייל מגו דמתוסף חד יומא ואמרינן בגמ' לקמן דלהא לא צריך קרא אלא מסברא קים ליה כיון דמיתוסף חד יומא בנזירות. וממילא אין נזירות ליום אחד והוי נזיר שלשים כן פי' הר"ן ז"ל. וצריך לדקדק אמאי לא יחול הנזירות שניה לגמרי על הנזירות הראשונה ע"י כולל ביום שניתוסף ולמה ימנה שתים ונהי דלרב הונא לא תיקשי דאיהו ס"ל דבשבועה ג"כ לא חייל בכולל כדמסקינן אבל לדידן דקיי"ל גבי שבועה דחייל בכולל א"כ ה"נ יחול בכולל ומנין הכ"ט יעלה לו לשתיהן ובגמ' אמרינן דמשא"כ בשבועות לרב הונא הוא שבועה שלא אוכל תאנים וחזר ואמר שבועה שלא אוכל תאנים וענבים דלרב הונא לא חייל ובשבועה זו איכא תרתי גווני או שנשבע שלא יאכל תאנים וענבים כל חד לחודיה ורבא ס"ל דבכה"ג חל גם אתאנים מטעם איסור כולל מגו דחל על ענבים חייל נמי על תאנים. וגוונא אחריתי שנשבע שלא יאכל תאנים וענבים כאחת דאין זה ענין לאיסור כולל דעלמא כיון דא"א לחול על ענבים אם לא בצירוף תאנים ורש"י ז"ל בשבועות ס"ל דבכה"ג לא חייל השניה כלל דהוי כמו שבועה שלא אוכל תשע ועשר דאינו חייב אלא אחת והתוס' ז"ל שם כתבו ליישב דהיכא דאמר ט' אלו ואח"כ אמר עשר חייל שפיר וה"ה בתאנים וענבים והריני נזיר היום והריני נזיר למחר להא דמיא דיום ל"א לא היה בכלל האיסור הראשון וכתב הר"ן ז"ל דהכא ע"כ בהאי גוונא מיירי דאי בתאנים לחודייהו וענבים לחודייהו הא אין חילוק בין נדר לשבועה דה"נ לא חל על הימים הראשונים כמו בשבועה ועל התאנים ועל הענבים גם בשבועה חייל אלא ודאי בתאנים וענבים כאחת קאמר והרא"ש ז"ל הביא ב' הגרסאות בזה ולגירסא קמייתא צ"ל דרב הונא לית ליה איסור כולל באיסור הבא מעצמו ולגירסא השניה אצ"ל כן אלא דוקא בכה"ג פליג בתאנים וענבים כאחת וס"ל דהוי כמו תשע ועשר עכ"פ לדידן דקיי"ל דבשבועה חל בכל הני גווני א"כ בנזירות אמאי לא יחול אהדדי ויהיה חייב שתים וצ"ע בזה בנזיר דף י"ג בבעיא דרבא הריני נזיר לאחר כ' יום ומעכשיו נזיר ושם אבאר יותר כאשר יעזרני ה':

ולענין מה שחילקו התוס' ז"ל בין תשע ועשר סתם לתשע אלו דבט' אלו ואח"כ עשר חייל קשיא לי מדברי הירושלמי בשמעתין דמייתי הא דעיפא ואבימי בהאי לישנא היו לפניו חמשה ככרות ואמר שבועה שלא אוכל ככר זו וחזר ואמר שתים אלו ושלש אלו כו' אינו חייב אלא אחת אלמא דאפי' אמר תחלה ככר זה ואח"כ הוסיף עליו ככר שני לא חייל והוי דומיא דתאנים וענבים ועיינתי בדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ד מהל' שבועות ונראה לי שפי' בהא דרבה באנפי אחריתי דודאי גם רבה מודה דאתאנים לא חיילא שבועה אחריתי כיון דכבר מושבע עליהם אלא דאענבים חייל ואסור לאכול גם ענבים בצירוף תאנים וקמ"ל רבא דאם הפריש קרבן על התאנים תו לא יתחייב בקרבן אפילו אם אכל ענבים משום דהוי חצי שיעור דלא נאסר בענבים אלא בצירוף התאנים וכן אם נשבע תחלה שלא יאכל עשר ואח"כ נשבע שלא יאכל עשר ותשע ואכל עשר והפריש קרבן ואח"כ אכל גם תשע הרי התשע חצי שיעור ולפ"ז א"צ לחלק כמ"ש התוס' ז"ל ועיין במפרשי דבריו ז"ל וא"ש נמי הא דאינו חייב שתים בכ"ט יום דאפילו לדידן לא חיילי אהדדי אלא אענבים לחוד הוא דחייל דומיא דנזירות דחייל על יום ל"א וממילא הוי נזיר שלשים ורב הונא לא סבירא ליה הא דרבה ואענבים נמי לא חיילי:

והנה למאי דקיי"ל כרבה ע"כ צריך לאוקמי מתניתין בהריני נזיר היום והריני נזיר היום וכשמואל ולא מצאתי האי דינא בדברי הרמב"ם ז"ל לא הריני נזיר היום הריני נזיר למחר ולא הריני נזיר היום הריני נזיר היום דבפ"ג מהלכות נזירות הלכה י"ט כתב כלישנא דמתניתין הריני נזיר אם אוכל הריני נזיר אם אוכל ובפ"ג מהלכות נדרים ושבועות כתב החילוקים שבין נדרים ושבועות וחד מינייהו דיש נדר בתוך נדר היינו שיחול נדר על נדר כגון שאמר הרי עלי קרבן אם אוכל ככר זו הרי עלי קרבן אם אוכלנה ואכלה חייב על כל אחת ואחת והיינו בחד גוונא דתנן במתניתין הריני נזיר אם אוכל הריני נזיר אם אוכל וכל פלוגתייהו דרב הונא ושמואל בהריני נזיר היום הריני נזיר היום לא מצאתי בו לבד זאת מצאתי בפ"ג מהלכות נזירות הלכה יו"ד שכתב מי שנזר ב' נזירות בין שנדר שתיהן כאחת בין שנדר זו אחר זו כגון שאמר הריני נזיר יום הריני נזיר יום ומנה את הראשונה והפריש קרבן ואח"כ נשאל על הראשונה עלתה לו ראשונה בשנייה ודבריו ז"ל צריכין ביאור דהאי לישנא דהריני נזיר יום הריני נזיר יום אינו מובן וע"כ צריך להגיה בדבריו ז"ל או הריני נזיר שלשים יום הריני נזיר שלשים יום ובזה כ"ע מודים דחייב ב' נזירות וכמ"ש לעיל או דצ"ל הריני נזיר היום הריני נזיר היום ובק"ע פ"ג דשבועות העתיק לשונו ז"ל הריני נזיר שלשים יום וא"כ לא הוזכר כלל דין הריני נזיר היום הריני נזיר היום אלא דלענין זה דנשאל על הראשונה לכ"ע אפילו בהריני נזיר היום הריני נזיר היום ג"כ עלתה שניה בראשונה דאפילו בשבועה ג"כ ס"ל כרבא דאם נשאל על הראשונה כו' ע"כ נראה יותר להגיה הריני נזיר היום הריני נזיר היום ואכתי לא שמעינן מינה דחיילא השניה. ואפשר הוי דומיא דשבועה דאע"ג דלא חיילא אח"כ מ"מ אם נשאל על הראשונה כו' אבל ממ"ש שם בסוף דבריו שהרי אין השניה חלה אלא לאחר הראשונה משמע דמיירי בגוונא דשני הנזירות חלין זאח"ז ואם כן מבואר הדבר דס"ל בהריני נזיר היום הריני נזיר היום גם כן חיילין שתיהן וכשמואל ומ"מ צ"ע אמאי לא ביאר האי דינא בפירוש דנזירות חלוק מנדרים בזה דחלין זע"ז ולמה כלליה מיכלל:

ובירושלמי פ"ג דנזיר הלכה ב' מייתי נמי להא דבשני נזירות ונשאל על הראשונה עלתה לו שניה בראשונה וקאמר