קרן אורה זבחים שס

כדתנן קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים אלא דבהא ברייתא דמייתי הש"ס לקמן דברים שבין במה גדולה לקטנה כו' חשיב עוד בתוספתא פסול יוצא בבמה גדולה ואין יוצא בבמה קטנה. וע"ז יקשה הא בבמה גדולה נמי אין פסול יוצא בקדשים קלים כדתנן קדשים קלים נאכלין בכל ערי ישראל וא"כ אין חילוק בין במה גדולה לקטנה לענין יוצא אם לא דקאי אקדשי קדשים דנפסלים אם יצאו חוץ לקלעים ועי' רש"י לקמן בד"ה מה יוצא כשר בבמה קטנה שהרי כשירה בלא מחיצות. ומאי אירי' במה קטנה אפילו בבמה גדולה ליכא פסול יוצא בקדשים קלים ועי' רש"י ז"ל במנחות ד' כ"ה שכ' דיוצא הותר בבמה דאין קלעים בנוב וגבעון. וכבר תמה ע"ז בתוס' שם מהא דתנן הכא קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים וע"כ בקדשים קלים הוא דקאמר דליכא פסול יוצא ומ"מ לשון התוספתא דמחלק ביוצא בין במה גדולה לקטנה צ"ע ועוד יש לדקדק להאי לישנא הא דקאמר ופליגא דר"א דאמר דקלטוה מחיצות והיכי שייך פלוגתא בזה אטו רמב"ח קאמר דלא קלטוה מחיצות הא איהו אמר דאפי' גופייהו דינן שוה לבמת יחיד ואין נוהגין בהם כל דינין אלו ואלישנא קמא הוי ליה למימר ופליגא דר"א וס"ל דלא קלטוהו מחיצות ועיין רש"י בד"ה שהכניסה כו'. ע"כ נראה יותר גירסא אשר לפנינו וכן נראה מדברי התוס' ז"ל בד"ה אין מנחה בבמה דס"ל כנוסחא דילן שכ' דכ"ע מודו דבקדשי במה גדולה יש חיצוי ולגירסת רש"י ז"ל הא לאיכא דאמרי אפילו בקדשי במה גדולה אין חיצוי בשעת היתר במה דליכא למימר דקדשי במה גדולה דקאמרי היינו קרבנות ציבור דלא קרבי אלא בבמה גדולה דלצבור מנחה ג"כ קריבה אפילו בשעת היתר במה וכדאמרינן דאקריב עומר והדר אכול והיינו בשעת היתר במה בגלגל. ועוד יתבאר בזה לקמן סוף מכילתין:

שם גמרא עולת במת יחיד שהכניסה לפנים קלטוה מחיצות לכל דין במה גדולה ופירש"י ז"ל שהכניסה לאחר ששחטה וכן פירש לקמן בבעיא דר' זירא הכניסה והוציאה לחוץ כו' הכניסה אחר ששחטה נראה דמשמע ליה הכי דמחיים לא שייך קליטה ולאחר שחיטה דראוי להקרבה שייך קליטה כיון דנכנס למחיצה. ועוד דמדמי לה לפלוגתא דרבה ורב יוסף בשחיטת דרום אם עלו מהו שירדו ואי בעיא דר' זירא בכניסה מחיים מה ענין זה להא דרבה ורב יוסף דאיירי בקליטות המזבח לאחר שחיטה ומחיים לא שייך קליטה במזבח וכדתנן לעיל עולה שעלתה חי' כו'. ולפ"ז הא דמיבעי ליה לר"ז כיון דעיילא קלטה מחיצה והוי כעולה ששחטה מתחילה בבמה גדולה ואם הוציאה לחוץ נפסלה. או דילמא כיון דהדר הדר וחזרה לדין עולת במה קטנה. אבל מדברי רש"י ז"ל לא משמע הכי וכמש"כ מי נהוג בה דין קדשי במה גדולה משמע דלא מיפסלא ביוצא. אלא מיבעי ליה אי יש לה דין קדשי במה גדולה או כיון דהדר הדר וחזרה לדין קדשי במה קטנה. וקאמר לאו היינו פלוגתא דרבה ורב יוסף בקדשים ששחטן בדרום אם עלו מהו שירדו. רבה אמר ירדו דלא קלטי' מזבח ורב יוסף אמר לא ירדו כך היא גירסת רש"י ז"ל. ויש לדקדק היכי מדמי פלוגתא דרבה ורב יוסף דפליגי בעלו אם ירדו לבעיא דר' זירא לרב יוסף דאמר לא ירדו וודאי ליכא למיפשט להוציאה לחוץ דרב יוסף לא קאמר דלא ירד אלא כשהוא על המזבח ור ז מיבעי בהוציאה לחוץ ובכה"ג אם ירדו לכ"ע לא יעלו וכן לרבה דאמר ירדו הוא משום דכמאן דחנקינון דמי דהשחיטה היה בפסול. אבל הכא השחיטה היתה בהכשר אח"כ כשהכניסה קלטוה מחיצות להקריבן בגדולה בהכשר ג"כ וא"כ לא מהני אפילו הוציאה לחוץ כיון דכבר חל עליה דין במה גדולה וצריך להחזירה. וכן הא דקאמר מילתא דפשיטא ליה לרבה ור"י מיבעי ליה לר' ינאי איברי עולות במת יחיד אם עלו מהו שירדו. גם בזה יש לדקדק מאי מיבעי לי' אם ירדו הא דינן לכתחילה שיעלו דקלטוה מחיצות. ולזה י"ל דע"כ לא אמרינן דקלטוה מחיצות ונעשית קדשי במה גדולה היינו היכא דהכניסה קודם זריקה דקלטוה מחיצות לזרוק כדין במה גדולה אבל אם גם הזריקה היה בבמה קטנה תו לא קלטוה מחיצות ופסולין הם למזבח כמו קדשים ששחטן בדרום ומד' רש"י ז"ל נראה דלא גרס הא דהיכא דלא משלה בהן האור כו' וא"כ בעיא דר' ינאי לא שייכא בדר"א אי קלטוה מחיצות. אבל במעילה ד' ד' מייתי להאי בעיא בדר"א ומייתי התם תחילה הא דר"א דאמר הכניסה לפנים קלטוה מחיצות ומיבעיא לי' לר"א עולת במת יחיד שהכניסה לפנים עלו מהו שירדו וע"כ צריך לפרש התם שהכניס' מחיים ושחטה בדרום וכיון דקלטוה מחיצות מיבעי ליה עלו מהו שירדו ומסיק התם דשפיר מיבעי ליה בין לרבה בין לרב יוסף ע"ש. והכא לא מסיק הכי אלא קאמר מילתא דפשיטא ליה כו' מיבעי ליה לר' ינאי ועפ"ז לא הבנתי לשון רש"י ז"ל שכ' דבמעילה נמי הכי גרס לה. אבל לא בדברי ר' ינאי אלא בר"א ולפי הנ"ל לאו בחדא גוונא הוי בעיא דר"י הכא עם בעיא דר"א במעילה אבל הא דמדמי בעיא דר"ז לפלוגתא דרבה ורב יוסף לגירסת רש"י ז"ל צ"ע. ועיין צאן קדשים ז"ל:

אבל התו' ז"ל גרסי בפלוגתא דרבה ורב. יוסף ירדו מהו שיעלו ופירשו דבמעילה פליגי עלו מהו שירדו ובלא משלה בהן האור והכא פליגי ירדו מהו שיעלו היינו במשלה בהן האור. ולפ"ז אתי שפיר קצת הא דאמר לאו היינו פלוגתא דרבה ורב יוסף דרב' דאמר דלא יעלו אחר שירדו ולא קלטי' מזבח להחזירו ה"נ הוציאה לחוץ בטלה קליטת המחיצ' ואין מחזירו אבל לפי גירסא זו ג"כ קשה דהתם שפיר פליגי דבכל הפסולין אם משלה בהן האור אפי' ירדו יעלו ובקדשים ששחטן בדרום פליגי משום דכמאן דחנקינון דמי. אבל הכא בעיא אחריתי היא אי קלטוה מחיצות וצריך להחזירה ולהקריב בבמה גדולה וכש"כ לפי מש"כ התוס' דהכא מיירי בהכניסה חי' מה ענין לפלוגתא דרבה ורב יוסף. ובשלמא בעיא דר"א היינו במעיל' אתי שפיר ובנכנסה לפנים ושחטה בדרום מיבעי לי' כמש"כ התוס' ז"ל שם. אבל בעיא דהכא בהוציאה לחוץ קשה מאוד היכי מדמי לפלוגתא דרבה ורב יוסף. ולענין מאי כתבו התוס' הכא דמיירי בהכניסה חי'. והצ"ק ז"ל כתב דהכניסה חי' ושחטה בפנים והוציא' ושחיטה בפנים הוי כמו משלה בהן האור דאפי' ירדו יעלו ה"נ צריך להחזיר' אחר שיצאת. ודברים רחוקים הם לדמות שחיט' בפנים למשלה בהן האור. ויותר הי' נרא' דמיבעי לי' בהוציאה לחוץ ושחטה בחוץ ומיבעי לי' אי קלטוה מחיצות להחזיר' לפנים גם אחר שחיטה בחוץ או לא והיינו דקאמר תיבעי לרבה כו'. אבל מחיצה אע"ג דלא חזי ליה קלטי' דלפשטי' דשמעתא יקשה אמאי קרי ליה לא חזי ליה כיון דקלטי' מחיצות ונעשה קדשי במה גדולה אבל לפי הנ"ל ניחא קצת דלא חזי ליה כיון ששחטה בחוץ. אבל גם זה אינו מיושב דא"כ היכי מדמי קליטת מחיצה למשלה בהן האור על המזבח הא אפילו קדשים גמורים כשנפסלו אין מעלין אותן לכתחילה וכי זה ע"י שנקלטו במחיצה עדיפא. כיון דנפסלו בשחיטת חוץ היכי ס"ד להחזירן. ועדיין צ"ע בזה ולא זכיתי כעת להבין הלכה זו על בורי' השם יאיר עיני:

שם תוס' בד"ה בעי ר"א כבר כתבתי לדקדק בדבריהם ז"ל. אבל סוף דבריהם ז"ל ולפי גירסא זו גרסינן בסמוך כו' עד סופן המה סתומים ועלומים ומה לשון ראשון דקאמרי וגם האיכא דאמרי נראה לעין שיש איזה חסרון בדבריהם. ועיין בבה"ז וצ"ק שפי' בדוחק. ואי לאו דמיסתפינא עניתי חלקי גם אני ויתבארו דבריהם ז"ל כמין חומר ונראה דגירסתם הי' בבעיא דר' ינאי איברי עולת במת יחיד כו' ירדו מהו שיעלו איכא דאמרי היכא דלא משלה בהן האור לא תיבעי לך כי תיבעי לך היכא דמשלה בהן האור. ולזה כתבו דלגירסתם לעיל בפלוגתא דרבה ורב יוסף ירדו מהו שיעלו ע"כ בבעיא דר' ינאי נמי הכי גרסינן ולז"כ אבל ללשון ראשון דמיבעי ליה בלא משלה בהן האור הלא פשיטא דאפי' שאר פסולין ירדו לא יעלו ומאי מיבעי לר' ינאי ולז"כ ושמא כיון ששחטן בהיתר לכ"ע היכא דמשלה בהן האור יעלו ומיבעי ליה בלא משלה בהן ולא דמי לשאר פסולין כיון דהשחיטה היתה בהיתר ולז"כ וצריך לומר דהא דקאמר מילתא דפשיטא ליה לרבה ור"י מיבעי ליה לר' ינאי היינו לאיכא דאמרי דמיבעי ליה במשלה בהן האור ומדמי להו לשחיטת דרום ושפיר קאמר מילתא דפשיטא כו' מיבעי ליה לר' ינאי. אבל ללשון ראשון דמיבעי בלא משלה בהן האור ומשום דנשחט' בהיתר בחוץ לא שייכא כלל בעיא דר' ינאי לפלוגתא דרבה ורב יוסף דפלוגתייהו הוא במשלה בהן האור ואם ירדו מהו שיעלה. ובעיא דר' ינאי הוא בלא משלה בהן האור ומשום דנשחטה בהיתר בחוץ ואתו דבריהם ז"ל כפשטן בלי שום דוחק:

דף קכ גמרא כאן בקדשי במה גדולה כאן בקדשי במה קטנה. פירש"י ז"ל קדשי במה גדולה אע"ג דאקריב בבמה קטנה בעינן יום וצריך לדקדק אי לכל הדינים שבין במה גדולה לקטנה כן. ואם הוקדשו לבמה גדולה והקריבן בקטנה דכשר הוא אבל אי דווקא כהן ורחוץ ידים וכל שאר דיני במה גדולה. והי' נראה דזה תליא בנוסחת