קרן אורה זבחים שנג

וקאמר עוד אית תנויי יש להם שיעור ואית כו' אין להם שיעור מה נפק מביניהון אמר ר' זעירא והוא שניסך ג' לוגין בפנים וג' לוגין בחוץ למאן דאמר יש להם שיעור פטור וכמש"כ לעיל ולמ"ד אין להם שיעור חייב וקצת סיוע למה שפירשתי אלא דקשה לפי הנראה משיטתו דמאן דמחייב בחוץ ס"ל דד"ת הוא כנסכי יין וא"כ מאי טעמא דמ"ד אין להם שיעור ומ"ש מנסכי יין וי"ל דוודאי שיעורן הוא ג' לוגין לא פחות ולא יותר כנסכי יין אלא דאין שיעור לזה דיכול לנסך ג' לוגין פעמים ושלש כיון דאין להם שייכות להקרבן אלא לשמחה הן באין כמש"כ ושאבתם כו' יכול לנסך כמה פעמים ביום בפנים ולהכי חייב בחוץ ג"כ אפילו אם כבר ניסך ג' לוגין בפנים ועדיין אין שיטת הירושלמי ברור אצלי וצ"ע יותר ומ"מ הא שמעינן דהא דאמרינן אין שיעור היינו להוסיף על ג' לוגין אבל לפחות לא שמעינן מדלא קאמר דנפק מביניהון פחות מג' לוגין אלא דלפי מש"כ דשיטת הירושלמי היא אליבא דר"ע דניסוך המים ד"ת וודאי ליכא למ"ד אין שיעור לפחות מג' לוגין אבל לשיטת תלמודין דר"א ס"ל דהלכה היא י"ל ג"כ דאין שיעור למטה:

ואחר כל הנ"ל דברי הרמב"ם ז"ל שפסק כר' יוחנן דמעילה דמועלין בכולן לא נתיישב עדיין דמסתימות דבריו ז"ל בהלכות תו"מ נראה דשיעור ג' לוגין בין למעלה ובין למטה. הן אמת דנסכי מים אין דומין לנסכי יין דבנסכים תנן התם דמועלין בהם משהוקדשו ולא קאמר שם שיעור אלא כמות שהן ואלו נסכי מים כשהן בחבית אין מועלין בהן כלל ואמאי לא ימעלו בהן על ידי קדושת פה לבד כמו בנסכי יין ורש"י ז"ל כ' שם דלא נתקדשו עד שיתנם לצלוחית דכלי שרת היא וא"כ אם יש יותר מג' לוגין לא נתקדשו כלל למאן דס"ל יש שיעור למים כדאיתא בסוכה סוף פ' לולב וערבה וא"כ לר"ל אמאי מועלין בג' לוגין כיון דלא נתקדשו כלל וע"כ ר"ל דאמר אין מועלין אלא בג' לוגין היינו דליכא אלא ג' לוגין ור' יוחנן דאמר מועלין בכולן ע"כ ס"ל דאין שיעור למים ומדברי הרמב"ם ז"ל לא משמע כן ועדיין צ"ע:

דף קיא גמרא בקרבו נסכים במדבר פליגי ופירש רש"י ז"ל דתרווייהו ס"ל יש שיעור למים והקשו התוס' ז"ל עליו ופי' דתרווייהו סברי אין שיעור למים ולא ידענא מי הכריחם לזה כיון דבמילתא אחריתי פליגי אי צריך קידוש כלי ולא מיירי כלל בשיעור למים ומר כדאית ליה ומר כדאית לי' והא דלא מוקי פלוגתייהו ביש שיעור למים משום דלא משמע ליה לישנא דאם מילאן לשם חג דבהכי פליגי ויש לדקדק בעיקר מילתא דמחייבינן בחוץ על דבר שהוכשר בבמה כיון דאינו מתקבל בפנים והתוס' ז"ל חילקו לעיל בין נתקבל בכלי חול לפנים דכבר נפסל לפנים ובין קיבול בכלי חול בחוץ אבל אכתי תיקשי הא לא חל עלייהו קדושת הגוף קודם שנתקדש בכלי כמו כל מנחות ונסכים דיש להם פדיון עד שלא קידשו בכלי וא"כ למה יתחייב בחוץ ובשעת היתר במה שאני כיון דאין צריך כלי חל עליו קדושת הגוף בקדושת פה אבל בזמן איסור במה לא חל עליה קדושת הגוף כלל. ומסתימות דברי הרמב"ם ז"ל נראה דאינו חייב בחוץ אלא אם נתקדש בכלי בין בנסכי יין בין בנסכי מים כמו שהם מתקבלין בפנים דאל"ה לא הוי לי' לסתום אלא לפרש וא"כ סובר דלא קרבו נסכים בבמה קטנה ומושבות לאחר ירושה וישיבה משמע ואלו גבי חדש לא ס"ל הכי אלא כל מקום שאתם יושבין משמע וחדש בחוץ דאורייתא כר"א דקידושין והם תרי פיסקי דסתרי אהדדי. אבל לפי הנ"ל יש לומר דאפילו אי קרבו נסכים בבמה מ"מ לענין חיוב חוץ לא ילפינן מבמה ופלוגתא דר"א ורבנן היא ביש שיעור למים מוקי לה והא לא תיקשי לרב פפא היכי מוקי לה לר"א דלא קרבו נסכים בבמה ומושבות לאחר ירושה וישיבה הא בחדש ס"ל בכל מקום שאתם יושבין משמע דכבר כתבתי דר' אלעזר דהכא היינו ר"א בן שמוע והתם בחדש גרסינן ר' אלעזר היינו ר"א בן הורקנוס:

וראיתי לאחי הגאון ז"ל בספרו משכנות יעקב שהאריך בסוגיא דשמעתין בקונטרס היתר חדש וזכיתי לכוין לדבריו ז"ל בהא דיש שיעור ואין שיעור למים היינו אם יכול לנסך כמה פעמים והביא ג"כ הירושלמי הנ"ל ופי' שם פירוש מחודש בכל הני אוקימתא רנב"י מוקי ביש שיעור למים ות"ק ס"ל אין שיעור למים להכי קאמר סתם המנסך ג' לוגין חייב אפילו כבר ניסך פעם אחת בפנים ור"א אמר אם מילאן לשם חג היינו דווקא ג' לוגין ראשונים דיש שיעור למים ורב פפא אמר בקרבו נסכים במדבר פליגי וכ"ע ס"ל יש שיעור למים בשל ציבור אלא ת"ק ס"ל קרבו נסכים במדבר לכל יחיד כמו לציבור אלמא דכל הקרב לציבור קרב ליחיד וה"נ ניסוך המים יכול כל יחיד להתנדב ג' לוגין מים ולנסך ולהכי חייב בחוץ בכל ג' לוגין דהא מתקבל בפנים ליחיד ור"א ס"ל לא קרבו במדבר ולא אמרינן כל הקרב לציבור קרב ליחיד להכי קאמר דווקא מי החג. רבינא אמר בלמידין ניסוך המים מניסוך יין פליגי ואפילו לא קרבו נסכים במדבר ליחיד מ"מ הא יין קי"ל דיחיד מתנדב וס"ל לת"ק דה"ה ניסוך המים יחיד מתנדב ור"א ס"ל אין למידין כו' ואין יחיד מתנדב מים זה הוא תוכן דבריו ז"ל בקיצור ויש לי להשתעשע בדבריו הנעימים חדא הא דלכ"ע יש שיעור למים בכמותן בניסוך אחד היינו דווקא ג' לוגין לא משמע הכי בסוכה סוף פרק לולב וערבה דפליגי התם אם יש שיעור למים בניסוך אחד בכלי המקדש ע"ש ומה שפי' בדברי רב פפא דלמ"ד קרבו נסכים במדבר ליחיד מינה שמעינן דיחיד מתנדב מים לניסוך יש לפקפק בזה דנסכים שפיר קרב גם ליחיד נסכים המחוייבים לקרבן יחיד אבל מנ"ל דיחיד מתנדב נסכים ונדבות נסכים ילפינן מקרא אחריני והיכי תליא הא דמתנדב נסכים בהא דקרבו נסכים במדבר ועוד דהיכי שייך כלל למילף נדבת מים מנדבת יין היכא אשכחן נדבה בדבר שהיא חובת הזמן דהא לכ"ע בשאר ימות השנה אין מנסכין מים אלא בחג לבד והיכי מצינן למילף מיין דבא נדבה דאין זמן לנסכי יין לניסוך המים דאינו בא אלא בחג וחובת הזמן לא אשכחן דבא נדבה והדברים נפלאים עד עמוד הכהן:

ולשיטת רש"י ותוס' ז"ל דאין שיעור למים אליבא דר"א לא למעלה ולא למטה וחייב על פחות מג' לוגין בחוץ א"כ יין נמי ליחייב גם פחות מג' לוגין דנהי דניסוך מהקטרה לא ילפינן לחייבו בכזית כדאיתא לעיל אבל ניסוך מניסוך נילף וכיון דאשכחן בניסוך מים דהוי ניסוך ה"נ ביין וגבי נסכי יין לא אשכחן דפליג ר"א וגם זה צ"ע:

שם גמרא בירוצי מידות איכא בינייהו ור"א ס"ל בירוצי מידות לא נתקדשו ומשמע דבהכי פליגי לת"ק חייב על ג' לוגין עם בירוצי המידות ולר"א אינו חייב אלא על ג' לוגין לבד הבירוצין ומוכח מינה דבנסכי יין לכ"ע אינו חייב אלא על ג' לוגין אפילו ר"א דמחייב בנסכי מים בפחות מג' לוגין דאין שיעור למים ואין למידין זה מזה:

ע"ב גמרא שחיטת לילה בפנים איכא בינייהו לת"ק פטור על העלאה אפילו העלה ביום ור"ש מחייב אפילו העלה בלילה אבל שחט בחוץ בלילה לכולי עלמא חייב דבשחיטת חוץ לא שנא לילה מיום כמו שפירש רש"י ז"ל והוא הדין דחייב על העלאתו אפילו בלילה וכן מבואר בדברי הרמב"ם ז"ל אבל הראב"ד ז"ל כתב שם דעל העלאה אינו חייב אלא ביום ואם שחט בחוץ בלילה חייב על העלאתו ביום אבל שחט והעלה בחוץ בלילה לדברי הכל פטור וכתב שם דצורת ההלכה משמע כן ואנכי לא זכיתי לידע משמעות לזה ומ"ש דאשחיטה חייב בלילה ואהעלאה פטור ואולי ס"ל להראב"ד ז"ל דאשחיטת לילה בחוץ גם כן פטור דאינו מתקבל אז בפנים ואינו חייב אלא על העלאה שהעלה ממנו ביום והיינו דמשמע ליה דהא דקאמר שחט בחוץ בלילה והעלה בחוץ חייב עיקר חיוב על העלאה קאי דהיתה ביום וכבר מבואר בדברי התוס' ז"ל בד"ה השוחט בלילה דלא ס"ל הכי אלא חייב גם אשחיטה בלילה והראב"ד ז"ל צ"ל דס"ל דהוי כמו קודם פתיחת דלתות היכל דפטור אשחיטה ולדברי הרמב"ם ז"ל צ"ל כמש"כ התוס' ז"ל דלילה אין מחוסר זמן ובאמת משמע לי עוד מדברי הרמב"ם ז"ל דאפילו יותר מלילה לא חשיב מח"ז דגבי ניסוך המים לא הזכיר דאינו חייב אלא בחג והכ"מ כ' שם דקיצר במובן ולדידי צ"ע דכתב שם המנסך פחות מג' לוגין יין או מים בין בחג בין בשאר ימות השנה פטור וע"כ הא דבין בחג כו' לא לענין נסכי יין קאמר דמה נפקא מינה בנסכי יין בין חג לשאר ימות השנה אלא ע"כ לענין ניסוך המים קאמר דאפילו בשאר ימות השנה פטור בפחות מג' לוגין משמע דבג' לוגין חייב אפילו בשאר ימות השנה. אבל קשה הדבר לומר כן דלדברי הרמב"ם ז"ל אפילו בשאר ימות השנה חייב בחוץ על ניסוך המים וכקושית ר"ל אי מה התם בכל ימות השנה כו' ובתוספתא תני בהדיא בחג חייב בשאר ימות השנה פטור ע"ש וגם בירושלמי דדרש לקרא דוישאבו מים דג' הגבורים וישפכם דוד לה' היינו דהיה שעת ניסוך המים והיתר במה היה משמע דליכא ניסוך המים אלא בחג והיכי ליחייב בחוץ עלי' בשאר ימות השנה ע"כ צ"ע לשונו ז"ל מש"כ בין בחג בין בשאר ימות השנה לענין פחות מג' לוגין:

שם משנה אחד בפנים ואחד בחוץ פטור ומסקינן משום דכוס עושה חבירו דיחוי ואפילו לר"נ פטור והרמב"ם ז"ל כתב בכוסות דאחד בפנים ואחד בחוץ גם כן חייב. וכבר תמהו מפרשי דבריו ז"ל ע"ז והר"י קורקוס ז"ל כתב לישב דבריו דלמאי דמסיק הש"ס דדווקא לרבי דאמר אבודה בשעת הפרשה מתה הוא דפטור על השני אבל הפריש לאחריות חייב גם