קרן אורה זבחים שלא

וכ"ש אשם דאפי' בדם מיבעי לן וצ"ל דכוונתם להאי צד אי נימא דדם אשם קודם לדם עולה ה"ה דדמן קדים לאיברי עולה אי בחטא' כן ולהכי ליכא למיבעי בהא ותו כתב א"נ בהא פשיטא לי' דאיברי עולה קדמי לדם אשם וע' בכ"מ ובלח"מ ז"ל מש"כ בזה ובכל הני דמספקא לן הי קדים כמין עולה ואשם היינו דמספקא לן הי מקודש מחבירו וכתב הרמב"ם ז"ל דיקדים איזה שירצה היינו מספקא אכתי נפ"מ לשמעון אחי עזרי' דאמר במורם אינו מתחלל א"כ אם חישב מאשם לעול' או איפכא פסול מספק כיון דלא ידעינן הי מינייהו מקודש אבל כבר כתבתי לעיל בהא דמשמע ממתני' דריש מכילתין דלא חשיב גבוה ונמוך אלא מקדשי קדשים לקדשים קלים ובשלמי' לבכור ומעשר ע"ש וע' בצאן קדשים ז"ל:

שם גמרא אמר רבינא בר שילא אימורי קדשים קלים כו' ע' בהלכה זו בדברי הרמב"ם ז"ל פ"ז מה' מעה"ק ופ"א ופ"י מה' פסה"מ ובד' הכ"מ והלח"מ ז"ל וע' מש"כ בחי' מעילה באורך בזה:

דף צ גמרא איבעיא להו מנחת סוטה ומנחת נדבה איזה מהן קודם ופשיט לי' מברייתא דזו קודמת לזו שזו באה חטים וזו באה שעורים מאי לאו מנחת נדב' ומנחת סוטה ודחי לא מנחת חוטא ומנחת סוטה ופריך בהא תיפוק לי' משום דזו מכפרת כו' ואלא מאי מנחת נדבה תיפוק לי' דזו טעונה שמן ולבונ' כו' וא"כ שניהם לא נפשטו מברייתא די"ל דאיירי במנחת חוטא דקודמת לסוטה אבל נדבה אע"ג דבאה חטים לא קדמי לסוטה או איפכא דנדבה קדמי לסוטה מהני תרי טעמי דטעונה שמן ולבונה ובאה חיטים אבל מנחת חוטא דג"כ אינו טעונה שמן ולבונה לא קדים למנחת סוטה דשניהם באו על חטא כן הי' נרא' לכאורה אלא דבמנחת חוטא ומנחת סוטה ליכא שום מעלה במנחת סוט' יותר ממנחת חוטא דלברר עון היינו דבאה על חטא ומנחת חוטא באה על חטא וגם מכפרת וגם באה חטים וא"כ פשיטא דמנחת חוטא קודמת דיש בה ב' מעלות מכפרת ובאה חטים ובמנחת סוט' ליכא שום מעלה ובמנחת נדבה הוא דמספקא לי' משום דיש מעלה במנחת סוט' שבאה על חטא ולברר עון אבל א"כ מאי קאמר הש"ס ואלא מאי מנחת נדב' תיפוק לי' כו' מי דמי בשלמא על מנחת חוטא שפיר פריך תיפוק לי' דמכפרת ובהא לחוד סגי כיון דליכא שום מעל' במנחת סוט' מה שאין במנחת חוטא אבל אי מיירי במנחת נדבה אתיא שפיר דקאמר שזו באה חטים דבהאי טעמא דטעונה שמן ולבונה לחוד לא סגי משום דבמנחת סוט' איכא נמי מעלה דבאה על חטא ולברר עון להכי קאמר משום דזו בא' חטים ויש לישב ולשון הרמב"ם ז"ל צ"ע קצת דמסתם לה סתומי וכ' דמנחת חטים קודם למנחת שעורים ואח"כ במנחת נדבה ומנחת סוט' כתב איזה שירצה יקדים אע"ג דזו חטים וזו שעורים וע"כ הא דמנחת חטים קדים היינו במנחת חוטא ומנחת סוטה והוי לי' לפרש:

שם תוס' בד"ה מה"מ כו' לעיל גבי דם חטאת כו' אבל הכא קש' ל"ל קרא תיפוק לי' משום דחטאת העוף מרצה צ"ל דקושייתם על קדימת חטאת העוף לעולת העוף למה לי קרא דחטאת העוף לעולת בהמ' פשיטא דבעי קרא דהא בעלמא אפי' מעשר קדים לחטאת העוף ובאמת איכא למידק הא דבעלמא חטאת קודם לעול' שאינו באה עמו מנלן דמכל הני קראי דמרבינן דחטאת קודם לעול' הבא' עמו ליכא למילף כיון דאפי' חטאת העוף קדים לעולת בהמ' הבאה עמו ואם אינן באין יחד אפי' מעשר קדים לחטאת העוף וע"כ גזה"כ הוא דכל חטאת ועולה הבאים יחד חטאת קודם ומנ"ל דבעלמא חטאת קודם לעולה וי"ל דשפיר ילפי' מקרא דריש שמעתין דאמרה תורה דבדם חטאת קודם ובאברים עולה קודמת אלמא דלאו גזה"כ הוא אלא טעמא איכא דדם חטאת עדיף דמרצה ואיברי עולה עדיפא דכולה כליל ושפיר ילפי' מינה דדם חטאת קדים לעול' אפי' אינה באה עמו:

שם תוס' בד"ה חטאת בהמ' קודמת כו'. וא"ת הא תנא לי' רישא דם חטאת כו' לא הבנתי קושייתם דבמתני' לא תנן אלא חטאת העוף קודם לעולת העוף וזה לא שמעינן מרישא כיון דלית בי' הקטרה וכמש"כ התוס' ז"ל לעיל. ואולי הי' גירסתם במשנ' כן וע' צאן קדשים מש"כ בזה וכבר כתבתי לעיל דחטאת ועולה הבאים כאחד יכול להקדים כל מעשה חטאת לעולה דכן אמרה תור' דחטאת תיקדם ואינו מחויב לשחוט העול' קודם הקטרת אימורי חטאת אלא די"ל דיכול לשחוט העול' ג"כ קודם הקטרת האימורין דהקטרה זמנה כל הליל' ואיזה שירצ' יקדים או שחיטת העול' או הקטרת אימורי חטאת ואם כבר נשחט' העולה בהא מיבעי לן אי אימורי חטאת קודמין או דם העול' קודמין וקרא דופר שני כו' דמיירי בחטאת ועול' הבאים כאח' ואמרה תור' דבדם חטאת קדים ובאיברי עול' קדמי ע"כ נ"ל דאינו מחויב לעשות כסדר הזה אלא קמ"ל אם שחט שתיהן הדין כן דבדם חטאת קדים וכשהוא עוסק בהקטר' האיברים קודמין ודו"ק:

שם תוס' בד"ה למקראה כו' וקש' לפי' כו' ע' בצ"ק מש"כ ואין דבריו ז"ל מובנים דלעיכובא ליכא למ"ד ואפי' אי עולה קדמי לאו לעיכובא היא כמו בכל הני דמתני' דחטאת קודם מ"מ לאו לעיכובא היא. וכמש"כ התוס' ז"ל לעיל בריש מכילתין דף ה' וא"כ למה ליה למימר התם למקראה הקדימה הכתוב. וע' במשנל"מ ז"ל פ"ט מה' תו"מ שהביא בשם הריטב"א ז"ל בקידושין דקדימה דחטאת לעולה הוי עיכובא לבד במצורע דכתיב והעלה כדאיתא בפסחים דף נ"ט אבל פשטא דמתני' משמע דקדימה זו הוי ככל שאר הקדמות במקודש מחבירו וכ"ז אינו אלא למצוה. וכן קדימות התדיר לחבירו בהא דיליף רבא התם מוהעלה כו' שהעלה כבר יש לדקדק דהא העלאה היינו הקטרה עולה קדים לחטאת ושפיר כתב רחמנא והעלה ומנ"ל למילף מינה דאפי' בדם אינו מעכב ויש ליישב:

ע"ב גמרא מאי לאו דחג לא לנדבה ורבינא מסיק דמיירי בחג דכ' כמשפטם וע' בתוספתא דמסיק עלה בד"א כשבאו כאחת אבל בזאח"ז כל שבא תחיל' הוא קודם מזה משמע דאיירי בנדבה דאי בחג מחוייב הוא להביא כסדר האמור בתורה וכמש"כ לעיל וי"ל דמהאי טעמא פסק הרמב"ם ז"ל גם בנדבה סדר קדימה זו משום דבתוספתא הכי משמע:

שם גמרא אמרי במערבא חטת כתיב והכי הוי מסקנא דפר לעולה ושעיר לחטאת דע"ג העולה קודם לחטאת אבל בכל מקום החטאת קודם ולכאור' הוי מצי למיבעי בהא חטאת דעלמא של יחיד ופר ושעיר דע"ג הי מינייהו קדים ליקדם חטאת יחיד לעולה הא איכא שעיר ע"ג דקדים לחטאת יחיד ליקדם הפר דעולה הא חטאת יחיד קודם לעולה ליקדם שעיר ע"ג הא איכא עולה דקדים לי' ומדלא מיבעי הכי נראה דחטאת יחיד ועולת ציבור עולת ציבור קודם וכן כתבתי בחי' סוף הוריות מד' הירושלמי שם דאפי' נדבת ציבור קודמת לחטאת יחיד ע"ש:

שוב מצאתי שם בירושלמי הוריות דמיבעיא לי' הכי ופשיט שם דשעיר ע"ג הוי כמחוסר זמן וחטאת האחר קודם לפר וכן הי' נרא' לפרש לקמן דברי בני מערבא עיילא בה עולת בהמ' בחטאת העוף דחטאת העוף קודם לה בשביל זה אגבהת' ממעשר וסלקת חשיבותה ממעשר (דעולה) הוי כמחוסר זמן ולא פליגי הכא ומערבא ומסתפינא למימר הכי מפני הראשונים ז"ל:

שם תוס' בד"ה תיקדים חטאת כו' והקשו ז"ל אמאי לא ילפינן בק"ו דחטאת העוף יקדם לכל הקרבנות בק"ו דקדים לעולה. והי' נרא' דבאמת הא דחטאת העוף קודם לעול' היינו דוקא לעולת יולדת הבא' עמו ובזה גזה"כ היא דכל חטאת קודמת לעולה הבאין עמהם אבל עולה שאינה באה עמו דליכא בזה אלא סברא מפני שהיא מרצה יקדים העול' לעוף דלאו מין זבח הוא והא דאמרי' הכא חטאת העוף ועולת בהמ' היינו עולת יולדת הבאה עמו אלא דבסוף הוריות לא משמע הכי דעלה דפר העלם קודם לפר ע"ג קאמר התם הא דזה בנה אב לכל חטאות שקודמות לעולה משמע דאפי' קדימה זו מעולה דעלמא ג"כ ילפינן מזה בנה אב וא"כ חטאת העוף ג"כ קדים אפי' לעולה דעלמא מהאי קרא ובזה מיושב קצת מה שדקדקו התוס' ז"ל לעיל בד"ה חטאת העוף על לישנא דכל חטאות דאתי לאשמועי' אפי' כל חטאת שאין העול' באה עמהם. וע' בלשון הרמב"ם ז"ל שכתב בנין אב לכל חטאות שהיא קודמות לעולה הבא' עמה וכן בשעת הפרשה מפריש החטאת תחיל' וכדתנן וכן בהקדש' וצ"ל דל"ד עולה הבא עמה כנ"ל:

שם תוס' בד"ה חוץ מאשם מצורע וא"ת אדרבה כו' א"נ האי כל חטאות לאו בחטאת הבא עם האשם קאמר אלא בשאר חטאת עכ"ל. נרא' מכוונתם אבל חטאת מצורע באמת קודם לאשם דמכשיר ומכפר וכ"כ הבה"ז ז"ל והצ"ק ז"ל והוא תמוה דבהדיא תנינא בריש מנחות הקדים חטאתו לאשמו יצא לבית השריפה אדרבה נרא' איפכא דהא דאשם מצורע קודם לחטאת היינו דוקא לחטאת הבא' עמו ואפי' לעיכובא דכ' תהי' או משום דהוי כמחוסר זמן כדאיתא במנחות שם אבל שאר חטאות קודם אפי' לאשם מצורע כדין כל אשם ובהכי מיירי סתמא דלעיל חטאת קודם לאשם:

שם משנה שלמים של אמש חטאת ואשם של יום שלמים של אמש קודמין דברי ר"מ וחכ"א חטאת קודמת כו' פירש"י ז"ל דהביאו שלמים מאמש ונשתהו עד היום ושחטום וחטאת ואשם של יום עומדין להקריב שלמים של אמש