קרן אורה יבמות קנח

הא אמרי' חחילת דינו של אדם על ד"ת. אבל לפי האמת הכל אח'. וכמשא"זל הראשונים היו עושין מלאכתן עראי ותורתן קבע זו וזו. נתקיימה בידם כי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו וניתן רשות זמן מה לעסוק במחית ביתו והרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידם. אבל באופן שישא ויתן באמונה. היינו שלא יבלה זמן הרבה ע"ז כי יאמין אשר יזמין לו ה' בשעה מועטת זו את צרכיו. ועיקר קביעות דעת יהיה בתורה וכדרך הראשונים ז"ל וזו וזו יתקיים בידם כי גם זה הזמן אשר יעסוק בד"א דרך החיים הוא אחרי שכל מגמתו הוא בשביל עסק התורה. אבל מי שהוא מחוסר אמנה ורוב הגיונו הוא בעסקי הזמן והבליו זו וזו לא נתקיימה בידם אחרי שרוב פסיעתו הכסיל בחשך הולך ואיך יפקחו עיניו ברגע קטן אשר הוא יושב על הספר ורחוקים המה זו מזו כרחוק מזרח ממערב וזו לא יתקיים בידם. אך העצה הנאמנה הוא כאשר יראה האדם שמתרגשים עליו סיבת הזמן ותחבולותיו עוד ירבה בעסק התורה ברוב יגיעה להאיר לו מתוך חשכת הזמן כמו שאמר בכוונת דבריה' ז"ל במחשכים הושיבני זה תלמוד בבלי והענין כי תלמוד בבלי הלכותיה מרובות יותר מתלמוד א"י וזה לסיבת חשכת הגלות וסיבות מתהפכות אשר שמה ואין רפואות תעלה להפשיטן מעליו אם לא ע"י לימוד הלכות והויות דאביי ורבא. ובדרכי הרפואה שאם יגבר איזה חולי ח"ו יגביר ברפואתו מיני סמים מתנגדין למען ימזגו את טבעו. וכ"כ רפואת הנפש ע"י רפואה הקדומה תבלי התורה כי כל עוד שיתרבה עליו התרגשות הזמן בסיבותיו ויפסידו כחות נפשו יעשה בחכמה וירבה בעסק התורה בהלכות קבועות וגדולות בכוונה ישרה אור התורה יעביר מעליו עיני הזמן וחשכתו ועיניו יאירו ויצא מכל עניני הזמן ויתענג נפשו בתורה ומע"ט מכל חיי העוה"ז וזו היא התחלת הש"ס מאימתי קורין את שמע בערבית באיזה אופן הוא דרך לימוד האמת לקבל יחודו ית' עליו בערבית בעת אשר יגמר חשכת הזמן עליו כאשר מכונה הוא בשם ערבי בכתובים ומשיב משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן כאשר יסתפק במועט ולא יבלה זמנו בעסקי העולם כ"א מעט הכרחית כדרך הכהנים משרתי ה' אשר אין להם חלק ונחלה בעניני הזמן כדי שיעסקו בתורה אז יקבל עליו עול מלכות שמים שלימה כאשר זה הוא תכלית ומרכז המכוון בלימודו וירבה בעסק התורה בכל עת וזמן ולא יבטל משום סיבות המתהפכות. וכמו שישאלו בדין קבעת עתים לתורה שתעשה לימודך קבע ומובטח הוא שיצא מכל עניני הזמן ובזה סיים תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום יכוין כי לא יבטל משום ענין זמנו כי חפצו בתורת ה' ימשול על כל מובטח לו שהוא בן העוה"ב ולמעלה מן הזמן ועוה"ז ועולמו עוה"ב יראה בחייו ונפשו תתענג בה' תשיש בישועתו אמן כי"ר:

וע"פ דברינו אלה יתבארו דברי ראב"ע בפ"ג מאבות ויחדיו יהיו תמים דבריו בחגיגה עם דבריו באבות. כי כבר ביאר שע"פ התורה עולה מעלה בג' מדרגות הא' לכוין דרכיו לילך בדרך החיים. הב' להשאר קבוע ועומד שם לבל ינוד עוד. הג' להיות פרה ורבה ולעשות פרי בחכמתו פרי עץ חיים. ופן יאמר האדם כי בעשות פרי בהתפשטות ענפי חכמתו אולי יתרחק ח"ו בזה מן השרש. לז"א ואף אתה עשה אזניך כאפרכסת וקנה לך לב לשמוע שהכל עצם אח' ואל אחד נתנן והן הן הדברים שאמר ראב"ע בפ"ג מאבות משנה י"ז אם אין תורה אין ד"א ואם אין ד"א אין תורה. אם אין חכמה אין יראה ואם אין יראה אין חכמה. אם אין בינה אין דעת ואם אין דעת אין בינה. אם אין קמח אין תור'. ואם אין תורה אין קמח. ורבו הדקדוקים בדבריו הקדושים אין צורך להאריך. ועוד מה זה שסיים אחר כל המעלות הגדולות אם אין קמח כו'. ולמה שנה בלשון קמח. וע' תוי"ט. אבל לפי הנ"ל דבריו מבוארין כמן חומר כי התחיל במדרגה הראשונה להתכוון אל דרכי חיים וזש"א אם אין תורה אין דרך ארץ ודרך ארץ הם דרכי המוסר ומדות הטובות כמבואר במס' ד"א אשר המה באמת דרכי חיים ואם אין תורה לא יוכל לכוין דבריו ואם אין דרך ארץ אין תורה כי אם הולך ח"ו בדרכי מות ובמדות הרעות אין תורתו תורה ושניהם כא' טובים ויחדיו יהיו תמים אם אין חכמה אין יראה ואם אין יראה אין חכמה היא מול המדרגה הב' לעשות לו מעמד ומצב בדרכי השלמות ולא לנוד לשום צד. ועיקר המעמד ומצב הוא ע"י יראה. וכמו שכת' הרע"ב ז"ל על משנה ויהי מורא שמים עליכם ועי"מ יבא האדם אל המעמד הטוב הזה על ידי חכמה כי בהשכיל רוממותו ית' תהיה יראתו ית' על פניו לז"א אם אין חכמה אין יראה ואם אין יראה כי לא תפעל בו חכמתו להלביש אותו במעשה היראה השלימה כאשר רבים באלה נמצאים המה בעו"ה אין חכמה כי חכמת מה לו אם אין בינה אין דעת ואם אין דעת אין בינה זה יתכן על המדרגה העליונה להיות נטע נאמן במקום הקודש ולעשות פרי בחכמתו ופרי החכמה היא הבינה להבין דבר מתוך דבר ולבאר את החכמה בהתגלות מפורטות יותר ותכליתה לבא לכלל דעת ליחד את כל פרטי וענפי החכמה אל שרשו ומקורו. וזש"א אם אין בינה אין דעת כי לא תוכל לבא אל תכלית הדעת כי אם ע"י הבינה כי אחרי הבנת פרטי וענפי החכמה תוכל בדעת לחברם אל שרשם והכל אחד הם. וכמש"א אל אחד נתנן ואם אין דעת אין בינה כי הבינה לבד בלי התחברות הדעת ג"כ אינה בשלימות. והבן הדברים אם אין קמח כו'. הן דבריו האחרונים בחגיגה שמא יאמר אדם איך אני למד תורה כי מי אשר יזכה במעלה הגדולה הזאת להגדיל פרי וענפי החכמה וליחד כולם אל שרשם ומקורם לזה אמר ואף אתה עשה אזניך כאפרכסת. והיא דוגמת הרחיים אשר יותן בתוכו דברים נפרדים. וע"י תחבולות הטחינה הם נעשים עצם אחד כן אתה קנה לך לב לשמוע את דברי כולם ותבין כי הכל אחד ואלו ואלו כו'. ודעת לנבון נקל בפירוש יתר דברי קדוש כל שחכמתו מרובה ממעשיו למה הוא דומה כו'. ודבריו מבוארים על פי דברינו הנ"ל. והנה סידר הקדוש ג' מדרגות אשר הם שנים שנים ביחוד תורה וחכמה ובינה. וביחוד עמם ד"א ויראה ודעת. וכנגדן אמר דוד המלך ע"ה שלשה פסוקי' בשבח התור' תורת ה' תמימה משיבת כו' עדות כו'. מחכימת פתי פקודי ה' ישרים משמחי לב הם נגד תורה וחכמה כמש"נ מחכימת פתי פקודי כו'. משמחי לב הוא נגד הבינה כי הלב מבין והשלשה השנים הם נגד הג' ד"א ויראה ודעת תכליתן של הראשונות מצות כו' מאירת עינים כי ע"י התורה נפקחו עינים עורות לכוין את דרכיו בדרכי חיים ובד"א המה המדות הישרות יראת ה' כו' עומדת לעד כי היא המקיימת את לומדי התורה על מעמדן ומצבן משפטי ה' אמת צדקו יחדיו הוא נגד מעלת הדעת וכל אלו המדות נעוצים סופן בתחילתן ותחילתם בסופן. וכמו שבלי מעלת התורה לא יבא לכל אלה כן בחסרון הדעת לא יתקיימו בידו כל אלה כי ילך הלוך וחסור. וזש"א דעת קנית:

הדרן עלך מסכת יבמות