קרן אורה תענית קלט

אותנו לעם. אח"כ נאמר והבאתי אתכם אל הארץ כו' ונתתי אותה לכם מורשה כו' היא הבטחת מתנה הב' לשכון בתוכינו לעולם ומפני שארץ הקדושה היתה ג"כ כבושה תחת יד מלכי כנען והמה היו ג"כ למסך מבדיל לירידת שכינתו ית' לארץ ע"כ הבטיח לנו להביאנו אל הארץ ולהעביר ממנה השבעה עממין ולא יעבור בה רגל זר וטמא אח"כ ונתתי אותה לכם מורשה כו' היא קדושה ירושלים שנקראת נחלה והיא קדושה שקידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא ומעולם לא זזה שכינה מכותל מערבי ולזה אמרו ז"ל במדרש לקיחתו בעשור עמדה להם בירדן כי בעשור לחודש הלכו בירדן וכמו שהתחלת השפלת מצרים הי' בעשור כן התחלת השפלת הז' עממין היה בעשור ועוד תראה בזה כי ביעור משפחות כנען הי' דוגמת מצרי'. ויתבאר בזה מש"נ בתחלת שופטים מי יעלה לנו בתחילה להלחם בכנעני ויאמר ה' יהודה יעלה והוא ע"פ ד' ז"ל ע"פ החודש הזה לכם כי ישראל נמשלו לחדשה של לבנה וכמו שהלבנה מילואה בט"ו כן שלמה המלך ע"ה היה הדור הט"ו לאברהם אבינו ע"ה והוית סיהרא באשלמותא כנודע והנה נחשון בן עמינדב שהיה בדורו של משה רבינו ע"ה היה דור תשיעי לאברהם ובדורו של יהושע היה דור עשירי שנכנסו לארץ ויום עשירי הוא המתוקן ללקיחת הסט"א במאסר ע"כ אמר ה' יהודה יעלה כי הי' אז בבחי' יום העשור ע"כ התחילו הם להלחם תחילה ולדוד אמר ה' אתה לא תבנה הבית כי דמים רבים שפכת יכוין ג"כ על הכוונה הזאת כי דוד הי' בבחי' יום י"ד שהוא זמן שחיטה למצרים כן הי' הוא המוכן לביעור משפחות הרעות שבארץ הקדושה ע"כ לא הגיע עדיין זמן הבנין עד שלמה בנו שהוא בבחי' ט"ו זמן האכילה וכן בימי שלמה היתה המנוחה כי נשבת מאנוש זכר כל המשפחות ולא הרימו ראש ע"כ הגיע עת דודים לבנין בהמ"ק מכון לשבתו ית' עולמים עד שהי' שלום בין חירם מלך צור ובין שלמה והוא הי' לו בעזר לבנות הבית והוא מגודל המנוחה והשקט ואין שטן ופגע רע ואפילו צור רצתה בבנין ירושלים וע"ז נתן שלמה המלך שבח לשמו ית' ואומר ברוך אשר נתן מנוחה לעמו כו' ככל אשר דבר לא נפל דבר אחד כו' כי נתקיימו כל ההבטחות שהבטיח הקב"ה לישראל בצאתם ממצרים והארץ ניתנה לנו למורשה לעולם כמש"נ ושמתי מקום לעמי ישראל ולא יוסיפו בני עולה לענותו ובד"ה נאמר לבלותו ודרשו ז"ל בתחילה לענותו ולבסוף לבלותו כי על זאת נטיעתינו במקום הנאמר קיים לעולם שלא יוסיפו בני עולה לבלותינו חלילה וכמשדז"ל ע"פ והנה ה' כו' כאשר ינוד הקנה במים שאפילו כל הרוחות שבעולם אינן מזיזות אותו ממקומו ואחר שבחו של מקום התפלל יהי ה' כו' עמנו כאשר הי' עם אבותינו כו' יכוין הנה שמר ה' הבטחתו לישראל לשים מקום לעמו ישראל ולהשכין שכינתו בירושלים עה"ק אבל עדיין לא הגיעו אל השלימות הגמור מצדינו להיות כל איש ואיש בפרט בחי' משכן כמש"נ היכל ה' המה מפני אשר עדיין לא נתבער היצה"ר בפרט ולא הגיעו מעשינו למעשי אבותינו שלא שלטה בהם יצה"ר והיו למשכן לו ית' ע"ז התפלל יהי ה' כו' עמנו כאשר הי' עם אבותינו להטות לבבינו אליו שיהיו לטוב ב' הלבבות וכמש"נ באברהם ומצאת את לבבו נאמן לפניך וכמשאז"ל כי מתנת משכן הכללי אינו מתקיים אלא ע"י משכן הפרטי כאשר ישכן אור התורה בכל חדרי לבבינו בתכלית השלימות כי שניהם כא' הם יחוד אמיתי וירושלים של מטה מכוונת אל ירושלים של מעלה וכגוונא דמתיחדין לעילא כו' כנודע. והנה גרמו המעשים והתחיל המילוי לחסור אחר ימי שלמה המלך ע"ה והגורם לזה כי אור התורה לא האיר בנו בשלימות מעת אשר נשתברו הלוחות הראשונות כמו שמבואר במדרש ובזוה"ק ע"כ לא עמדנו על מעמד השלימות בתמידות כ"א פעם במילוי פעם בחסרון ח"ו וכמש"נ אני אמרתי אלהים אתם אכן כאדם כו' ומן אז והלאה נפגם מעט כח החירות אשר יצאנו ממצרים כמש"נ חרות על הלוחות א"ת חרות אלא חירות ואחר השבירה הורד עדינו מעלינו ע"כ היום הזה מעותד לכל המאורעות בביטול התורה ח"ו והן החמשה דברים שאירעו לאבותינו בי"ז בתמוז נשתברו הלוחות וביטל התמיד כי התמיד הוא בחי' התורה שנ' בה והגית בו יומם ולילה והובקעה העיר כי התורה היא לנו לחומה להגין עלינו מכל אויבינו מסביב וכמש"ד ז"ל בב"ב פ"ק ע"פ אני חומה זו התורה ושדי כמגדלות אלו תלמידי חכמים ושרף אפוסטמוס התורה והעמיד צלם בהיכל וכל המודה בה כאלו כופר כו' ויום ט"ב בו אירעו חמשה דברים בהעדר מתנת בנין המקדש והגורם לזה היא הבכי' בלילה הוא מפני הדיבה אשר הוציאו מרגלים על ביאת הארץ אשר היא תכלית הטובה להביאנו אל הארץ ולהשרות שכינתו בתוכינו והעם מאנו בטובה ובכו הרבה בכי ע"כ היום הזה יום רעה הוא ובו נחרב הבית בראשונה ובשנייה ונלכדה ביתר כי עונה הי' שלא בכו על ירושלים ע"כ אירע גם להם ביום הזה ונחרשה העיר כמש"נ ציון שדה תחרש ע"כ לעומתן נתן לנו השם ברחמיו ב' ימים טובים המוכנים לטובה לחזק בידינו המתנות הטובות התורה והמקדש יה"כ ניתנו בו לוחות האחרונות והוא מוכן תמיד לטהר את נפשותינו מכל חלאה וזוהמא אשר באה עלינו ע"י שבירת הלוחות הראשונות. וט"ו באב הוא המוכן לטוב על כניסת ישראל לאה"ק ולביאת מקדש והן הדברים אלו דקאמר הש"ס שנעשו בו יום שהותרו שבטים לבא זה בזה כי המעלה היותר גדולה לקיום ישראל באה"ק הוא בהיות ישראל כולם באחדות א' כמש"נ ומי כעמך ישראל גוי א' בארץ. ע"כ נעשה בו טובה והותרו שבטים לבא זה בזה ושבט בנימין הותר לבא בקהל וזה סגולה גדולה להשראת שכינתו ית' בתוכינו בהיות י"ב שבטי יה באחדות כמבואר בזוה"ק על י"ב האבנים אשר שם יעקב אבינו מראשותיו וכאשר נתאחדו כולם אז אמר אין זה כ"א בית אלהים כו'. ר' יוחנן אומר יום שכלו בו מתי מדבר זה מובן מאליו כי בט"ב נגזר שלא יכנסו לארץ ובו נשלמה הגזירה והורשו ליכנס לארץ. עולא אמר יום שביטל הושע כו' ונתרבה בו עליית ישראל לרגל להראות במקדש ה' כי היום הזה מוכן לבנין בית המקדש ולא לחורבנו ח"ו. רב מתנא אמר יום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה כי בט"ב נלכדה ביתר וניתנו ביד אויב ובט"ו בו ניתנו לקבורה ובאו אל מקומם אל צרור החיים וע"כ תיקנו עליהם ברכת הטוב והמטיב סמוך לברכת בונה ירושלים כי הרעה אירע לשניהם ביום אחד והטובה באה ג"כ ביום אחד והטוב שלא הסריחו והמטיב שניתנו לקבורה כי הטובה שלא הסריחו היא טובה לעצמן והטובה שניתנו לקבורה היא טובה לכל ישראל כי באו נפשם אל צרור החיים מקור נפשות כל ישראל. רבה ורב יוסף אמרו יום שפסק מלכרות עצים למערכה וקרי לי' יום תבר מגל זה לתיקון על חרישת העיר בכלי ברזל וביום זה נשבר הברזל הכורת ותשש כחה של חמה ועי"ז הותש כחה של עשו וחרבו ונתגבר אור הלבנה אשר ישראל מונין לה ע"כ מכאן ואילך דמוסיף יוסיף וצריך למעט בשינה טעמא דמותא כי לא איברי סיהרא אלא לגירסא ודלא מוסיף תקברי' אמי' ח"ו כי אינה נותנת לו חיים מפני שהוא אינו רוצה להרבות אור אם כל ח"ו ע"י התורה. והנה לא נעשה בשום יום המעשה הזה לצאת בנות ישראל לחול בכרמים כ"א בב' ימים טובים אלו שהם ימי עליית התורה והמצוה ונעשה בהם יחוד שלם ע"כ עשו בימים אלו ההנהגה הזאת שהנקבה תסובב גבר ובאתערותא דלתתא כו' וכן הי' הנהגת שאלת הבגדים מתתא לעילא והדברים עתיקי' והנה כל זה בעוה"ז אשר יש עתים לטובה כו' ופעם השגתינו בכבודו ית' מתגדל ופעם מתמעט ח"ו. ופעם הוא שוכן אתנו בהתגלות ופעם בהסתר פנים ח"ו. אבל לעתיד לבא עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים וכ"א מראה באצבעו ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו. יכוין כי כולם ישיגו אותו דעת שלימה תכלית הידיעה כי ה' הוא האלהים כמה שנאמר ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד ואמר וזש"נ ביום ההוא הנה אלהינו זה כו' זה ה' קוינו לו ויהיה ה' בהיכל קדשו עמנו לעולם ועד אמן. כן יהי רצון במהרה בימינו:

הדרן עלך בשלשה פרקים וסליקא לה מסכת תעניות בעזרת החונן לאדם דעת