קרן אורה נזיר טו

וכל חדא הוי נזירות בפ"ע א"כ כי גילח לחדא נזירות איסתלק לגמרי ואידך הוי ספק בלא שום חזקה אבל הכא דמספקא לן אם נזיר סתם הוא או נזיר עולם ה"ז כמו ספק אם נזר ארבעים יום או חמשים דמסתבר למיזל לחומרא כיון דנחית לנזירות וכמו נזקק לטומאה בספק נגעים ואע"ג דגילח בנתים לא איסתלק ליה נזירות דנ"ע כוליה חדא נזירות הוא והכי גמירי לה דמגלח לי"ב חודש. מ"מ לא משמע ליה להרמב"ם ז"ל דמטעם ספק הוא דמחמרינן דר' יהודה מיקל בכל ספק נזירות אלא כיון דנחית לנזירות הוי ודאי נזיר עולם כיון דסתם נדר. ויש במשמעות דבריו ג"כ לנזיר עולם כמו מלא חרדל ממילא נתחייב בנ"ע:

ויש עוד לדקדק בזה דבאמת בנזירות דהוי דבר התלוי בזמן נראה דלא מהני חזקה בזה ולא דמי לנזקק לטומאה דנגעים דמוקמינן ליה אחזקה קמייתא והוא בטומאתו אבל הכא וכי משום דהוי נזיר סתם נחמיר עליו לנ"ע הא כבר עבר זמן נזירות הקטנה וסברא זו הערנו בחי' יבמות וגם נמצא בספרי הראשונים אין רצוני להאריך מכל הלין טעמי ניחא ליה להרמב"ם ז"ל לפרש דהוי נזיר עולם ודאי וגם בספק לו אם אמר ארבעים או חמשים לפ"ז לא הוי אלא נזיר ארבעים ולא מהני בזה חזקה ובשפתיו לא הוציא אלא או ארבעים או חמשים ולא דמי להא דאמרינן הכא דנחית לנזירות דהיינו משום דאיכא במשמעות דבריו נזירות עולם ג"כ וכנ"ל ואע"ג דאינו יכול להביא קרבנותיו לאחר ארבעים דשמא חמשים נזר מ"מ הוי כאחר מלאת והדברים ארוכים בזה ויתבארו עוד במכילתין בס"ד:

ולענין הקושיא השניה אמאי פסק הכא דמגלח לי"ב חודש ודלא כת"ק דמתניתין כבר האריכו בזה מפרשי דבריו ז"ל וכולם יישבו בדוחק דמה שכתב המל"מ ז"ל לחלק בין כ"ף הדמיון ע"ש אין מקום לזה מן הש"ס ומנ"ל לחלק בהכי ומ"ש הפ"מ בירושלמי לחלק בין היכא דתלה הוא בדברים חלוקים להיכא דנזר סתם ותלה בדעת ב"ד דמחמרינן עליה להיות נזיר עולם אין דבריו מובנים דהכא לאו משום חומרא הוא דהוי נ"ע אלא מן הדין וכמש"כ:

וגם פי' בד' הש"ס הא דאמרינן דר"י סבר לה כרבי כל מבין יראה בדחוקיו והק"ע כתב ליישב ע"פ דברי הירושלמי לחלק בין מלא שער ראשי ובין כשער ראשי וה"נ מלא הקופה אמר וגם זה קשה כיון דבש"ס דילן לא ס"ל לחלק בהכי אבל הדבר פשוט ע"פ דבריו ז"ל בפי' המשנה שכתב טעמא דת"ק בכשער ראשי דלרבנן מגלח אחת לשלשים יום הוא משום דתלה נדרו בדברים חלוקים וכשינויא דרבה לעיל ולפ"ז דוקא היכא דא' כשער ראשי אבל היכא דאמר מלא הקופה לא יחשב לדברים חלוקים דשם הכולל הוא ע"כ לכ"ע הוי נ"ע ומגלח לי"ב חודש והא דמוקי לה הש"ס הכא דר"י כרבי ס"ל היינו לשינויא קמא דהש"ס לעיל דלא מחלקי בין דברים מובדלים או לא אבל לשינויא דרבה לא איצטריך למימר הכי והמשנה למלך כתב בעצמו כן ליישב דברי הרמב"ם ז"ל לקמן נפלא בעיני מפני מה לא כתב כן הכא ג"כ ומשמע לי עוד מד' בפי' המשנה דרבי דמודה בנזירות עלי דמגלח לל' יום היינו דוקא בדברים חלוקים ג"כ. ויתבאר בזה לקמן:

ע"ב גמ' ור"י מי סבר לה כרבי והתנן כו' אא"ב נזירות קיבל עליו היינו טעמא דכיון דהשלים מת אלא אי חדא נזירות קיבל עליו מי הוי השלמה כלל ופי' רש"י בזה תרתי לישני ללישנא קמא לת"ק מנה שס"ה נזירות ולמ"ד חדא נזירות קיבל עליו הוי נזיר שס"ה פעמים שס"ה ואין זה מובן דמהיכי תיתי למימר הכי דהוי נזיר שס"ה פעמים שס"ה ועוד דמשמע מדבריו דכל פעם שס"ה הוא מגלח וזו מנין לנו הא לשיטתו ליכא אלא גילוח לל' יום או נ"ע ואינו מגלח כלל וכן דקדק בא"מ וללישנא אחרינא לתרווייהו הוי נזיר עולם אלא דלת"ק מגלח כל ל' ולרבי אינו מגלח כלל וכיון שהשלים מת דחוק הוא לפי' זה וכ"ש לפי מאי דמבואר בירושלמי דר"י קמ"ל דהנזירות תלתה לו והגינה בעדו ולאחר שהשלים כו' ש"מ דהשלים לגמרי קאמר והתוס' ז"ל מפרשי כפשוטו דלת"ק מונה שס"ה נזירות ולרבי אינו מונה אלא חדא נזירות ארוכה של שס"ה ימים ע"ש מה שפי' לישנא דהש"ס מי הוי השלמה כלל בתרי לישני וכן כתב הש"מ ולכאורה לפי שיטה זו הוי מצי למיפרך עדיפא מינה דהיכי שייך למימר כיון שהשלים כו' הא לאו זמן גדול הוא כ"כ שהשלים שנה אחת והרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה פי' דלת"ק הוי שס"ה נזירות ולרבי הוי נזיר עולם ולזה בא ר"י לחלוק על רבי ואמר כיון שהשלים מת ולאו נזיר עולם הוא ולפ"ז ג"כ קשה הא לא פליגי רבי ורבנן אלא אי הוי נזירות פרטיות או נזירות אחת ארוכה ומנ"ל דלרבי הוי נ"ע הלא זה פלוגתא אחרת היא ומ"ש דכי אמר נזירות עלי כמנין ימות החמה מודה דלת"ק דלא הוי אלא שס"ה נזירות ולא נזיר עולם ובהריני נזיר כימות החמה הוי נזיר עולם והנכון בזה שיטת התוס' ז"ל והש"מ ועוד יתבאר בזה לקמן בשמעתין:

שם ועוד מי סבר לה כרבי והתניא ר"י אומר הריני נזיר מנין הלקטי קיץ ומנין שבלי שמיטה מונה נזירות כמנין הלקטי קיץ כו' מפירוש רש"י ז"ל נראה דאלו הדברים יש להם קצבה והתוס' ז"ל נראה דמפרשי דהוי דברים שאין להם קצבה וכדבריהם משמע בירושלמי דחשיב בהדייהו ככוכבים ברקיע ולדברי רש"י ז"ל תיקשי למאי דס"ד דמנין לא מהני א"כ אמאי הוי נזירות כהלקטי קיץ הא בדבר שיש לו קצבה אסקינן לעיל דחדא נזירות ארוכה קאמר. וי"ל דלענין זה ודאי מהני הא דאמר מנין דצריך לנהוג כ"כ ימים כהלקטי קיץ ולאו דארוכה לי קאמר וכן צ"ל במתניתין כימות החמה דהוי ג"כ דבר שיש לו קצבה וכן צ"ל לאידך שינויא דבעינן מובדלות והרי שבלי שמיטה וכוכבים ברקיע דלאו מובדלות הן ואפ"ה חייב כ"כ נזירות אלא משום דלענין זה דלא נימא אריכא לי הדא מלתא ידע שפיר דהיכא דאמר מנין שאני אבל לענין אי נזירות חלוקות אי חד נזירות כמנין הזה בהא ס"ד דלא מהני מנין וראיתי בש"מ שכתב דמיירי שאמר כהלקטי קיץ שבכל העולם דאי על שלו לבד הא הוי דבר שיש לו קצבה ותירץ דמנין שאני וכמש"כ וכתב עוד א"נ מסקנא דשמעתא כרבה דלא מחלק בין אית ליה קיצותא אי לא ולא הבנתי דהא לרבה נמי תיקשי דאלו אינן מובדלות וע"כ צ"ל דמנין שאני וכן צ"ל במתניתין בימות החמה ג"כ משום דמנין שאני דימות החמה ג"כ אינן מובדלות ועי' בש"מ במתניתין שהקשה אמאי לא מייתי ראיה לעיל ממתניתין דדוקא אי אמר כמנין ימות החמה אבל אי אמר כימות החמה חד נזירות קיבל עליה שנה אחת ותירץ דאיכא למימר דאתיא כר' ומש"כ אי אמר כימות החמה חד נזירות של שנה קיבל עליו אינו מובן לכאורה דלא הוי אלא נזיר למ"ד כמו מכאן ועד סוף העולם וי"ל דדוקא התם דאמר מכאן וכמו שכתבו התוס' ז"ל לעיל:

והנה למאי דשני רבא לעיל שאני מתניתין דקאמר אחת משמע דלא ס"ל כל הני שינויי לא קיצותא ולא דבעינן מובדלות ולפ"ז ודאי צ"ל דכמנין דמתניתין לאו דוקא ובאמת בתוספתא מבואר דאין חילוק דאיתא התם הריני נזיר כימות החמה כמנין ימות החמה מונה נזירות כמנין ימות החמה אלמא דלת"ק אפילו בכימות החמה לחוד ג"כ מונה כ"כ נזירות וכן מייתי הש"ס בערכין לד' התוספתא זו וסייעתא לרבא ויותר תני התם אם אמר הריני נזיר מכאן ועד התהום ה"ז נזיר עולם וזה דומה ממש למכאן ועד סוף העולם וע"כ צ"ל דמתניתין דלעיל שאני דקאמר אחת. ועיין עוד בתוספתא דתני התם בד' רבי גבי כשער ראשי אינו מגלח אחת לשלשים יום שאין זה נזיר לעולם ואין זה מובן דאטו לרבי לאו נזיר עולם הוא:

והרמב"ם ז"ל פסק כהאי שינויא דבעינן מובדלות ומש"ה פסק דוקא כמנין ימות החמה ולשיטתו אין אנו צריכים למימר דר"י ס"ל כוותיה דרבי בחדא ופליג עליה בחדא. אלא ר"י היינו ת"ק. דלת"ק ג"כ כמלא הקופה הוי נזיר עולם ומגלח לי"ב וליכא בזה אלא פלוגתא דת"ק ורבי ונתיישב ג"כ קושית התוס' יו"ט ז"ל הא דכתב הרמב"ם ז"ל כמנין ימות החמה דוקא וראיתי במשנה למלך ז"ל פ"ג מהל' נזירות שהאריך ג"כ קצת בזה עיי"ש:

וצריך לדקדק עוד במש"כ לעיל משמעות דברי הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה דלרבי אפילו אמר נזירות עלי לא מהני אלא בדברים חלוקים ולפ"ז צ"ל הא דאמר רבי גבי כימות החמה עד שיאמר נזירות עלי אע"ג דימי החמה לאו דברים חלוקים הם היינו משום דאמר כמנין ימות החמה ולפ"ז דברים חלוקים היכא דאמר סתם כשער ראשי ודברים שאינם חלוקים ואמר כמנין שוין הן בדינן לת"ק ולרבי לת"ק אפילו אמר הריני נזיר מגלח כל למ"ד יום בתרווייהו ולרבי אם אמר נזירות עלי מגלח כל למ"ד יום אבל דברים שאינן חלוקין ולא אמר מנין לת"ק בהריני נזיר הוי נזיר עולם כדינו ולרבי אפילו אמר נזירות עלי הוי נזיר עולם וא"כ י"ל דבדברים חלוקין ואמר מנין מודה רבי דאפילו אמר הריני נזיר מגלח כל למ"ד יום דלא מצינו דפליג את"ק אלא בדברים חלוקים ונפרדים בלא מנין ובדברים שאינן חלוקין ואמר מנין אבל היכא דאיכא תרתי למעליותא י"ל דמודה רבי ולפ"ז מצינן לאשוויי תלמודין אהדדי הא דאמרינן בירושלמי דרבי מודה היכא דאמר כמנין שער ראשי עם תלמודין דאמרינן דרבי לא שני ליה מונה דכ"ז אמרינן להך שינויא דאין חילוק בין דברים נפרדים או לא וא"כ ע"כ לרבי לא שני ליה מונה אבל למסקנא דמחלקינן דבזה לא מהני לרבי מונה דוקא בדברים שאינן חלוקין אבל בדברים חלוקין מודה דמהני מנין ובאמת איכא לאקשויי היכי מדמי לה הש"ס מלא הקופה לכשער ראשי ולת"ק גם בזה מגלח כל למ"ד יום הא חזינן דמלא הקופה לא דמי לכשער ראשי דבמלא בודקין אותו משא"כ בכשער ראשי דא"צ בדיקה והיינו ע"כ משום דמלא הקופה יש במשמע ג"כ חדא נזירות אריכתא משום דאמר מלא הקופה ולא הזכיר דברים נפרדים וכבר הבאתי לעיל ד' התוספתא דר"י גבי הלקטי קיץ אמר ג"כ עד שיאמר לא לכך נתכוונתי והיינו לשיטת התוספתא דאין חילוק בין דברים חלוקים ונפרדים או לא וכמו שכתבתי לעיל. וא"כ י"ל דבכל גווני