קרן אורה נזיר קלד

מעכבים בו אבל עובד כוכבי' שאינו יכול להביא חטאת כ"ע מודו דמביא עולה לחוד ושאר לא מעכבי תדע דלמאי דס"ד למעוטי מקרבן לחוד אבל לא מנזירות אטו עובד כוכבים ינהוג נזירות כל הימים אם קיבל עליו נזירות אחת זה ודאי אינו אלא כיון דלאו בר קרבן הוא הותר לאחר שלשים יום בלי שום קרבן ה"נ אי לא אימעיט מקרבן אע"ג דבישראל כולן מעכבים אבל בעובד כוכבים דלאו בר אתויי חטאת הוא לכ"ע אינו מעכב היתר נזירותו. והכי מוכח בזבחים שם דפריך התם לל"ק דעולה ושלמים כ"ע מודו דקרב בבמה מהא דתניא חזה ושוק בבמה גדולה ואין חזה ושוק בבמה קטנה ואילו זרוע בשילה שיירי' והיינו משום דלא קרבו כלל והוא דלא כמאן ואי נימא דלמ"ד דכולן מעכבין בו אם אינו יכול להביא כולן גם אחד מהן לא יביא א"כ אמאי לא מוקי ברייתא דשייר זרוע בשילה כר"א דאמר אחר כל המעשים כולן וכיון דלא מייתי חטאת בבמה גם עולה לא יביא אלא ש"מ דאפילו לר"א היינו היכא דאפשר להביא כולן אבל אם אי אפשר להביא כולן יוצא באחד מהן ודו"ק:

גמ' אימא בני ישראל מגלחין על נזירות אביהם כו' פירכת הש"ס בזה תמוה הוא דהא כבר שמעינן מלעולה דליכא קרבן כלל בנזירות עובד כוכבים ולא שייך בהו גילוח על נזירות אביו וכן הקשה בש"מ ותי' דאי לאו דכתיב בני ישראל הוי ממעטינן מלעולה דאינו מגלח על נזירות אביו לחוד אבל הוא עצמו יביא עולה והוא דחוק דמהיכי תיתי לאוקמי קרא דלעולה בגילוח על נזירות אביו ומדברי התוס' ז"ל נראה דלא גרסי להאי פירכא מדלא פירשו בה כלום וכן נראה דלשיטת התוס' ז"ל שם הא דאמרינן בזה הלכה הוא בנזיר היינו דבת לא מגלחת אבל גילוח הבן מסברא פשיטא לן דיורש את אביו בזה וא"כ מאי משני הש"ס הלכה היא בנזיר ולא מסתבר למיכתב מיעוטא להכי הא גילוח הבן לאו הלכה היא ושפיר איצטריך למעוטי בעובד כוכבים ועיין מש"כ שם דף כ"ח:

דף ס"ב א"ה איש כי יפליא נדר בערכך בערכין למה לי מד' התוס' ז"ל והש"מ נראה דלא גרסינן אי הכי וכן מסתבר אם לא לפי הנוסחא שרצה לומר בש"מ דגרסינן איש דנזירות למה לי ע"ש אבל מכוליה שמעתא משמע דגרסינן איש דערכין למה לי ואיש דנזיר לא קשיא ליה כמש"כ רש"י ז"ל וקושית הש"ס באיש דערכין לא שייכא להכא כלל אלא מטעם אחר הוא דפריך כיון דאיתקש ערכין לנדרים אפילו אי לא כתיב איש ממילא לא הוי ממעטינן אלא חדא מבני ישראל או דאין נערכין או דאין מעריכין למר כדאית ליה כו' וכמש"כ התוס' ז"ל בד"ה איש כי יפליא והכי הוא מסקנא דשמעתין דלאו מאיש הוא דמרבינן לחדא אלא מדאיתקש לנדרים ילפינן וקשה לי א"כ אמאי לא אמרינן התם בערכין דטעמא דמ"ד מעריכין ולא נערכין הוא משום דמעריך ילפינן מנדרים אבל לענין נערך לא שייך הקושיא דנדרים כלל ולהכי אימעיט מבני ישראל וי"ל דלענין נערכין ג"כ איכא היקשא לדמים וכי היכי דיש דמים לעובדי כוכבים ה"נ דנערכין וא"כ שקולין הם ואין הכרע מחמת היקשא אלא דבשמעתין משמע דאפילו מאן דמרבי נערכין היא ג"כ מהיקשא דנדרים ובש"מ ג"כ הקשה היכי שייך למילף הא דנערכין מדשמעינן דנודרין נו"נ. ועוד קשה לי לפמש"כ התוס' ז"ל שם בריש ערכין דעובד כוכבים אין נודר לבה"ב כלל א"כ לא שייך היקשא לנדרים כיון דאין נודרין ג"כ לבדה"ב ועיין מש"כ שם בחי' ועיין בלח"מ ז"ל בפ"א מהל' ערכין' והיה נראה דקושית הש"ס איש כי יפליא למה לי הוא רק למ"ד דמעריכין דזה איכא למילף מהיקשא דנדרים והא דמסיק הש"ס הניחא כו' אלא למ"ד כו' יכול לא יהו נערכין כו' כי יפליא למה לי לא פריך איש למה לי דאיש וודאי איצטריך לרבות דנערכין אלא כי יפליא למה לי:

גמ' לאתויי מופלא הסמוך לאיש דעובד כוכבים כו' והקשו התוס' ז"ל דתימא הוא לומר דמופלא הסמוך לאיש בישראל דרבנן ובעובד כוכבים הוי דאורייתא ולכאורה לא ידענא היכן מצינו לחלק בעובד כוכבים בין קטן לגדול לענין עונשין וכיון דקי"ל דעובד כוכבים חייב אפילו בלא התראה משמע דאפילו שוגג חייב וא"כ קטן נמי בר עונשין הוא ומש"ה לענין נדרים נמי כל שיודע להפלות נדרו נדר משא"כ בישראל דאימעיט קטן לכל מילי אבל להרמב"ם ז"ל בפ"י מהל' מלכים כתב דבן נח נמי אם עבר בשוגג פטור וע"ש בלח"מ ז"ל וכן כתב התם דאין עונשין את הקטן ולא החרש ושוטה הרי דבבן נח נמי אימעיט קטן מעונשין ומ"מ י"ל דלא אימעיט אלא קטן גמור דלית ליה דעת אבל מופלא הסמוך לאיש דיש לו דעת הוי קטן כגדול בעובד כוכבים ודווקא בישראל הוא דבעינן שיביא ב' שערות דווקא וכש"כ לפי שיטת הר"מ ז"ל דמופלא הסמוך לאיש ד"ת הוא אחר שנת י"ג ולא הביא ב' שערות וכמו שכתבתי לעיל במכילתין באורך לשיטתו דשפיר יש לומר דבעובד כוכבים לכ"ע הוי כגדול בכה"ג ובזה א"ש מה שיש לדקדק למ"ד כי יפליא אתי למופלא הסמוך לאיש בישראל א"כ מנ"ל כלל למעוטי עובד כוכבים מערכין דילמא מיעוטא דבני ישראל לא אתי אלא למעוטי עובד כוכבים קטן מופלא הסמוך לאיש דבישראל נדרו נדר ובעובד כוכבים לא אבל גדול לא אימעיט ונערך ומעריך כי היכי דבעי הש"ס לעיל לאוקמי מיעוטא דבני ישראל דנזירות למיעוט כ"ד כגון להדיר את בנו אבל לפי הנ"ל ניחא דזה לא מסתבר למעוטי עובד כוכבים בר הפלאה ובישראל דוקא הוא דבעינן ריבויא משום דהוי כקטן כל שלא הביא ב' שערות:

ועפ"ז יש לישב קצת קושית התוס' ז"ל בנדה ד' מ"ו ע"ב בד"ה אי אמרת בשלמא שהקשו אמאי לא מייתי סייעתא מר' יהודה למ"ד מופלא הסמוך לאיש דרבנן מדאמר דקטן אין תרומתו תרומה ולפי הנ"ל יש לומר דר"י לטעמיה דמרבי עובד כוכבים דמעריך. א"כ י"ל דלא איתרבי בר הפלאה אלא בעובד כוכבים. אבל למאי דקי"ל כר"מ דמסתבר טעמיה דאין העובד כוכבים מעריך א"כ ליכא לאוקמי ריבויא דכי יפליא בעובד כוכבים וע"כ אתי לרבויי ישראל מופלא הסמוך לאיש אלא דנוסחת הירושלמי שם במשנה דתרומות דר' יהודה ס"ל דתרומתו תרומה בכל קטן אפי' קודם שהגיע לעונת נדרים ור"מ הוא דס"ל דאין תרומתו תרומה אפילו הגיע לע"נ. ולפ"ז ג"כ יש לומר דר' יהודה ס"ל מופלא הסמוך לאיש בישראל דרבנן ותרומה שאני דאפילו עד שלא הגיע לע"נ תורם וכן אמרו שם דלר' יהודה תורם ואינו מקדיש אלא דלא הבנתי הא דפריך התם בירושלמי לרב כהנא דפליג עם ר"י ור"ל אם מיחייב על קדשים של קטן מופלא בחוץ ורב כהנא ס"ל דפטור והיינו כעין פלוגתייהו דמייתי בתלמודין שם בנדה דפליגי רב כהנא ור"י ור"ל לענין מלקות של אחרים על קדשיו דרב כהנא ס"ל מופלא הסמוך לאיש דרבנן הוא. והרי ר' יהודה אמר תורם ומפקיע הטבל ד"ת ומשני מאליהן קיבלו עליהם המעשרות והיינו שינויא דשני בתלמודין לר' יוסי שם דס"ל תרומה בזה"ז דרבנן. ומאי פריך מר' יהודה דס"ל דאפילו קטן גמור תורם וע"כ לדידיה תרומה שאני וכנ"ל והיה נראה דגרסינן בירושלמי שם והדא דכהנא פליגא על ר' יוסי והיינו ר' יוסי דמתניתין שם דאמר משהגיע לעונת נדרים תרומתו תרומה ועיין ר"ש ז"ל שם בפ"א דתרומות שדקדק אמאי לא מסייע לרב כהנא דמופלא לאו דאורייתא מר"מ דאמר לעולם הוא בטבלו עד שיביא ב' שערות והיינו משום דלאו דאורייתא הוא וא"כ צריך לומר לר"מ דכי, יפליא אתי לעובד כוכבים גדול שאינו יודע להפלות:

גמרא לאתויי עובד כוכבים גדול אינו יודע להפלות ופירש"י ז"ל אפילו למאן דממעט לעובד כוכבים דאינו מעריך היינו דווקא דאינו יודע להפלות והוא תמוה דבערכין משמע בהדיא דאינו מעריך כלל למ"ד אין מעריכין והתוס' ז"ל הקשו למה ליה למעט עובד כוכבים גדול אינו יודע להפלות כיון דס"ל דאין מעריכין כלל ותי' דאם אינו ענין לערכין תנהו ענין לנדרים ולפ"ז תיקשי אמאי לא מוקי כאוקימתא קמייתא דאתי לרבות עובד כוכבים מופלא ובאם אינו ענין לנדרים וכן הקשה המל"מ ז"ל בפ"א מהל' ערכין ותי' דמסתבר ליה לאוקמי למעט עובד כוכבים אינו יודע להפלות מלרבות עובד כוכבים מופלא ולא הבנתי דהא למ"ד מעריכין משמע איפכא דמוקמינן קרא לרבות עובד כוכבים קטן מופלא ולא מוקמינן למעט עובד כוכבים גדול וה"ה למאי דמוקי לה באם אינו ענין לנדרים ובש"מ פירש דאיצטריך למעוטי גדול שאינו יודע להפלות. ולגופיה איצטריך דאי לאו האי מיעוטא לא הוי ממעטינן מבני ישראל אלא גדול שאינו יודע להפלות להכי איצטריך תרי מיעוטי וא"ש לפ"ז דלא מצי למימר למעוטי מופלא הסמוך לאיש ואיצטריך תרי קראי דאי מחד לא הוי מוקמינן אלא לקטן מופלא דהא השתא קיימינן למ"ד מופלא הסמוך לאיש לאו דאורייתא ואי לאו דמסתפינא הייתי אומר דלא גרסינן עובד כוכבים גדול אלא לאתויי גדול שאינו יודע להפלות ולישראל גדול שאינו יודע להפלות איצטריך לרבויי וכדאיתא להדיא בנדה שם ד' מ"ו איש כי יפליא מה"ל להביא בן י"ג שנה שאינו יודע להפלות וא"ש לישנא דלאתויי אלא דהתם משמע דמאיש הוא דמרבינן והכא משמע דכי יפליא הוא דדרשינן אבל בכולא שמעתא משמע דלא דרשינן מינה אלא חד דרשא וכמו שיתבאר לקמן:

כי יפליא גבי נזירות למה ליה האיתקש נזירות לנדרים כו' הא דפריך משום דאיתקש נזירות לנדרים היינו למאן דמרבי מכי יפליא מופלא הסמוך לאיש להכי קאמר דבנזירות לא איצטריך משום דאיתקש לנדרים ונדרים איתקש לערכין ובערכין כתיב כי יפליא ולמה ליה דכתביה רחמנא בנזירות אבל למ"ד לאו דאורייתא וכי יפליא דערכין אתי לעובד כוכבים קטן מופלא או גדול אינו יודע להפלות. א"כ בלא"ה בנזירות ליכא למימר דקרא אתי להכי דהא אין נזירות בעובד כוכבים ועדיפא תיקשי כי יפליא בנזירות למה לי ומזה משמע קצת כמש"כ דלא גרסינן עובד כוכבים גדול אלא גדול שאינו יודע להפלות ושפיר שייך למילף מערכין לכ"ע להכי פריך מדאיתקש נזירות לנדרים אליבא דכ"ע. ומסקנא דשמעתין הכא דמכי יפליא דערכין ילפינן דין קטן מופלא או גדול שאינו יודע להפלות