קרן אורה הוריות רכד

כהן קודם ללוי שנאמר ובני עמרם כו' יש לדקדק הלא כבר למד לעיל מוקדשתו לכל דבר שבקדושה ומינה שמעינן דכהן חשיב במעלה מכל ובגיטין פ' הניזקין אהא דתנן התם כהן קורא ראשון פליגי אמוראי התם מר יליף לה מקרא דוקדשתו ומר יליף מקרא דובני עמרם כו' ועיין בפי' המשניות להרמב"ם ז"ל שהוסיף עוד כמה מעלות בגדר החשיבות ולא ידעתי כעת מפני מה לא נחשבו בש"ס ובחבורו פ"ח מהלכות מתנות עניים לא הוסיף על מנין לשון המשנה אלא חלל שהוא קודם לממזר. אבל גר לא חשיב אלא מעלה אחת ולא חילק בין מצרי ואדומי ועמוני ומואבי לשאר גרים כאשר חילק בפירוש המשניות וי"ל משום דעכשיו כולם כשירים לבוא בקהל וכמבואר בדברי הרמב"ם ז"ל בהלכות א"ב:

מפני מה הכל מושלים בעכבר כו' עיין בתוספתא ושם איתא מפני מה הכל נשאלין בעבד מפני שעסקו רע עם הבריות ואגב זה מייתי נמי שאלה זו מפני מה הכל מושלים בעכברים והוא נמי מטעם שסורו רע. כי שניהם שונאים לבעה"ב אשר הם שוכנים בביתו כי העבד ג"כ שונא לאדוניו כאשר צוה כנען לבניו שנאו את אדוניכם ע"כ שנאת כל הבריות גם עליהם כמדתם וזה ששאלו ג"כ ליפני מה הכלב מכיר את קונו והחתול אינו מכיר כי הטבע לכל להכיר ולאהוב את קונו ואדונו והשיב מפני שאוכל עכבר וזה מוליד לו טבע השכחה לשכח את קונו כטבע העכבר אשר סורו רע וזה הוא שאמרו שעבד הוא בכלל ארור כי הכל אוררים אותו מפני לבבו הרע לשנוא את אוהבו:

וכראשית מעשה כנען שראה ערות אביו ושש בקלון הורו ע"כ קללו נח שיהיה ארור בפי כל ומה שחזר ואמר בשם ויפת ויהי כנען עבד למו אחרי שכבר אמר עבד עבדים יהיה לאחיו הוסיף לו בזה קללה כי שם ויפת אינן שוין במעלתן תמיד פעם זה עולה ופעם זה עולה. שכאשר העולם מתנהג בשם הוי"ה ב"ה זרעו של שם במעלה ובני יפת כבושים ת"י וכשיוגרם החטא ח"ו ומדת הדין מתגבר' בני יפת מושלי' על זרעו של שם וזה שנאמר ברוך ה' כו' יפת אלהים ליפת כו' ואיך שיהיה יהיה כנען עבד למו. לשניהם אפילו למי שאינו כ"כ במעלה ומפני כך צונו ה' שלא להתחבר עם הכנענים בא"י שום התחברות שלא יחטיאו אותנו כי ע"י התחברות עמהם יולד ח"ו טבע הרע לשכח את קונו כטבע הכנענים האלה כאשר גרם לאבותינו ההתחברות עמהם ולא זכו לנער אותם מן א"י:

ע"ב רש"י בר"ה מתני ליה רבי כו' כדתנן במסכת תמורה פ"ק קודש הם הם קריבין ואין תמורתן קריבה כו' עיין מהרש"א ז"ל שכתב לא מצאתיה שם. ופשוט הוא שחסר בלשון רש"י ז"ל כמה תיבות וקאי אדברי ר"מ דאמר אלו היה תמורה לא היה קרב ובתמורה דף ה' ילפינן מכי קדש הם דאין תמורת מעשר קריבה:

נמרא אמר רשב"ג לא בעו למיעבד היכרא בין דידי לדידהו הנה רשב"ג היה מפורסם בענוה כדאיתא בבבא מציעא וח"ו לומר שלכבוד עצמו תיקן תקנה הזאת אלא נראה דחכמינו ז"ל הביאו המעשה הזה אחר המשנה הנישנית בסדר המעלות מי הקודם לחבירו וענין אלו המעלות כי אתם קרוים אדם כי כל ישרים יחד בכלל הם בצורת אדם וכמו אשר באדם כל בניינו הוא בסדר מדרגה זה למעלה מזה והחיות משתלשל בקרבו מראשו ועד רגליו וכל אבר מקבל מאשר למעלה ממנו ואם יתהפך ח"ו סדר בנינו יחלש כחו ותפסוק חיותו ח"ו כן הם כל ישרים בכלל מחוייבים להתנהג על סדר המדרגה ויש שהם בחינת ראש ויש שהם בחינת שאר המדרגות. ע"כ צריכין שישמרו בחינת מעלתן וסדרם כמו שהמה וכל היותר במעלה הוא קודם לחבירו ע"כ תמצא מנין מעלת ישרים בשררה מספר עשרה כנגד כחות האדם בכלל שהם במספר עשרה ואלו הן סדר מספר המעלות מלך וכה"ג ונביא ומשוח מלחמה וסגן ואמרכל. וגזבר. ראש משמר וראש בית אב וכהן כל אלו יש להן מעלה זע"ז. ולוים על ישראל אין להם מעלה אלא בשעת הדוכן וכדאיתא בירושלמי והחכמה קודמת לכולן וזה שנאמר החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר. וכשהן מתנהגין על סדר המעלות הן במעמד ומצב טוב כי ישכון כבוד עליון על הראש ומשם יגיע ממדרגה למדרגה עד סוף וכולם חיים וקיימים אבל אם ח"ו איש הישר בעיניו יעשה וכל אחד אומר אני הראש זה מהרס ח"ו כל מלבן כמבואר בדברי זוה"ק כי כן הוא טבע הנחש שיקדים הזנב לילך לפני הראש ובכל הקללות שקלל ישעיה הנביא ע"ה לא נתקררה דטתו (כי לא נודע לו מדוע עשה ה' ככה לעם הזה להסיר משען ומשענה ושארי הקללות) עד שאמר ירהבו הנער בזקן. כי דבר זה מביא לידי כל הקללות ח"ו וכמו שכאשר ישמרו סדר קומתם וצלמם והם בכללם אדם השלם הם מתברכין בח"י ברכות נגד ח"י חוליות שבשדרה אשר הם מעמד ומצב כל קומת האדם. כן הוא ח"ו אם אין הקימה שלימה אז יבוא עי"ז י"ח קללות ובזה יש לכוין מה שאמרו ז"ל כי בכל דור לא יהיה העולם חסר מל"ו צדיקים ורמינן קראי אהדדי ממה שנאמר סביב ח"י אלף. ומשני הש"ס הא דמסתכלי באספקלריא שאינה מאירה הם שמונה עשר אלף והא באספקלריא המאירה הם ל"ו והוא כי האדם נברא בחומר וצורה וקומת החומר דוגמת קומת הצורה והתכלית בבריאתו הוא לזכך קומת חומרו להיות שניהם לאחדים בידו רק אל הטוב וידוע דברי הרמב"ם ז"ל מה שהיה ענין אספקלריא מאירה ושאינה מאירה כי המאירה הוא מי שנזדכך חומרו ולא יהיה למסך מבדיל מראות בכבוד שמים ושאינה מאירה הוא מי שלא נזדכך עדיין בתכלית ע"כ לא יוכל לראות ראיה שלימה מפני מסך חומרו המבדיל ע"כ אלו שהם בבחינת אינה מאירה הם במספר ח"י לבד כי לא נשלם אצלם קומת החומר אבל אלו שהם בבחינת מאירה שני הקומות אצלם בשלימות ע"כ מספרם ב' פעמים ח"י כנגד שני הקומות וזה שהבטיח לנו ה' בסוף כל הברכות ואולך אתכם קוממיות. כי להיות ימות המשיח נהיה כולנו שלימים בשתי הקומות ונזכה לחזות כולנו באיספקלריא מאירה. והנה נודע כי הנשיא והחכם והאב"ד כ"א יש לו מעלה נודעת והנשיא קודם לחכם והחכם לאב"ד:

ע"כ אמר רשב"ג לא בעו למעבד היכרא כו' וח"ו לא דרש לכבוד עצמו כי ודאי בינו לבין עצמו התנהג עמהם כמצות רנשיא להתנהג עם ת"ח לחלוק להם כבוד ולאהוב אותם כנפשם אבל בקרב העם הוא הראשון לכל וכולם מחויבים לחלוק לו כבוד כי כן הוא סדר ההנהגה להיות ראשין ראשון ואחרון אחרון וע"ז היה כוונת רשב"ג לעשות היכרא בקרב העם שלא לשנות הסדר המחויב. שהמאוחר במעלה מחויב להיות כפוף אל שלמעלה הימנו כדי לקבל ממנו ההשפעה האלהית ור"מ ור' נתן בקשו לומר לו מי ימלל גבורות ה' כו' כי אין ראוי להיות צינור ההשפעה וראש בחכמה אלא מי שאין בו שום חסרון כי אם אין לו מה יתן לאחרים ע"כ ביקשו לומר לו גלי עוקנין ואיסתייע מילתא וגמר:

דף יד אמר ליה האויב תויו כו' נראה דקאי ארישא דקרא שמם כו' אע"ג דהאויב תמו ואמר ליה רבנן לא אהנו מעשיהו:

וכל שני דמלך רבה רב יוסף אפילו אומנא לביתיה לא קרא עיין פירש"י ז"ל ולענ"ד נראה לפרש דאמרו ליה כלדאי דמלכת תרתין שנין ואח"כ תמות להכי קאמר דזה הזכות שלא קבל עליו להיות ראש חיה כל הכ"ב שנים חיים טובים ולא נצטרך אפילו לאומן להקיז דם כי היה כחו חזק ובריא כי מדת הענוה הוא מרפא לגוף וחיים לנפש. הדרן עלך מסכת הוריות בעזר יוצר כל יצירות ומהוה כל הויות