שו"ת כרך של רומי עו

מצוה בשל אחרים גדול מזה ועוד הנני יוסיף להפליא ולומר דאפי' אין ריח נזק לא בגופם ולא בממונם של אחרים ע"י צואת המת עכ"ז לית דינא דמלד"ה בשום אופן שהרי מלבד דהכי משמע מתשו' הריב"ש והרב שבות יעקב ומראיותיהם הנאמנות כיעוש"ב דאי הכי לימא תלמוד' דחייב הבן לקיים צוואתו של אביו אם אין לו נזק גוף וממון? ומדלא השמיעונו דין זה הוברר להדיא דדין מלד"ה אינו אלא בענין הנוגע לגופו ולממונו של מת ותו לא ובר מן דין בלאו הכי הוא תלמוד ערוך בכתובו' דק"ג דמכל צואות רבינו הקדוש המובאות שם אין גם אחת שנוגעת לאחרים כי אם על גופו ועל ביתו ואפי' מה שציוה גמליאל בני נשיא היינו משום דהנשיאות ירוש' הוא. מדכתיב למען יאריך ימים על ממלכתו וכיון דממלא מקום אבותיו הוה ביראת חטא א"כ היה יכול בחייו לגזור אומר ולומר. גמליאל בני נשיא כאשר המליך דוד לשלמה בנו בחייו נמצא דגם צואה זאת הוא ציוה בדבר שלו ולא של אחרים. וראיה לדבר דרבי חנינא בר חמא לא קיים צוואתו לישב בראש ואי ס"ד מצוה לקיים דברי המת גם בשל אחרים מאי האי דקאמר לא קיבל משום דר' אפס היה גדול ממנו ב' שנים וכי בדידיה תליא מילתא ל והלא צוואת רבינו הקדוש קא מקיים? ורבינו הקדוש ידע דר' אפס גדול מר"ח ב' שנים ועכ"ז בחר בו בשביל רוב חכמתו ועומק פלפולו דאי משתכח תורה מישראל הוה מהדר לה בפלפוליה וכדלקמן באותו עמוד וא"כ אחרי דהיה כ"כ גדול בחכמה מר' אפס צוואת רבינו הקדוש תבא ותכריע במלד"ה ובטל חסידות זה שהיה גדול ממנו ר' אפס ב' שנים? אלא ודאי דבענין הנוגע לאחרים אפי' בלי שום נזק גוף וממון לית דינא דמלד"ה בשום אופן ואפי' שע"י קיום צוואה זאת מתכבד המצווה והעושה יותר עכ"ז לית ריח מצוה בדבר וכיון שה שהענין כן הוא במקור הדין ע"ז שפיר עבד ר"ח דלא קיבל כי היה הדבר בידו למחול והוא ברור. (ועיין ירושלמי פ"ד דתענית שנראה בה טעם אחר למה לא נתמנה בימיו של רבי והמנין כולו משונה ממה שהוא בבלי ונחלשם קצת הראיה ודוק) וכבר ראיתי להרב יד"מ דכ"ך ע"א שהביא ראיה זאת וכתב עליה דראיה נכונה היא אלא שקיצר הרבה במקום שאמרו להאריך ודוק וכ"ז אני כותב אפי' אם יהיה נחת רוח למת גופיה בצוואתו ולא מטא למת שום נזק כ"ש בנדון שלפנינו שלפי מה שהעלינו בכל האמור בעיקר הפס"ד של מים חמים למת בזה"ז שמשהין המת ליום ולילה עד חצות שמלבד שאין לו תועלת אלא אדרבא נזק גמור גם לו גם לאחרים כגון דא ודאי כל האומר דנאמרה בזה מלד"ה אינו אלא מן המתמיהין ודמי כדלא גמר שמעתתא ומדין מי שציוה שלא יעשו לו מצבה שהביא הר' חיים שאל ח"א סי' ע"א או' ו' יוצא דיננו בק"ו דהשתא ומה התם מפני שיש סוד ותיקון לנפשו כמצבה לפי דברי האר"י ז"ל שלא נזכר ממנו החכם המצוה פסק הרב שלא יעשו כצואתו הכא דרחיצ' חמין לפי שינויי מנהגי הזמנים דהוא נזק גמור גם לו ולאחרים לא כ"ש והוא ברור

וזה נוסח המעב"ד אשר שלחתי לחברה הקדושה לבטל הרחצת חמין למת

משלי עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום רפאות תהי לשרך ושיקוי לעצמותיך

כן דרכי תורתנו הקדושה וחוקיה ומשפטיה ומצוותיה ונימוסיה ומנהגיה הקטנים עם הגדולים דברי תורה ודברי קבלה ודברו סופרים קלים וחמורים כולם בלכתם ילכו על סגנון זה בלי שום ריח ספק למימינים בהם

על כן ברשות תורתינו הקדושה אני גוזר על חברתנו הקדושה של רחיצה תכון בצדק לעד אמן שמהיום הזה ולעולם לא יורשו לא הם ולא הבאים אחריהם לשרת בקודש לרחוץ מתי ישראל במים חמין כי אם דוקא במים קרים כל הרחיצה מתחילתה ועד סופה עוד זאת מחוייבים להזהיר גדולים על הקטנים שכל העושה תכריכין למת יהיה מן הפרט או מן הכלל יחויב לעשות כיס שיעור שתכנס בה יד הרוחץ בריוח ושיותן בתוך הכיס הזה חתיכות דקות של בורית וזה יהיה כדי לרחוץ כל מבושיו אחור וקדם וכל מקום ששייך בו טינוף או שנראה בו טינוף כרגלי המת והדומה ומה טוב רחיצה שנית לכל גוף המת בבורית וכן יהיה לרוחצים חתיכות נחושת דקות לנקות היטב צפורני הידים והרגלים וכאשר בא כן ילך נקי ובר בכל האפשר בלתי שום נזק לחי הנטפל בו וכדברנו זה כן יקום דבר וכן ראוי לנהוג לטובת החיים והמתים וכן הוא מנהג ע"הק ירושלים תובב"א ומנהג כל עיירות גדולות בחכמה ובמנין שבאסיא ואפריקא אשר עברתי בהם. וכל המערער על זה ידע נאמנה שנותן צער למתי ישראל לפי סודן של דברי' ובפרט בארץ האיאורופה שמלינים את המת שעות זמניות ליום ולילה עד חצות לפי חקי המדינה בהא ודאי מוסיף קלנא להאי גופא קדישא וגורם סכנה למתעסקים בטהרתו ושומע לנו ישכון בטח מדברים העומדים ברומו של עולם ושאנן מפחד דבק ארס החולאים הרעים הרחמן יצילנו כיר"א

בלע המות לנצח ומחה ה' אלהים דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ כי ה' דבר: כה דברי מרביץ תורה בישראל בק"ק רומא יע"א הבא על החתום בחוה"מ של חג הפסח הקדוש התר"ח ליציר' ברב עוז ושלום. המשי"ח ס"ט

סימן י"ג לווין יע"א

שאלתני אהובי הרב החוקר התורני יעזרך אלהים להעתיק לך אחת מצוואות הרב שולחן גבוה הבאות בריש ספרו י"ד ח"א הצואה העשירית אות באות כי אין הספר מצוי אצלך ושאודיעך מאיזה מקור חצבה הרב ז"ל כי לפום ריהטא לא מצאת ידיך בבית המדרש

תשובה הא לך נוסח הצואה העשירית. עוד אני מצוה לחברה קדושה שתכף אחר פטירתי שיפשטו אותי כל בגדי ויניחו אותי ערום ועריה כאשר יצאתי מבטן אמי רק שיכסו טפח מלפני וטפחים