שו"ת כרך של רומי רמב

שלא תצום בה חוקים כבדים כמו אלו וגם לא יכניסם במבוכת הספקות הגדולות ומאמרים הנראים כסותרי' אשר ילאה השכל בהם כי אי אפשר שיהיו כולם פלוסופים אלהיים או נביאים או מופשטים מהחומר המרגיש והמתחלחל כמו שהיה אברהם אביהם ולא יתכן דרך ה' אבל עכ"פ ידעה החכמה העליונה שמכלל נטיעות גן התורה ואילני משפטי הדעת אשר בתוך הגן בהכרח יהיו מכללם איזה נטיעות של הקדש ויהיו נקראים חקים צדיקים כמו איסורי מאכלות אסורות ולבישת שעטנז וכל עניני הקרבנות ובראשם פרה אדומה ושעיר המשתלח והדומה להם וענין זה ר"ל חקיקת החוקים א"א בלתו מטעמו וסיבתו ותועלתו הידוע לפני כסא כבודו כמוס עמו חתום באוצרותיו ונעלה מאד משכלנו (כי ודאי א"א שיהיו בלי סיבה ושלא יבוקש מהם שום תכלית כי אזי נפול בפעולות ההבל בלי ספק וכמ"ש רבינו המורה ח"ג פכ"ו

ואחר שיהיה כן בהכרח א"כ יש לחוש שמא הדור האחרון בהשתקעו בפלוספיית התורה האלהית ויאורו עיניו כי טעם טעמה כצפיחית בדבש וכמ"ש אדוננו המלך ע"ה הנחמדי' מזהב וכו' ומתוקים מדבש וכו' נחמדים מזהב אל השכל הישר הנטוע בנו בטעמים מספיקים ומתוקים מדבש כי מכוונים אל טבענו ומזגנו מבלי לאות והן בעודנו הפלוסוף הישראלי מתעלם ומתעדן בעדן גן התורה ואוכל מפרי מצותיה המעולות ומשביע עצמו מהשכיל משפטיה המושכלות דרך הילוכו יפגע באלו החוקים וכמעט רגע יתבהל וישתומם ויעמוד בראותו כי אין דרך לנטות ימין ושמאל לתת בהם טעם כעיקר להרוות כל צמאון המעיינים בהם ומקיימים אותם ואותו עני מפני לחץ שכלו יפנה דרך כרמים לבקש נכלי דתות וטעמים בגויים משכלו או ע"פי ספרי הגוים אשר לא האיר לבם מן המאורות הבהירים ולא עמדו רגלי אבותיהם באותו המעמד הגדול והנורא) ויתחיל להתחכם ולהתוכח ולומר על מה עשה ה' ככה לגזור לבישת שעטנז אם לא להרחיקנו מכל וכל מעבודת אלילים הא לאו הכי אין לה ר"ל לגזירה טעם מספיק וא"כ עכשיו אבדה האמונה ההיא מפי הגוים אשר במחוזינו (כי ידוע כי הגוים הללו אינם עע"ז כי אם משתפים ובני נח לא נצטוו על השיתוף) א"כ נתבטל הטעם נתבטלה הגזירה וכן באיסורי המאכלות בעץ וולטי"ר ומיראב"ו ישאל ומקל דידירו"ט יגיד לו והולך ומתירם וגם אם לא ידרוך בדרך זה כלל אפשר יהיה לי לפוקה ולמכשול מאמר הרמב"ן ז"ל המצות הם משפט אלהי הארץ בהיות נעזרת סברא זאת מראות ביטול הקרבנות ומצות אחרות מהם כיוצא בהם בזמן הזה והוא לא ידע בסוד הדברים ואשם (עיין הרשב"א ח"א סי' צ"ד וקל"ד ודי במה שביאר הרב המשריש שרשי הקבלה בעומק הפשט הוא הנאו"ר ז"ל בביאורו פ' אחרי ודוק היטב בביאוריו כי נעמו) וכאלה רבות מכלות עינים ומדיבות ועל כל המקריים אשר יקרו לאנשי התורה מפאת החוקים אשר בקרבה מגיד מראשי' אחרית הוא אלהי האלהים יתברך ויתעלה הציב מראה מלוטשת ואספקלריא המאירה לפני אנשי התורה והם נסיוני א"א ע"ה ראש הפלוסופים האלהיים למען ישימו מגמת פניהם אליה והביטו ויחיו מחלאים הנפשיים במאמר הנביא הביטו אל צור חוצבתם אל אברהם אביכם כי מדרך הבנים להיות נגררים אחר אבותם ומהם כמעשיהם מישרים אורחותם והבטת ההקש הזה יקובל על שכלם בקל וחומר אדיר וחזק ומראהו כראי מוצק והיינו בזה האופן השתא ומה אאע"ה ראש הפלוסופים האלהיים אשר ידענו באמת ונתברר לנו גם מספרי אצאבה כמה יגיעות יגע אותו צדיק ואיך מסר עצמו ונלחם בגוים ההם להוציא כלי למעשהו נאה ומתוקן מכל האמונות הרמות והנעימות והדעות הישרות התמימות אשר בידינו וביד כל הבאים אחרינו (אשר כל מתפלסף הצמא למי חכמת האמת מכל עם ועם ישתה מי בא"ר את התורה הזאת ובהגיע אל תכליתה ירוה כל צמאונו) ועם כל התפלספותו (ר"ל של אברהם) ורוחב מבינתו בלמודיות בטבעיות במושכלות ובאלהיות אשר אתה ידעת ואתה שמעת עכ"ז נמנע ונשמע אל החוקים הגזורים מאליו יתברך מבלי ערעור אפילו כמלא נימא והיו החוקים ההם חזקים בטבעם ומאמרים סותרים אשר בהכרח יצטרכו אל החקירה והויכוח והטעם עכ"ז דעת התפלספותו האמיתי היה בעזרו להיותו נשמע להם ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו בהראותו את עושר התפלספותו האמיתית כי זהו תכלית החכמה להכיר האדם ערכו בכל פינות אשר הוא פונה ושלא לישען על בינתו אפי' בספיקו' השקולי' מצד עצמם או מצד כי אשר לו יד ושם ביררם והתירם הפך ברירתו והתרתו אפי' יהיו מאנשים אשר כגילו בני תמותה כיוצא בו. כ"ש בפני האל הגדול והנורא כי כשמו כן הוא אל דעות ה'! וזהו תכלית ההתפלספות בהתר החקירה והגעתה ומנוחתה כ"ז למדנו מענין א"א ע"ה א"כ הדברים ק"ו זרעו אחריו בסימניו אשר לא ראו מאורות הפלוסופיא האלהית לעקבו וגם החוקי' אשר נצטוו בהם אינם חזקים וכבדי' בחומריותם ודברים יגעים בהשכלתם כי הא ודאי אין כל בעל שכל ישר יוכל להכחיש כי אין לך אספקלריא המאירה כמו. זאת אשר אנחנו מחוייבים מצד המושכלות וההקשים להביט אליה בכל מעבדנו וממנה נקח מוסר לשמור אמרי פינו ולהתבייש מן המחשבות הזרות כ"ש מן המעשי' אשר כן. התבונן! קורא אהוב! התבונן! בדברי הקדוש המחבר הזה ע"ד אומרו בקיצור ובחכמה נפלאה דוגמא ישימו מגמת פניהם אליה שבאמת היא דוגמא בעלמא כי כגבוה שמים מעל הארץ גבהו דרכי התפלספות אאע"ה מהתפלספותנו וכרחוק מזרח ממערב רחקו דמיוני החוקים התקפים אשר צווה א"א ע"ה מחוקים אשר יצטוו בהם ככל התורה הזאת והבן זה הדק היטב

כל הרשום בכתב הועתק מגוף העקרי אות באות מנחת זכרון אהבה בין העבד ישראל החותם מטה ובין החכם הגדול כהן הראש מונסיניור מולצא רי לעלמין לא תתחבל. נאם הגבר קשור בחבלי עבותות אהבת חכמי לב. החותם פה העירה רומא הבירה יע"א בח"י לח' “אני “לדודי “ודורי “לי משנת תבח"ר ותקרב לפ"ק ברב עז ושלום: הצעיר משה חזן ס"ט

ת"ו ש"ל ב"ע