שו"ת כרך של רומי קצה

וחניכא דאית לי ולאבהתי ולאתרי כי היכי דליקום וכל שום וחניכא על שמו ועל שם אביו ועל שם עירו בהילוך אחד אבל לדידן שאין אנו כותבין אלא מקום העמידה העומד היום במקום פ' לא אתי שפיר על מקום העמידה וכל שום דאית לי ולאתרי דמקום העמידה לאו אתריה הוא עכ"ד יעו"ש וא"כ ממילא הדין יוצא באלו הנוסחים שלפנינו שאין כותבין אלא במקום העמידה וגם משמיטין תיבת ולאתרי וכנז"ל א"כ דינא יתיב שלא להפסיק בין השם המובהק ובין וכל שום עם העומד שהוא ענין בפני עצמו וכמ"ש מוהרי"א ז"ל ואין לנו לומר אגב דעל שם עירו קאי שהרי אין כותבין ולאתרי מטעם דעל מקום העמידה קימינין וא"כ לכל אפיא יפה עשו הנוסחים השניים לכתוב וכל שום וחניכא תכף אחר השם המובהק בלי הפסק מאחר שראו הגיטין הראשונים שלא היו כותבין ולאתרי וא"כ אין לדבר שחר לכתוב וכל שום וכו' אחר העומד היום ברומא מתא דהוי הפסק בלי טעם והוא ברור כשמש ואפריון נמטיה כי יפה דקדקו

ב' בכל הגיטין הנז"ל כתוב וכל שום וחניכא וכולי ובגיטין המובאים בב"כ כתוב אחרן ולא ראיתי מי שנתעורר בזה וע"כ הנחתיהו כמו שהיה כתוב מאחר שאן הדבר גורם פיסול כי אם יופי הלשון

ג' וחניכא בכל הגיטין הנ"ל כתוב באלף וכ"כ הרב כנ"הג סי' קכ"ו דע"ט והרב ב"ך בס' הגט וכן כתב הגט מקושר בול' ס"י סנ"ט שכן רא' בקושטנדינא ומצרים וכן כתב בני בלחם שלמה בקונטריס ס' תירוכין שכן מנהג שאלוניקי וכמ"ש הרב דב"מ ס' ע"א ס"ב אבל בירושלים כותבין בה"א וכן כתב מוהר"א מפדווה סי' ו' לכתוב בה"א אלא דבדיעבד אם כתבו באלף כשר ואם כן מנהג רומא מיוסד עפ"י רוב עירות המוקפות חומה זו תורה לכתוב באלף

ד' כבר כתבנו בסעיף הא' שבסי' זה לקיים המנהג ך שאין כותבין ולאתרי ועפ"י זה אשרנו לכתוב וכל שום וחניכא תכף אחר השם המובהק וא"כ מינה לא נזוע שלא לכתוב ולאתרי

העומד היום ברומא מתא דיתבא על נהר טיבירי וממימי מעינות ובארת מסתפקא

א' העומד היום ברומא מתא כן כתוב בכל הגיטין מש' התל"ה עד אותם של שנת התקע"ז בלי תיבת כאן ולבד באותם הה' גיטין האחרונים הוסיפו מלת כאן ונגררו אחר נוסח הפחד יצחק כדרכם וא"כ לא היה בידם לשנות המנהג הקדמון שעל יובל ישלח שרשיו וכמ"ש הרב כנ"הג סי' קכ"ו דע"ט או' יו"ד וז"ל בגיטין הניתנין בויינא ע"י מוהר"ם וע"י מוהר"י וייל ובטופס הגט שהוציאו מירושלים לא היה כתוב מילת כאן כי אם במנין למנין שאנו מנין מכאן אבל גבי האיש ואשה לא היה כתוב העומד כאן או העומדת כאן עכ"ד הצריכים לעניננו והוא ממש מנהג רומא בכל גיטי דווקני הנז"ל שבלבד סמוך למנין כתוב כאן ברומא מתא ולגבי האיש והאשה כתוב העומד העומדת ברומא מתא וא"כ אין כח באלו האחרונים אם מעט מזער המה לשנות מנהגם מאחר דתלוי ביופי הלשון וביאור הדבר וליכא ריח פיסול ואדרבא רבים וגדולים קיימי בנוסח זה ובזה איכא משום לעז הראשונים והוא פשוט שגם בזה לא השגיחו כלל אלו האחרונים

ב' דיתבא על נהר טיבירי וממימי מעינות ובארות מסתפקא גם בזה כל נוסחי הגיטין שברומא ראשונים ואחרונים כל הג' נוסחאות בזה מסכימים לכתוב בכל פעם דיתבא על נהרי טיבירי והינו ג' פעמים אחד סמוך למנין ואחד באיש ואחד באשה. ובא"י וכל מקומות הספרדים כותבים פעם אחד סימני העיר סמוך למנין ואח"כ באיש ובאשה כותבין במתא פלונית הנזכרת ותו לא וז"ל הרב ג"פ סי' קכ"ח סל"ד וז"ל יש טופסי גיטין שכותבין שם הנהר ג' פעמים גבי הזמן וגבי עמידת האיש והאשה כמו שנראה מטופס גט מור"ם הנהוג בעירו המובא בסוף סדר הגט אמנם פה ע"הק ירושלים תוב"ב אין כותבין סימני העיר דיתבא על מי שילוח וכו' רק בתחילה אצל הזמן אבל גבי עמידת האיש והאשה כותבין העומד והעומדת היום בירושלים הנז' וכן ראיתי הרבה תופסי גיטין העשוין לפני רבני ספרדים בשאר עירות וע"ז נאמר נהרא נהרא ופשטיה עכ"ל ומאחר שכתב הרב ז"ל נהרא נהרא ופשטיה ואנו רואים מנהג רומא בכל טופסי הגיטין לכתוב ג' פעמים א"כ דינא יתיב שלא לשנות וצריך לכתוב ג' פעמים דיתבא על נהר טיבירי וממימי מעינות ובארת מסתפקא אע"ג דזה הלשון וממימי מעינות ובארת הוספנוהו מחדש ולא היה כתוב בראשון והוזכר בב' עכ"ז כיון שמנהגם לכתוב עוד ב' פעמים דיתבא על נהר טיבירי ובראשון הדין מכריחנו לכתוב וממימי מעינות וכו' אם כן צריך להזכירו גם בכל ב' פעמים וכן תראה בנוסח מורם ז"ל שכתב ג' פעמים דיתבא על נהר פ' ועל נהר פ' ועל מי מעינות וכן בנוסח הפחד יצחק כתוב שלשה פעמים דיתבא על פ"ו ועל מי בארת וא"כ גם אנחנו שהוספנו וממימי מעינות וכו' צריך לכותבו עוד ב' פעמים יען דבלאו הכי אין אנו יכולים לשנותו שלא לכתוב דיתבא על נהר טיבירי שלשה פעמים ומנה לא נזוע

צביתי ברעות נפשי בדלא אניסנא ושבקית ופטרית ותרוכית יתיבי ליבי אנת אנתתי (או אנת ארוסתי) פב"פ וכל שום וחניכא דאית ליכי ולאבהתיכי העומדת היום ברומא מתא דיתבא על נהר טיבירי וממימי מעינות ובארת מסתפקא דהוית אנתתי (או דהוית ארוסתי) מן קדמת דנא וכדו פטרית ושבקית ותרוכית יתיכי ליכי דיתיהוייין רשאה ושלטאה בנפשיכי (בב' יודי"ן יו"ד אחר השין ויו"ד לבסוף כן הוא בכל טופסי הגיטין כולם הנז"ל וכן הוא בנוסח הפחד יצחק וא"כ אין לשנות כיון דאינו ריח פיסול ועיין גט מקושר בולה ובנו בלחם שלמה ודוק):