עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryשו"ת כרך של רומי

שו"ת כרך של רומי קלב

Kerakh shel Romi Responsa 132 · שו"ת כרך של רומי · free full Hebrew text

Open in the reader →

ואיך יוצא אל הפועל? ומה מעשיו וגדרו? הא תינח בענין קנין יעקב עיר שכם כבר הודיע הכתוב דמהות הקיחה והיינו הקנין היה בחזקה ובזרוע נטויה וכמו שסיים ואמר אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי וכל זה איננו שוה לנו כי איך אפ' שיעלה בדעת שום אדם שכל קיחה האמורה בקנין הקרקעות תהיה באופן זה באמת אין הדעת סובלתו וכמובן הפשוט. ואף אם באלף יגונות נסבול צער זה לפרש כן אופן קיחה וקנין הקרקעות באין זולתם אין מי שיוכל להכחיש כי הוא צער ממית השכל אם יביאנו ההכרח לפרש גם קיחה האמור' באש' בחרב ובחנית הס כי לא להזכיר!!! אם לא שבהכרח הגמור קיחה זאת או קנין זה יוצא לפועל גם בקרקעות גם בקנין נשים באופן אחר נאה ויאה בעיני אלהים ואדם. והוא ודאי על ידי נתינת כסף שנותן הקונה להמוכר או האיש לאשה ובאופן זה יוצא לפועל הקיחה שנשתמש בה נותן התורה בהם שהוא קניין בלשון דלת עם ועם. וזה יתברר לנו מקנין שדה עפרון שקנה אברהם וכמאמר הכתוב וישקול אברהם לעפרון את הכסף וכו' ויקם שדה עפרון וכו' לאברהם למקנה לעיני בני חת (בראשית כ"ג) ומאחר עלות כל הראייות האלה הנך רואה איך התברר הדבר באר היטיב שכל שורש קיחה הכתוב בתורת משה אצל דבר אחד או ענין אחד שטבע אותו ענין אשר הונח עליו ונשתמש בשורש זה אינו סובל להניח לבארו קיחה והגבהה בידים ממש כמו שהוא באמת ענין קיחת השדה והאשה שלא יפול בהם קיחה והגבהה בידים ואם הוא תחת האפשר ליפול באשה עכ"פ הוא דרך בזיון ונוול שאין אחריו כמוהו להגביה אשה א' מן הקרק' או למשוך אותה כבהמה הנקנית במסירה והנביא קורא בגרון כתפארת אדם לשבת בית וגם חכמי התלמוד אמרו גדול כבוד הבריות שדוח' ל"ת שבתורה א"כ בהכרח יתפרש קיחה האמורה באשה היא קיחה בכסף או בשטר כמו שנמצא בקרקעות וגם קנין חזקה השייך בקרקעות שייך ג"כ באשה והיא הביאה לשם קנין אלא שחכמים הראשונים אסרוהו אופן קנין זה והחרימו בכל אלות הברית על ענין זה משום כבוד הבריות. אבל לעולם אם קידש באופן זה קידושיו קידושין אפילו שמלקין ומחרימין אותו יען שהוא קנין מהמין הג' והיא החזקה הנמצא בקרקעות אומרו הכתוב אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי ולדעתי אפילו שהוא חוץ מדרכינו נאמר שאפשר שחטיפת בני בנימן נשים מן המחוללות היא חטיפה לשם קידושין וקנין כרי שיהא הענין בהתר גמור גם אחר האלה הגדולה ההיא שנשבעו כל ישראל שאיש מהם לא יתן בתו לבנימן לאשה והענין הוא כך שאנן קי"ל שאפילו החרימו כל הקהל וכל ישראל שלא יקדש אדם אשה אם לא בפני ב"ר או בפני עשרה ושאם עבר וקדש שלא יהיו קידושיו קידושים והוה עובדא כי עבר אחד על החרם הנורא וקידש שלא כמשפט החרם וההסכמה אפילו שמלקין אותו עכ"ז קידושיו קידושין כי ענין הקידושין חמיר טפי שהוא מן התורה וכיון שאדם קידש אשה הבא עליה הוא במיתת ב"ד ומביא ממזרים לעולם ואיך יבא קשרי אנוש והם הסכמות ויבטלו קשרי איש ואשתי שהם הקידושין ושהם תוריים ונבואיים שעל פי הקידושין האלו גוזרים ב"ד מיתה ועונשין ראה בתשובות הריבא"ש ז"ל באורך כי איני זוכר עתה הסימן וזה אני אומר שהיתה כוונת איש ישראל שאחר שנשבעו שבועה חמורה מצאו פתח זה והיינו שילכו בני בנימין ויחטפו מן המחוללות והחטיפה היא ג"כ קיחה האמורה בקנין האשה (אלא שאינה דרך כבוד וההכרח לא יגונה לפי שעה הדחק) ואין מקרא יוצא מידי פשיטו כל דשייך בה הגבהה וחטיפה ואחר שעשו קנין זה הרי קידושין גמורין ויש לדון דין אשת איש גמורה. וממילא אתי קשר דאורייתא שהוא ענין הקידושין וכאמור ומפיק קשרי החרמים שהם קשרי אדם ויש להם התרה וזה מלבד הטעם שאמרו לא יתן והם לא נתנו אבל הם עלילות דברים כל שהיה ברצונם והוא הנקרא פריטיסטי וכן לא יעשה אבל ע"פי האמור נכון הדבר עד מאד ודוק ואם כה תאמר אחרי שהראת לנו בכחך זה שקיחה האמורה אצל אשה הוא קנין א"כ יאמר בפירוש כי יקנה איש אשה במקום כי יקח ותשקוט הארץ. ידידי! הפרש גדול בדבר ואין אתה מרגיש בו? תמהני! כי יקנה לא יאמר כי אם על הקרקעות והעבדים שיש לו שליטה גמורה עליהם מה שאין כן באשה כי אינה שפחתו אלא שיש לו ממשלה עליה כמאמר האל והוא ימשל לך וע"ז שייך קיחה דוקא ולא קניין

ואחר כל האמור ומדובר התברר לעיני השמש שקידושי כסף וזהב הנהוגים בישראל מאז עמדו רגליהם על הר סיני (כדי לברר על ידם הזכות והקנין הגמור שיש לו על אשתו לפי משפטי התורה) הם קידושין תוריים נבואיים כתובים בתורה שבכתב מבלי שנצטרך לשום קבלת החכמים והרבנים בשים אופן שבעולם כי מהמקראות מפורשות מפורש יוצא שאותן לקוחין של איש ואשה הם על אופן האמור ולא זולתם ואחר שנתברר לנו אופן הליקוחין הללו על מתכונתם נחנו נעלה ביד רמה בכל הלאוין החמורים הכתובים בשאר בשר והדומה להם ובראש כולם לא תנאף שהוא ניאוף עם אשת איש דוקא וכמו שביארו הכתוב במקום אחר ואיש כי ינאף את אשת רעהו וכו' שנשתמש בלשון ניאוף ולא בלשון בעילה או ביאה וקריבה וכדומה ואי לאו שיש מעשה מפורסם אשר בו מודיע ומפרסם לעיני כל רואה שהיא אשתו גמורה ושהבא עליה אח"ך ענוש יענש ככל הכתוב בתורה ולא זו בלבד אלא שגם המעשה המפורסם הזה מוכרח להיות מכובד ומפואר מבלי שום ענין מגונה עשוי לעיני כל חי (כי חוש המישוש חרפה היא לנו כמ"ש הפילוסוף היוני) כדי שיתפרסם הדבר יותר ויותר. אם לא שהוקדמו כל אלה הענינים בתורה כדי להודיע אופן ליקוחין בעל ואשתו איכה נודע הדבר אשר דברו ה' כאריה ישאג ביום צוותו בקולות וברקים לא תנאף ומהות הניאוף הזה הוא בלתי נודע לנו? יען לא בירר לנו באיזה אופן באיזה מעשה יתברר לנו כי זאת האשה היא אשת איש ואם בביאה? הרבה נואפים ובועלי נדות וביאות שפלות איתנהו בעולם ואין חייבים עליהן שום עונש חמור ומהיכן יתודע לנו שמפני שבעל איש אשה אחת קנה אותה קנין גמיר וחמור כדי לשפוך דם נקיים מכל הבא עליה אח"ך? הס כי לא להזכיר! כי אפי' דת מחודשת מפרטי אחד יבאר ויברר הדברים כשמלה אופן הקניות והסדרים על בוריין ושוב גוזר ומזהיר ומעניש ככל העולה על רוחו כ"ש למחוקק הגדול הבונה בשמים עליותיו שהעניש עונשים גדולים ונוראים ואלות וקללות נמרצות וכריתות ומיתות ב"ד בכל הלאוין וכל העריות שבתורה ולא יודיע לנו ויורה עורים בדרך גבר בעלמ' מקודם לכן ויאמר כך וכך אופן