שו"ת כרך של רומי קכט
Kerakh shel Romi Responsa 129 · שו"ת כרך של רומי · free full Hebrew text
Open in the reader →כי הוא זה כתב מסל"ת כשר ומכושר עשוי ורצוי באמת וישר הכי אמר מר ושניה לה תורה חוזרת שמה שפרה שמשפרת הכתב והמכתב אשר כתב וחתם ושלח הכהן הנצרי עם היותו עשוי ע"י שאלה כי כן מעשהו בחו"ל אינו אלא העתקת דברים כתובים הבאים בספר העיקרי ומנייהו תסתיים שמעתתא תשבחתא ונחמתא התר אגודות ההיא איתתא דאשתכח"ת במררת"א ונחה שקטה בעיתותא דדוד
מה גדלו דברי חכמים הם אמרו חכם עדיף מנביא האו"ת והמופת נתקיימו ברבי מקור חכמה כי עין בעין נראה רוח ה' דיבר בו רו"הק הופיע בבית מדרשו כי שם נגלו אליו תעלומות חכמה ואם אין ספרו של הרב מוהר"י אלפאנדרי ז"ל נמצא אתו מדקדים ויצא ונלחם את מלחמתי וממקום שבא הרב החולק ז"ל על שמועתו מניה וביה אבא שדי נרגא בתיכו"ת חכמה כי הנה הרב ז"ל אחר שיצא ללמוד הכשר ערכאות בעגונא דאיתתא מההיא דתנן בפ"ק דגטין כל השטרות העולות בערכאות עכו"ם וכו' ודן את הדין בתורת ק"ו להקל ולא להחמיר בעדות אשה וז"ל. אם בהוצאת ממון מחזקת בעליו שהוא חמור שאין מוציאין אותו אלא בראיה ברורה ובעדים גמורים אנו מחזיקין לשטר העולה לראיה גמורה ומוציאין הבית או השדה מחזקת בעליה הראשונים וכו' כ"ש וק"ו בעדות אשה דהקלו בה חכמים הרבה להכשיר עד אחד ועד מפ"ע שיהא השטר ה העולה בערכאות עדות שלימה ע"כ וסמיך ליה כתב וכבר אשכחן להר"ן ז"ל בתשובה סימן ל"ג שכתב ואם כך אמרו בממון שהוא חמור לדבר זה שאין מוציאין אין אותו מחזקתו אלא בראיה ברורה כ"ש בערוה שהיא קלה בדבר זה ע"כ. הרי שהרב מהרי"א אפריון עשה כסא וסמוכות לדעתו מתורתו של הר"ן אשר בדברו מערי"ב ערבי"ם בחכמה ומי ראה כזאת שני שרי צבאות ישראל מנגחין זה על זה בהלכה ואב אחד לכלם אתמההא הפלאה זאת נקשרה בלב דוד
מה נעשה יקר וגדולה למאריה דאוריית' ולו העוז והממשלה גברא דמאריה אלבשיה יקרא ומעטה תהלה עינא דשפיר חזי מה בחשוכה והוא מהשנה אפילה לאורה הא קמן עדות ברורה כי מתורתו של רבי מאיר למדנו שאין ראית הרב מהרי"א ז"ל מדברי הר"ן ז"ל ראיה למאי ראיתי עלה ואם אמרה הר"ן ז"ל למילתיה בחששא רחוקה שאין לחוש בעגונא דאיתתא מק"ו ממה שלא חששו לענין ממון דבר ה' בפיהו אמת כי כן כללא הוא דבממון לא אזלינן בתר רובא כמו באיסורא אבל לענין עדות דבר שבערוה ואף בעגונא דאיתתא שראו חכמים להקל בפרטות בגוי מסל"ת אין מדבריו שמץ ראיה שנוסיף להקל בדבר באמדן דעתנו וסו"ס מאן שביק ומאן מחיל איסור ערוה התלוי בה הא ודאי נכרים דברי אמת ואמונה והתימה על הרב ז"ל שלא דקדק בדברי הר"ן ז"ל שהביא שפירש בהדיא וכתב פעמים לדבר זה וזה יורה שדוקא בו וכיוצא בו הוא דאמר ואיברא שהרב ז"ל הביא עוד ראיה לדבריו מתשו' הרא"ש כלל נ"ד סימן א' שכתב. אמנם צדיק לדקדק הרבה בעדות לאפוקי ממונא כי יש הרבה מן האנוסי וכו' ודאי בעדות עגונא הי"ל לקבל עדותן אך בהוצאת ממון צריך לדקדק וצ"ע ע"כל כי ממנו נקח להקל בערכאות שמוציאין ממון על פיהם אבל באמת אף שהרא"ש ז"ל בענין עדות קאמר לה מ"מ ע"פי האמור הקודם אין זו ראיה שנוותר על מה שאמרו חכמי' להקל בעגונא ואין לנו בו אלא חידושו וכיוצא בזה כתב הרדב"ז ז"ל פעמים רבות בת' ובפרט בס"ה מתשובותיו וכן מוהריב"ל ז"ל בתשובה ח"ג סימן פ' ולעילא מני ה בסימן ע"ה נשא ונתן הרב ז"ל על דברי הרא"ש הנז' וגם לפי דבריו למדנו שאין טעם להקל מאמדן דעתנו בענין עדות עגונא סוף דבר אפריין נמטיה למאר"י דכ"י אשר נתן לנו תורתו תורת אמת כל אות שבה עטרת תפארת בראש דוד
מה יעשה אותו הב"ן ואין מילה בלשונו אף הוא איטר יד ימינו וכח אין לו לבטא בשפתים אחד ממאתים כמה חסדים טובים וכמה חיובים עלי בי אדוני אתוהי כמה רברבין אספרם מחול ירבון ומה כחי כי איח"ל יהלמנ"י צדיק במצותיו הטהורות לעד לעולם אענדם עטרות המעט כל אשר פעל רו"מ עם ידי"ן חתני הי"ו ואתי עמו עם אחיו וכל אשר הוא עושה עמהם כי באמת ובתמים בכל כתב וכתב יביעון בפיהם ברכות והודאות ותשבחות והלולים לשמו הגדול הא אין לי אלא לעמוד בתפלה בכל שעה ורגע כלפי מעלה בעדו ובעד ביתו אשת חיל עטרת בעלה ובנ"י עלי"ה זרע ברוכי ה' הע"י ויחד כלם יתברכו מפי עליון שומע תפלה הוא ברחמיו יגדלם וינשאם וינטלם לעילא לעילא מכל ברכתא בחיי דמר חיי דכל בית ישראל יסוד הגולה ובחיי מעלת הרבנית הארונית עירונית עטרת זהב גדולה בהם ובמשנתם ושליתם וטובתם יחדיו ירננו ברנה ובצהלה. וכסא כבוד מעכ"ת יתנשא ויתעלה למעלה למעלה מרומם על כל ברכה ותהלה ברכות הטובה והבריאות והשקט ושלוה ועז וחדוה לאורך ימים ושנות חיים שלמים וכן טובים ומתוקנים דשנים ורעננים אמן כן יענה מי שענה לדוד
כה מעתיר דוד עבדו הנוש"ק עקב"י כפות רגליו הטהורות ומצפה לברכתו הקדושה והטהורה החביבה על דוד: כו"ח פה אנקונ"א יע"א והוא הצעיר דוד אברהם חי הי"ו
תשובה עלי לבי דוי משה אמר וי כי הן בעוון זה חמש שנים מיום בואי הנה לרעות ביעקב ראיתי שערוריה תאניה ואניה מראות המאורע המר הנמהר והרע וכמה אלפי פעמים עמדתי בכל כחי אני ומע' הממונים לדבר להם קשה לתוך רבה להבדיל החטאים האלה בנפשותם ולא עלתה בידינו והן בעון לא עברו ימים מועטים והקול נשמע כי היתה הרה לזנונים מהרשע מרדכי מוסקאטו גיסה. וביום אחד עשר לח' שבט התר"ט ילדה בן ונטפלתי בענין הדק היטב וראיתי שהיה ממזר ודאי מבלי שום ריח ספק כאשר כתוב אצלי בארוכה מאותו זמן גופא דעובדא כולה מיום הולדו עד יום מילתי ועד יום מותו הכל באורך וברוחב הדברים הרעים שארעו. ואחר שנעשה אותו הפומבי העצום חשבנו בדעתנו שבראותו