שו"ת כרך של רומי קטו

שהם מדמין אותו לפורש מד"ץ (ר"ל על אותו נדון שדנינו אני והם) לענין מאבד ע"ל שאם אנו מדמין אותו לפורש מד"ץ א"כ איך אפשר לומר שתלוי ברצון הקרובים כל חיובא רמיא עלייהו לאידך גיסא לאכול ולשתו' ולשמוח ולא ע"ט האסף פה אבל עכ"פ נקוט מיהא דהעד העיד בנו האיש המעלות לדוד נר"ו על רבני מערב אתרא דפסקי כמרן הקדוש ז"ל להתאבל על מע"ל ואין ספק שהוא מכל הטעמים האמורים

סימן ט"ו

לפיטיליאנו

שלהי סיון התרי"א בא סימן חכמת אדם תאי"ר פניו לפרט קטן

להחכם המורה צדק אשר שם כמוהר"ר דוד יעקב מארוני נר"ו

מעין ונחל כמעין המתגבר וחילים יגבר כל הדבר הקשה קשת ישבר וילן בעמק בעומקא של הלכה ויוצא פרח דלית פירכא הצד השוה

ראש בית אב מאריה דאתרא הוא הודה הוא הדרה ליהודים היתה אורה כתר ש"ט וכתר תורה ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי

דין הוא הדר בקדש נהדר מעלת החכם הדיין כלי שהוא כליין המעלות לדוד אביר יעקב יהיה בעזרו עד כי יבא שילה ובא גואלו להושיע כל ענוי

מקדם לעין מטה משה כי ידבר שלום נופך ספיר יהלו' שלמים מרובי' כטל מאת ה' כרביבים אשר אם יוכל איש למנות כנחלים נטיו כגנות כגן רוה: וצילה לה גם היא לחי"ו כערוגת הבושם ליפוש חיי סגי ומסגי כארז בלבנון ישגא והעושר והכבוד יחדיו יהיו תמים הוד והדר תשוה כיר"א

ידיד חשקי! לי הנפש גם לי ללבב! מה אענה ומה אומר מה אדבר ומה אצטדק? כי עוני אגיד אדאג מחטאתי עון עכב"י נגדי תמיד אהה! כי מנעני ה' מכבוד די השיב שלחי דבר מקבלה ואילך כתבו הבהיר בשחקים חכו ממתקים מלא על כל גדותיו אלה העדות והחוקים: וכשאני לעצמי עשיתי אזני כאלו אינה שומעת השבתי אחור ימיני כאשר חיוב מוטל בין איש ובין אחיו ובין גירו. אפילו במילי דעלמא כאשר יאמר משל הדיוט הכתיבה חיבה והתשובה חובה הדברים ק"ו כאן בד"ת א"א לומר ונקה ומצוה הבא לידך אל תחמיצנה להא דתנו רבנן תניינא אבל ידידי לאט לי! זכותי בקופתי הלא לאמונה! עדות ה' נאמנה! לא גבה לבי ולא רמו עיני ולא הלכתי בגדולות ובנפלאות. וכ"ש כי לא במרד ולא במעל ולא מתוך עצלות אחרו פעמי קולמוסי לבא מפניך הידיד! העבודה! מעשה שהיה כך היה בבא אגרתו החמורה אך הייתי מוטל על ערש דוי בימי הפורים שכיב ודמי אפוריא דכאיב לי כאיבא אליבא דידי הקרובה אל החלל וסבלתי יסורים קשים לפום חורפא ולפי קרח כמדתי לכל רוח עועים עד כי בא מועד חג הפסח הקדוש ואחר החג תכף נזדרזתי לתת אגרתו בחקי לאמר אלכה ואשובה אל אישי תשובה נצחת ואת כל ונוכחת אבל יום יום עסקי צבור בתכיפה אחת עושה חיבור ממשמשי' ובאים ונפל בעצומו חלכאים מה שלא דמיתי ולא עלתה על לבי על אחת מני אלף אלפי אלפים ולא בדרך גוזמא עד היום שנפניתי מעסקי במעט רגע אדעתא למיסק לחמי ויטרבו להתעסק ברפואות אולי תעלה ארוכה למחלתי ע"כ אמרתי ע"ט לעשות לה' קודם נסיעתי לצאת ידי חובתי מידי אביר יעקב נר"ו הכי אחי! גופא דעובדא הכי הוה בלי שום שינוי ותמורה כי אם קש"ט שנים עשר ותבקש לאמית"ו ואתה קדוש סלח תסלח לאחיך לעניך דל בבקר בבקר ה' ירפאני רפואה שלימה אנס"וא

ואבא היום אל העין להשיב מפני הכבוד. את שבע השבלי' הטובות מאליפות מרובבות שבעה אלה עיני ה' המליאות רוח דעת ויראת ה'. כבוד מלכי רבנן חקור דבר מלתא דמסתבר אסהדנא עלי שמיא וארעא כי ביום הראות זה כתב ירו שמחתי שמחה גדולה ותעלזנה כליותי מחזות בנועם ספיקותיו כי נעמו ואקרא בקול גדול ברוך ה' אשר לא השבית גואל לפיטיליאנו גבר שלים בתורה וביראת חטא זכתה בבל מה שלא זכתה עילם עיר הממלכה (רומז לעיר פירינצי יע"א) יה"ר ירבו כמותו כי לא במותו ונחת שולחני מלא דשן עסיק באורייתא תדירא וקרניו בין אצבעותיו כותב ומעלה על ספרו חידושי תורה וחידושי סופרים ועל משענת הקנה מטהו יפרח וכאור בקר יזרח אנס"ו

זה יצא בראשונה ש שאלת חכם בענין אלו היחידים שדרים בכפרים בין האומות אלה מפה ואלה מפה ואין להם מקוה כשר אם מותר להורות להם דין הגיגי' שפסק הרמב"ם והטור ומב"י ובס' הקצר סי' ר"א או לא כי ראה עינו מ"ש מוהר"י אזולאי ז"ל בס' שיורי ברכה מ"ש הרד"ק ז"ל שהעלה דהטובל בתוך גיגית כזאת עתיד ליתן את הדין כיעו"ש ומר באתריה אחזתו אחילו להורות תשובה ליחיד לעשות מעשה. וכשאני לעצמי איני רואה שום פקפוק בדבר והנה אם באתי להאריך ולהשיב בפלפלת כל שהוא כדי להורות מעיקר הסוגיאות וכמעט כל המפרשים ראשונים והאחרונים וכל הפוסקים אשר בית ישראל נכון עליהם איך דינא יתיב וספרין פתיחו לטבול לכתחילה בתוך גיגית כזאת שלא כדעת הראב"ד. הא ודאי אריכנא מגילתא ועד בשחק נאמן סלה! ותלמידי הסובבים כסא תורתנו יתנו עדיהן ויצדקו דבאותם הימים בבואו מכתב למ"ר תכף כשנדמה לי שחזרתי לבריאותי המעט אם רב נכנסתי עמהם בענין זה ללומדו על בוריו ליום ולילה עד חצות ופלפלתי בו ככל הצורך מרישא דסדרא לברר הדברים והאמת האלה. ושוב תכף נפלתי עוד הפעם למשכב ולא נשאר לי מאותו לימוד כי אם רשימות וריש מילין. ועכשיו כאמת טריחא לי מילתא למגמר בעתיקי וסימניך טינא ובר טינא. אך זה אוכל לומר לו כי בריא לי! כי מי שעומד על בורין של דברים של כל המשניות דטהרות והסוגיאות דיבמות וחגיגה וביצה בעיניו יראה ולבבו יבין כמה קשים דברי הראב"ד שעליהם הוא סומך הרד"ק ז"ל לפרש גם דעת הרמב"ם שכתב ועשאו מקוה כשר שר"ל כשר שלא לפסול את המקוה אבל לטבול בתוכו לא וכדי להפיס דעתו אני אביא מ"ש הגאון המפורסם העמוק והבקי בכל חדרי התורה כולה הוא הרב מרכבת המשנה אשכנזי ז"ל מ"ש בח"א וכח"ב ולקצר הדברים אני אביא מ"ש בח"א תוך חצאי לבנה וז"ל וכבר נשאלתי על כיוצא בזה בכלי