כלי חמדה ויקרא נז

הגזבר בעינן. ובאמת יש להכריח כן לפימ"ש בתשו' להגאון מוהר"ש כהן מווילנא ז"ל לדקדק מלשון הר"י ז"ל שכתב דלאחר שבא ליד גזבר "לא אמרינן הואיל אב"מ עלי'". ולכאורה צריך ביאור דהול"ל דלאחר שבא ליד גזבר ל"מ שאלה ומה זה שכתב דלא אמרינן הואיל אב"מ. וכתבנו דנראה מזה שדעת הר"י ז"ל דגם לאחר שבא ליד הגזבר מהני שאלה אך ס"ל דלאחר שבא ליד גזבר לא מהני שאלה כ"א בפתח דמשוי' לי' להקדש טעות מעיקרא ולכן לא אמרינן הואיל דהגזבר יכול לומר איני מאמינך שיש לך פתח או משום שמא לא ימצא פתח לנדרו ול"ש הואיל וזה מוכרח בכוונת הר"י ז"ל. וכיון שכן דס"ל דגם לאחר שבא ליד גזבר מהני שאלה א"כ ממילא דמהני פדיון פחות משוי' אף לפ"ד הטו"א וא"כ ע"כ צ"ל הא דמדמה הר"י ז"ל הואיל אי בעי פדה להואיל אב"ק היינו משום דצריך לזה דעת הגזבר כמו שכתב הרמ"ע מפאנו ז"ל. ויש להאריך עוד בזה ואכ"מ

ה) במסכת זבחים (דף ק"א ע"א) ת"ר כי כן צויתי וכו' ר"נ מתרץ להו הכי מדוע לא אכלתם וגו' אמר לו ותקראנה אותי כאלה ואכלתי חטאת היום שמא לא שמעת אלא בקדשי שעה דאי בקדשי דורות ק"ו ממעשר הקל מה מעשר הקל אמרה תורה לא אכלתי באוני ממנו בקדשי דורות לא כ"ש עיי"ש היטב כל הסוגי'. והנה לכאורה יפלא מאוד על לשון הסוגי' שמא לא שמעת אלא בקדשי שעה דאי בקדשי דורות הא איכא ק"ו ממעשר הקל הא בקדשי שעה ג"כ איכא הק"ו הזה וע"כ דכוונתו היתה דילמא זה הי' הוראת שעה וא"כ י"ל דה"ה דהוראה לשעה הי' בקדשי דורות ג"כ ומלשון הגמ' נראה דהק"ו הוא רק על קדשי דורות אבל בקדשי שעה ליכא ק"ו

ומה שנלענ"ד בזה דרך פילפול דהנה לכאורה יש לעיין בגוף הק"ו הא איכא למיפרך מה למעשר שני דיש זמן לאכלו אח"כ וגם הא יכול להיות נאכל ע"י אנשים אחרים משא"כ קדשים שמצוה בכהנים הזכרים דוקא ושלא יבואו לידי נותר ולא הי' עצה אחרת א"כ י"ל דעדל"ת ומ"ר ממעשר לקדשים. אמנם נראה בזה לפימש"כ הפוסקים להוכיח מהא דמבואר בש"ס גבי לחה"פ הגיעני כפול דמצות אכילת קדשים לכהנים אף בקדשי קדשים אין המצוה דוקא על הכהנים שיאכלו אלא דהקדשים יתאכלו ולכן ל"צ כזית לכל אחד דאין אכילתן מצוה מוכרחת וכשיתאכל מבין כולם נתקיים מצות אכילת קדשים א"כ נראה דבקדשים לדורות שפיר איכא ק"ו ממעשר הקל כיון דיוכל העשה להתקיים ע"י כהנים אחרים ולא יבוא לידי נותר אך היום גם על קדשי דורות לא הי' עצה כיון דלא הי' כהן אחר חוץ מהם והם היו אנונים. אך ע"ז י"ל עפמ"ש הרבינו ירוחם ז"ל דהא דקיי"ל דאפשר לקיים ב' אינו דוחה ל"ת אפי' אם עתה הוי בגדר א"א לקיים ב' מ"מ כיון דבעצם משכח"ל, אפשר לקיים ב' שוב לא אמרינן עשה, דוחה ל"ת

ומעתה מובן היטב החילוק בין קדשי דורות לקדשי שעה דבקדשי דורות שפיר איכא ק"ו ממעשר הקל דא"ל הא שייך בהם עדל"ת ז"א כיון דאפשר לקיים שניהם שיתאכלו ע"י כהנים אחרים לא אמרינן עדל"ת ואע"ג דהשתא ליכא כהנים אחרים מ"מ העשה דאכילת קדשים בקדשים אלו שהם קדשי דורות לא ניתן לדחות באנינות כיון דמשכח"ל בהם אפשר לקיים ב' א"כ גם היום לא ניתנו לדחות וכדברי רבינו ירוחם הנ"ל משא"כ בקדשי שעה כיון דקדשים אלו לא יהיו עוד בשום פעם כי אם עתה נצטוו בקדשים אלו וקדשים אלו אם לא יאכלו אותם אהרן ובניו יתבטל מצות אכילת קדשים ויבואו לידי נותר א"כ ל"ש בזה ק"ו ממעשר הקל. וא"ל דמשכח"ל בהו אפשר לקיים שניהם לדורות ז"א דהא לדורות ל"ש מצוה