כלי חמדה דברים קפט

מה שיש להצדיק את הגה"צ מוהר"צ מבערלין שהעיד שלא חלו בספר ידי מזייף ונאמר שכוונת הרא"ה ז"ל דהנה באמת יש הבדל בין הדרשות דבזקן ממרא ילפינן לה מקרא דובאת אל הכהן והשופט במקום שאין כ ה"ג אין שופט אמנם ברוצח ילפינן מדכתיב מעם מזבחי תקחנו שאם אין מזבח אין מיתה וס"ל להרא"ה ז"ל דשפ"ד דחמורי אין ללמוד מזק"מ וא"כ י"ל דשפ"ד תלי' עיקר במזבח דאם יש מזבח אע"פ שליכא כה"ג וליכא סנהדרי גדולה יכולין למנות סנהדרי קטנה לדון דיני רוצח ומעתה כיון דפסק הר"מ ז"ל דמקריבין אע"פ שאין בית דק"ר ק"ל וקידשה לע"ל אפי' א"נ כדעת התוס' דצריך לבנות מזבח מ"מ כיון דכתיב בתורה חוקת משפט לדורותיכם אמאי לא ראו חז"ל לקיים ענין הסמיכה שזה אפשר גם בזה"ז לפ"ד הר"מ ז"ל וכן מוכרח מ"ד הרמב"ן ז"ל דמפרש הכ' לדורותיכם לענין מלקות דבעי סמיכה וכמ"ש בפ' מסעי בזה ולקיים קרא כדכתיב שיהי' נוהגת ד"נ ברוצח וכן דיני מלקות וקנסות לדורות עולם והי' להם להשתדל לבנות מזבח והרי בדורות האחרונים יצאו הגאונים רעק"א ז"ל ובעל חת"ס ז"ל להשתדל לבנות מזבח להקריב ק"פ ואמאי לא השתדלו רבותינו הקדמונים לבנות מזבח ובפרט א"נ שבעל החינוך הוא הרא"ה ז"ל דס"ל דהכל בכלל חקת משפט וגם מלקות וקנסות אינו נוהג אלא בזמן דאיכא מזבח וזה דבר נקל לתקן ולכן כתב הרא"ה ז"ל דחז"ל עשו זאת בכוונה שלא ליתן דינים אלו לכל בתי דיינים מפני שראו שנתקלקלו הדורות והר"ז דומה למה שאמרו ר"ט ור"ע אלו הי' בסנהדרין לא הי' נהרג אדם מעולם ולא חששו שיתרבה שפ"ד בעולם כנ"ל ללמוד זכות ולפ"ז יש מקום לומר דבשפ"ד בהוראת שעה יש לדון גם היום ד"נ כיון דד"נ שייך האידנא ג"כ עכ"פ ברוצח א"נ דגם בהוראת שעה שייך שלוחתי' קעבדינן כיון דקדושת המקדש לא בטלה שוב אין חסרון רק סמיכה וע"ז שוב י"ל שלוחתי' קעבדינן אך לדעת התוס' חסר מזבח ומלבד זה כ"כ לעיל דבכלל ל"ש לומר בהוראת שעה שלוחתי' קעבדינן

ובעיקר ענין זה אי שייך גדר ד"נ וסמיכה בזה"ז כבר העיר בת' רלב"ח בקונטרס הסמיכה מד' הרי"ף ז"ל שהובא במשנה דיני קנסות בריש סנהדרין אמנם בהרלב"ח ז"ל השיב ע"ז דא"ר דבמשנה דרכו להעתיק אף מה שאינו נוהג בזה"ז כמו שמבואר בדבריו בכמה משניות בסנהדרין פרק אחד ד"מ ור"פ נגמה"ד אמנם מזה שהעתיק הרי"ף ז"ל כל הברייתא דר"א שמעתי שב"ד מכין ועונשין שלא מה"ת כו' עיי"ש נראה דס"ל דנוהג בזה"ז ועי' בר"פ ארבע מיתות שמעתיק הברייתא תני' הי' ר"י אומר מה ת"ל את אבי' היא מחללת שאם הי' נוהגין בו קידש כו' נראה דס"ל דנוהג בזה"ז ועי' בש"ע הרב ז"ל ה' נש"כ סי' קכ"ח שכ' בזה"ל ול"ק כדבריהם לפי שלא נאמר את אבי' היא מחללת אלא שזינתה בעדים והתראה וכשהעידו בפני סנהדרין אבל עכשיו מחזיקין בו קדושה לכל דבר עכ"ל ונרשם שם דמקור הדברים שיורי כנה"ג ות' שבות יעקב ובאמת להמעיין בפנים בשבות יעקב ח"ב ס"ב לא נמצא טעם לזה ולד' הרב זצלה"ה צריך להבין למה הביאו הרי"ף ז"ל אם לא שנימא דהרי"ף ז"ל ס"ל דמשכח"ל בזה"ז סנהדרין של כ"ג וד"נ כיון דמקריבין אע"פ שאין בית וצ"ע בכ"ז ועי' עוד ברי"ף סו"פ ואלו הן הנחנקין שהעתיק האבעיא אם בן נעשה שליח לאביו להכותו לקלותו ואולי משום קללה נקט לה דמשכח"ל בזה"ז ג"כ ויש להעיר הרבה בזה ואכ"מ

ב) (כתובות דק"ה ע"א) ושוחד לא תקח מה ת"ל אם ללמוד שלא לזכות את החייב ושלא לחייב את הזכאי הרי כבר נאמר לא תטה משפט אלא אפי' לזכות את הזכאי ולחייב. את החייב אמרה תורה ושוחד לא תקח לכאו' יש לעי' לפמ"ש הג' בנתה"מ ס"ט סק"א דלכן בשוחד צריך להחזיר אע"ג דהדיין עשה פעולתו שנתן עבור זה ממון היינו משום דגלי' קרא דשוחד לא תקח ואמרי' אעל"מ עי"ש שכ' מטעם זה דבשוכר עדי שקר א"צ להחזיר לו שכרם כיון דעשו