כלי חמדה בראשית ז

שבת בשבתו. ויהי' להם לתועלת להעיר לבבם לתורה. והטעם שקראתיו כלי חמדה שנרמז בו שמי וגם נרמז בו שמי ושם אבי במ"ק. כי מספר "ח"י מדב"ר נ"י" כמספר "כלי חמדה" והוא מספר כ"ז כמספר אתיון דאורייתא. והנני מבקש מהשי"ת שיתן גם חן ספרי זה בעיני התלמידים ויהגו בו לפרקים כי זה כל מגמתי בספרי זה, ואי"ה בקרוב יו"ל גם ספר ויקרא שכבר הנהו תחת מכבש הדפוס אך מפני הוצאות הדפוס חלקתיו לחלקים כי גדול הוא בכמותו מאוד. והוצאות הדפוס בעת ביוקר גדול

והנני בזה מחזיק טובה ותש"ח להאנשים היקרים מפ"ק שיחי' ועוד איזהו אנשים פרטים שקבלו ממני פרענומעראנטין לסייע לי להדפסת ספרי. אמנם מפני שלע"ע קבצתי רק מעט אין רצוני להדפיסם ואי"ה בסוף חלק ב' אדפיס שמות האנשים אשר יחזקו בידי לקנות ספרי הנוכחי כחובה עלינו להחזיק טובה להאנשים העושים טוב. וכעת אני מברך בדרך כלל לכל אחב"י שיחזיקו בידי להוציא מכח אל הפועל הדפסת כל ספרי הנוכחי בברכת חומ"ז וכ"ט כאו"נ

ולסיים בדבר טוב ומענינא דיומא אעתיק בזה מה שאמרתי בימים האלה להשיב לח"א ששאלני על אנשי כנה"ג שתקנו סדר הגדה של פסח למה לא הזכירו כלל שמו של משה רבינו ע"ה בהגדה ומי שקורא כל הגדה על הסדר לא יתוודע לו כלל שמרע"ה הי' לו איזהו חלק ביצי"מ והדבר באמת נפלא בהשקפה ראשונה ובטח יש בזה ענין עמוק ואני השבתי לו תוכד"ד שלענ"ד הענין הוא עפי"מ שאמרו חז"ל דלכן גאולה ראשונה ושני' נתבטלה משום שהי' בהם כח אדם גאולת מצרים ע"י מרע"ה וגאולה שני' ע"י עזרא אמנם לעת"ל יהי' הגאולה ע"י השי"ת לבדו והשי"ת הוא נצחי לכן תהי' גאולה נצחית. אך לכאו' יש להבין הא מבואר בהגדה דיצ"מ הי' ע"י הקב"ה בעצמו לא ע"י מלאך ולא ע"י שרף ולא ע"י שליח. אך באמת הדבר נכון דהנה בגאולת מצרים הי' שני גאולות גאולת הגוף וגאולת הנפש גאולת הגוף הי' ע"י מ"ר שהוציא את ישראל ממצרים אמנם גאולת הנפש הי' ע"י הקב"ה בכבודו ובעצמו והנה מבואר במגילה (דף י"ד ע"א) דלכן אין אומרים הלל על נס פורים משום דבשלמא ביצ"מ נוכל לומר הללו עבדי ד' ולא עבדי פרעה אלא הכא הללו עבדי ד' ולא עבדי אחשורוש אכתי עבדי אחשורוש אנן וברש"י ז"ל ולא עבדי פרעה שהרי לחירות יצאו. ולכאורה צ"ע לפי"ז שאנחנו בגולה איך אומרים הלל וסיפור יצ"מ כיון שאכתי עבדי פרעה אנן אך באמת א"ש דסיפור יצ"מ בגולה הוא על גאולה הרוחניות שיצאו ממצרים לקבל התוה"ק ובזה יצאנו מעבדות לחירות ושפיר אמרינן הלל משא"כ בנס פורים כיון דהי' רק גאולת גשמיות ואכתי עבדים אנן לכן לא אמרינן הלל וז"ב. וכיון שכן שכל עיקר ההלל הגדול וסיפור יצ"מ שאומרים בליל פסח בגלות הוא על גאולה הרוחניות וזה הי' ע"י הקב"ה בכבודו ובעצמו לכן אין מזכירין בהגדה שם מ"ר כיון דבגלות עיקר הסיפור יצ"מ על גאולה הרוחניות וזה הי' ע"י הקב"ה בכבודו ובעצמו לא ע"י מלאך ולא ע"י שליח ולהורות זה שאנחנו נגאלים רק גאולה הרוחניות ועדיין עלינו לבקש מהשי"ת על הגאולה הגשמיות לזאת לא נזכר שם מ"ד בהגדה של פסח לעורר לבבן של ישראל לבקש מהשי"ת הגאולה השלימה בגוף ובנפש בב"א: כאו"נ ושלומי אמוני ישראל ונפש המעתיר ומצפה ליו"ר בכלל כל ישראל: כמ' יום ועש"ק טו"ב למב"י תרס"ו פ"ק דוואהרט יצ"ו: מאיר דן ברח"י נ"י: אפריון נמטי' לתלמודי היקר החתן המופלג ושנן זי"ר עט סופר מהיר כ"מ יחיאל מאיר הכהן שיחי' מעיר זאריק אשר העתיק לי ספרי הלז והרגיש בכמה מקומות הצריכין תיקון יתגדל בתורה וי"ש ויהי' לתפארת אבותיו: