כלי חמדה בראשית נט

מחלק העפר נפש ולזאת אמרו חז"ל אדם אתם וכו' מפני שבישראל היא מעלה גדולה שאע"פ שנברא מן האדמה מ"מ יוכל לעלות ע"י כח התורה להזדכך כמלה"ש והוי שם התואר אדם משא"כ באוה"ע אין אדם שם התואר רק פחיתות ולזאת אין לקראם אדם וא"כ יש מקום גדול לומר דלאחר מ"ת ל"צ קבורה בקרקע וסגי קבורה בארון מחמת טעם הכלבו כנ"ל ולכן צריך ריבוי ובאמת דעת הר"ח ז"ל בש"ס הנדפס מחדש בווילנא דלהלכה קבורה דרבנן וצ"ל דכוונתו על קבורה בקרקע דהוא רק דרבנן וע"כ צ"ל דאינו ראי' מאדה"ר לאחר החטא על לאחר מתן תורה שנתנה תורה לישראל להעלות חומרם למעלת הנפש ולכן ל"צ קבורה בקרקע. וי"ל עפ"ז פירוש המדרש פליאה הים ראה וינוס מה ראה ארונו של יוסף ראה ונתקשו בזה המפורשים ולהנ"ל י"ל עפמ"ש הספורנו סוף פ' ויחי דיוסף לא נקבר אלא בארון ולא בקרקע עיי"ש שנראה שאינו סותר ד' הגמ' פ"ק דסוטה (די"ג) דאיכא פלוגתא בגמ' אי הי' הארון שוקע בנילוס או הי' קבור בקבורת המלכים דנראה דלא מיבעי' דאי נימא דהי' שוקע בתוך נילוס בוודאי לא נתקיים בו קבורת קרקע אך אפי' לר"נ כיון שהי' ארון שלם של מתכת הרי לא נתקיים בו מצות קבורה בקרקע וע"כ כיון דיוסף הי' צדיק יסוד עולם ותיקן החומרית שבו לגמרי לא הי' לו שייכות לקרקע ולכן לא הי' צריך קבורת קרקע וא"כ הוא למעלה מן הטבע ולכן אין מקום לטבע לגדור הדרך בעדו לכן הים ראה וינוס מפניו. ויש להאריך עוד עפי"ז בכמה ענינים ואכ"מ

אמנם כדבר בעתו ובמקומו אחשוב להציג פה התשובה שכתבתי להרה"ג מאלטונא שיחי' אשתקד קודם חג הפסח העבר מתוך טרדות רבות והעתקתי בכתבה וכלשונה כפ"מ שיצאה אז מתח"י כמו שיש גוף המכתב אצל הרה"ג הנ"ל לא הוספתי בה אפי' אות אחת מטעם הכמוס אתי

ג) ב"ה יום ד' לס' צו תרס"ד לפ"ק ווארטא דמתקרי דוואהרט יצ"ו. החוה"ש לכבוד הרב הג' חו"ב צמ"ס חכם ושלם כש"ת מו"ה מאיר נ"י האב"ד דק' אלטונא יצ"ו

אחדשכת"ה. היום קבלתי מכתבו בצירוף קונטריסו אשר בו ביקש אותי להיות נספח לעושי מצוה ולחו"ד ג"כ בדבר קבורת אפר הנשרפים בקבר ישראל והנה אמנם כי אין הזמן גרמא לעיי' בענינים אלו כעת אך מפני שכת"ה אץ עלי שאשיב תכומ"י ומה גם שכפה"נ הדבר נוגע לגדר פרצת הדת לזאת אמרתי להשיב לכת"ה חו"ד העני' במשקל ראשון בלי עיון באחרונים רק במקורן של דברים וכת"ה יבחר

א) הנה ז"ב דמצוה לקבור את המת מתרי טעמי. א' מעשה דכי קבור תקברנו ביום ההוא דנראה דעת רוה"פ דכולל כל המתים (ומ"ש בפירוש הר"ח ז"ל הנדמ"ח בש"ס ד' ווילנא בסנהדרין (דף מ"ז ע"א) וקיי"ל מצוה זו מדרבנן הוא נראה דכונתו על קבורה בקרקע ומה"ת מקיים קבורה בארון ודלא כהרמב"ן ז"ל (ועי' בחי' הר"ן שם וכתבנו בחי' שם ואכ"מ). ב' משום דהוא אסור בהנאה מטעם דילפינן שם שם מעגלה ערופה או מעכו"ם ושניהם הם מהנקברים כמבו' בתמורה (דל"ד) ונראה נפ"מ בין שני הטעמים דמטעם השני אם רצה לשרפו וכו' תלי' בפלוגתת ר"י ורבנן בתמורה שם אמנם לטעם הראשון דמפורש בתורה בהדי' קבורה בקרקע בודאי בעינן קרא כדכתיב לקברו דוקא כשהוא שלם דיש עליו שם מת לענין טומאה ואל"ה מבטל מצות קבורה וכמו דנשרפין לא יקברו הוא מדינא משום שמבטל המצוה דשריפה כן במת אסור לשרפו מטעם זה. [ומה שפירשו