כלי חמדה בראשית כו

אותו היכי שח"מ ביד"ש כיון דבידו לעשות תשובה אינו בר קטלא משא"כ בב"נ שכ' הפוסקים דל"מ תשובה א"כ כשח"מ ביד"ש הוה גברא קטילא ושוב הורגין אותו ע"י ב"ד [וא"ל מטריפה דג"כ הוא גברא קטילא ואעפ"כ בב"נ ההורגו נהרג עליו דהוא אינו ח"מ משא"כ מי שח"מ ביד"ש שפיר י"ל כנ"ל]

ובפלפול התלמידים אמרתי להמתיק הדבר ביותר על מה דב"נ ששבת או שלמד תורה ושהכה את ישראל פסק הר"מ ז"ל דאע"ג דח"מ ביד"ש מ"מ אינו נהרג בב"ד אמנם ברוצח שהרג ע"י גרמא וכן בהרג את הטריפה פסק הר"מ ז"ל דנהרג ואמרתי די"ל דהענין הוא עפמ"ש בת' חו"י לתרץ קו' התוס' דהא דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי מהא דאמרי' ביבמות (דף מ"ה ע"ב) דלמה גרים מעונין מפני שלא קיימי ז' מצות ותו"ד לחלק בין עבירות שגם ישראל חייב עליהם בזה לא נפטר ע"י הגירות משא"כ אם הם עבירות שגם ישראל אינו חייב עליהם אז נפטר ע"י הגירות והד' עתיקין בס' רבותינו האחרונים ז"ל והארכנו בד' במק"א ואכ"מ ומעתה י"ל דהנה באמת סברא לומר דבב"נ כיון דל"מ תשובה ואין בידו לפטור א"ע ממיתה ביד"ש שוב נהרג גם בידי אדם אך הא אפשר להתגייר וכקטן שנולד ואז יהי' פטור ושוב אין הורגין אותו כיון דיש לו עצה לפטור מעונש מיתה ביד"ש. ומעתה א"ש ד' הר"מ ז"ל דדוקא בב"נ ששבת וכיו"ב דכל חיובו דמיתה ביד"ש הוא מצד ב"נ וכשיתגייר ל"ש בהו חיוב זה א"כ פשיטא דפטור מעונש דביד"ש כשיתגייר וא"כ שפיר פסק הר"מ ז"ל דאין הורגין אותו משא"כ ברוצח ע"י גרמא וכיו"ב לפ"מ דמבואר בר"מ ז"ל פ"ב מהל' רוצח הל' י' דישראל שהכה ב"נ ח"מ ביד"ש ועיי"ש בכ"מ דלמד זאת מהמכילתא דס"ל כן לאיסי בן עקיבא דישראל לא יצאו במתן תורה להקל מעליהם לענין ב"נ אלא רק למיתת ב"ד עיי"ש שמבואר כן וא"כ עונש זה דמיתה ביד"ש אפי' אם יתגייר יהי' חייב כד' החו"י הנ"ל וא"כ אין בידו לפטור א"ע מעונש זה ושוב נהרג ג"כ ואע"ג דאית לי' עצה להתגייר ואח"כ לעשות תשובה זה הוי כמו תרי הואיל דל"א וגירות לא מיקרי בידו כל כך כמבואר בקידושין בסוגי' דדשלב"ל דנימא בי' גם תרי הואיל והארכנו בזה בפלפול התלמידים ופה לא העתקתי אלא תמצית דברינו מפני חומר הנושא

ד) במס' ב"מ (דף מ"ד ע"א) במשנה נתן לו מעות ולא משך הימנו פירות יכול לחזור בו אבל אמרו מי שפרע מאנשי דור המבול ודור הפלגה הוא עתיד לפרע ממי שאינו עומד בדיבורו ועיי"ש (דף מ"ח ע"א) דברים ואיכא בהדי' מעות קאי באבל דברים וליכא בהדי' מעות לא קאי באבל אלא הוא מחוסר אמנה וכן קיי"ל בשו"ע חו"מ סי' ר"ד. וצריך להבין ענין זה אמאי הקללה דוקא בדור המבול ובדור הפלגה וגם ההבדל בין דברים ומעות ובין דברים לחודא דהוי רק מחוסר אמנה ונראה לבאר ענין זה עפמ"ש הרמב"ן ז"ל לבאר ענין חטא דור המבול ודור הפלגה דדור המבול הי' חטאם בהשחתת הארץ אמנם דור הפלגה קצצו בנטיעות ולכן בכל ענין המבול כתיב אלקים ובכל ענין הפלגה הזכיר שם המיוחד והנם עונשים בשמו הגדול וכן במדת סדום עכ"ל והנה רבינו הרמב"ן ז"ל כתב רמזי חכמה בחכמת האמת שאין לנו ידיעה בהם. אמנם אנחנו נבאר הדברים עפ"י פשוטן דהנה בתחילת ברוא השי"ת עולמו ברא את האדם מורכב מחומר ונפש והנה החומר והנפש הם כחות מתנגדים זה לזה דהחומר שבאדם היותו מן האדמה מתאוה לכל החומריות והגשמיות אמנם הנפש בהיותה חלק אלוקי ממעל תתאוה רק לטוב ולשאוף למרומים ממקום אשר שם נחצבה ויש גם שהנפש שהיא בעצם חלק אלוקית תתאוה לחקור במופלא ממנה