כלי חמדה בראשית קג

שא"ל ביטול עולמית והיינו אפי' אם בא אח"כ לרשות נכרי. אלא וודאי דבכה"ג באמת מהני ביטול כיון דעתה היא ברשות נכרי ולכן מוכרח הגמ' לתרץ דמיירי בע"ז שיש לנכרי בה שותפות וכו' ומוכח מזה כד' כת"ה דבכה"ג מהני ביטול וחפשתי בספרים ומצאתי שהרב אומר כן ה"ה רבן של ישראל הגאון הק' מלאדי זצ"ל בס' ש"ע או"ח סי' תל"ה בקונטרס אחרון אות קטן ב' בסוף דבריו הק' שהשיג ע"ד החק יעקב דס"ל דמי שמת בערב פסח אחר זמן איסור אין היורשים חייבים לבער והשיב ע"ז מרן ז"ל בזה"ל ועוד דלפ"ד הח"י ישראל שהי' לו ע"ז ומת יועיל לו ביטול דאיסורא לא מורית לברי וכיון דמית פקע איסורא דישראל ונעשית ע"ז של הפקר ויבטלנה גוי קודם שיזכו בה היורשין ולא אישתמיט חד מהפוסקים לאיפלוגי בהא וכו' עכ"ל הזהב. מבואר מדה"ק דפשיטא לי' דא"נ דאין זכי' באיסה"נ ואין היורשים יורשים אותו מהני ביטול של נכרי אע"ג דכבר היתה ע"ז של ישראל וזה מבואר כד' כת"ה וידוע כמה רב גוברי' של מרן זצ"ל בהלכה. אמנם בכ"ז לא אכחד שלענ"ד הדברים צ"ע טובא לומר כן ומלבד כי מסברא נראה להיפוך כמו שכתבתי לעיל

עוד זאת נלענ"ד ראי' ברורה מדברי התוס' פסחים (דף כ"ז ע"ב) ד"ה חוץ מעצי אשירה שהקשה הרשב"א ז"ל תיהוי כעכו"ם שנשתברה מאלי' דשריא וא"ל דהכא מיירי באשירה של ישראל דאין לה ביטול דהא בסוף תמורה מפרש דלהכי לא עריב ותני אפר הקדש ואשירה לעולם אסורין משום דאשירה יש לה היתר אם שורפה עכו"ם דבטלה. וא"כ מוכרח דמיירי באשירה דנכרי ונשאר בקושיא. וא"נ כד' הרב מלאדי ז"ל אין התחלה לקושית התוס' די"ל דמיירי באשירה של ישראל שעבד לה עכו"ם וכעת היא ע"ז של ישראל דל"מ ביטול ואעפי"כ לא עריב ותני לה עם אפר הקדש כיון דאית לה תקנה בביטול אם יזכה בה נכרי ויבטלנו. אלא ודאי דס"ל להרשב"א ז"ל בפשיטות דאם היתה פ"א ע"ז של ישראל שוב ל"מ ביטול עולמית אף בחזר וזכה בה נכרי וזה ראי' גדולה לענ"ד הכלל שד"ז צ"ע טובא לענ"ד וא"י לברר הדבר ואתפלא מאוד על מעכת"ה שהי' פשוט לי' דמהני ביטול בלי שום ראי'. ואבקשו לעיי' בכ"ז ולהודיעני חוות דעתו בזה אחר עיון היטב: פרשת וישב

א) במס' שבת (דף כ"ב) ואמר רב כהנא דרש ר"נ בר מניומי משמי' דר' תנחום מאי דכתיב והבור רק א"ב מים וגו' מים א"ב אבל נחשים ועקרבים יש בו ע"כ הגמ'. ועיי' ברמב"ן ז"ל על התורה שתמה דלפי"ז כשראו אחיו שהוא חי ולא ניזק ע"י נחשים א"כ הי' להם להבין שצדיק הוא כיון שנעשה נס להצילו ואיך מכרו אותו ועיין בדבריו ז"ל שנדחק לתרץ דלא ידעו מזה שיש בבור נחשים ועקרבים. אמנם לענ"ד נראה בפשיטות דאדרבא עפי"ז נתחזק אצלם השנאה יותר ועי"ז נגמר בדעתם למכרו דהנה ידוע דברי המפורשים דיוסף ואחיו היו חולקין אם אזלי מכלל ב"נ אף להקל או דילמא דרק להחמיר הי' דינם כישראל אבל להקל מידי ב"נ לא נפקא לי' מכלל ב"נ

ומעתה נראה עפי"מ דמבואר ביבמות (דף קכ"א ע"ב) דריב"ב ס"ל דאם נפל לבור שיש בו נחשים ועקרבים אין מעידין עליו שמא חבר ויודע ללחוש שלא יזיקו וא"כ י"ל דהם ידעו דיוסף ידע חכמת הכישוף ג"כ ובטח יודע ללחוש שלא יזיקו